$
בארץ

פרשנות

על הכוונת: שכר הרופאים ומערכת הביטחון

דו"ח הממונה על השכר חובר כמענה לרגע שבו תהיה כאן ממשלה. הממונה מדגיש את תגמול היתר למגזר הציבורי־הממשלתי, ומכין את האוצר לקראת העימות הצפוי עם מערכת הביטחון ועם ההסתדרות הרפואית

אדריאן פילוט 07:1205.02.20

הבחירות של הממונה על השכר, קובי בר נתן ובכירי אגפו בדו"ח שחיברו, חושפות מה מטריד אותם ובעיקר איך יתמודדו עם הסכסוכים הבאים. כל גרף ונתון יהוו תשתית ראייתית במאבק הבא שממתין מעבר לפינה, לממשלה חדשה ולשר אוצר חדש.

 

בר נתן מתכונן לאתגרים לא פשוטים: ברגע שתוקם ממשלה, היא תצטרך להתמודד עם גרעון עתק והתחייבויות של הממשלה הקודמת בהיקף של מיליארדים שיחייבו קיצוצים קשים וגם עם תזרים הכנסות ממסים יורד. בר נתן יודע גם שכ־50% מתקציב המדינה זה שכר וכאן העיניים נשואות אליו.

 

הרמטכ"ל אביב כוכבי וראש ההסתדרות הרפואית ציון חגי. הממונה מציג את עמדת האוצר העתידית הרמטכ"ל אביב כוכבי וראש ההסתדרות הרפואית ציון חגי. הממונה מציג את עמדת האוצר העתידית צילומים: ידיעות ראשון, שאול גולן

 

67 סכסוכי עבודה רובצים לפתחו ולא פחות משני־שליש מהעובדים המועסקים בהסכמים קיבוציים מצויים בסכסוך עבודה. הם רק ממתינים לממשלת קבע כדי לפתוח במלחמה.

 

זו הסיבה שהממונה על השכר ביקש להדגיש בפרק שלם את ההבדלים בין המגזר הציבורי־ממשלתי (רק 20% משוק העבודה) לבין שאר המשק, שעיקרם: אתם מקבלים 30% יותר שכר מהמגזר הפרטי, עובדים פחות שעות, אי אפשר לפטר אתכם, התשואה לוותק אצלכם ממשיכה לעלות, הציונים בפסיכומטרי שלכם נמוכים יותר, וחלקכם נהנים מפנסיה תקציבית שמנה. בקיצור, אתם חיים בגן עדן.

 

ניכר כי שני נושאים מאוד מטרידים את אגף השכר: שכר הרופאים, ושכר אנשי מערכת הביטחון: במערכת הביטחון יש תוכנית רב שנתית חדשה של הרמטכ"ל כוכבי, שצפויה להיות יקרה מאוד, כאשר ההסכם הקודם, כחלון־יעלון, שהעניק קצת יציבות בתקציב הביטחון, השאיר את כל פרק השכר ותנאי ההעסקה באנדרלמוסיה מוחלטת ובאי הסכמה עקרונית בין האוצר לבין צה"ל ומשרד הביטחון.

 

אשר לשכר הרופאים, השנה פג תוקף ההסכם הקיבוצי שנחתם אתם ב־2011. הסכסוך האחרון לווה בשביתה של 158 ימים והשאיר פצע פתוח באוצר שהתעקש על תוספת של 2% לשנה — לא צמוד למדד ולאינפלציה — ושילם כ־20% יותר מכפי שמגיע בשל האינפלציה הנמוכה.

 

יתרה מזו, שיפור וחיזוק הרפואה הציבורית עומד בראש סדר העדיפויות של כל המפלגות ומטריד מאוד את האזרחים. בגלל שאין ממשלה, אין תקציב, וגם אין כסף, הסכום הסופי בתוספת יהיה משמעותי.

 

הנה דוגמה מתוך הפרק בדו"ח העוסק בבריאות: מספר המשרות במערכת זינק ב־23%, הרופאים הם בעלי ההכנסה הגבוה במערכת, רוב עובדי המערכת (87%) מוגנים על ידי הסכמים קיבוציים, ושכר הרופאים עולה באופן משמעותי עם הזמן. באוצר כבר מתחילים לסמן את המטרות במו"מ העתידי כאשר מבקשים להדגיש שתי תופעות: שכר הרופאים הבכירים עלה בקצב הרבה יותר מהיר מזה של המתמחים (82% לעומת 47% בהתאמה), ולפיכך האוצר יתעקש על מתן תוספת דיפרנציאלית שתיטיב עם הקבוצה השנייה; והפער שהלך וגדל בשכר הרופאים — בכל הדרגות והתפקידים — בין מרכז לפריפריה, לטובת האחרונים, שיכול להגיע לעד 50% אצל רופא מומחה צעיר. למרות זאת ההנחה היא כי האוצר יתעקש על להמשיך לתת עדיפות לסוגיות בוערות של רפואה בפריפריה ובמקצועות מצוקה.

 

אך יש דוגמאות למכביר גם בפרקים אחרים. תפקידו של הממונה לשמור על הקופה הציבורית וכספי הציבור תוך שמירה על איזון שבין השכר במגזר הפרטי לציבורי. אך חשוב שהנתונים לא ייהפכו לכלי הסתה נגד עובדי ציבור בשעת האמת: שימוש ציני או מוגזם בהם עלול להפוך לו לרועץ ורק ידרדר עוד יותר את המצב.

x