$
בארץ

עובדי משרדי הממשלה מרוויחים 30% יותר מהשכר הממוצע במגזר הפרטי

על פי דו"ח הממונה על השכר, בעוד שבמגזר הפרטי עמד השכר ב-2018 על 10.5 אלף שקל בממוצע, במגזר הציבורי עמד השכר על 14.2 אלף שקל בממוצע

עמרי מילמן 13:0004.02.20

השוואה בין המגזר הפרטי לציבורי מעלה כי השכר הממוצע במגזר הציבורי גבוה ביותר מ-30% מהשכר בשוק הפרטי. בעוד שבמגזר הפרטי ב-2018 עמד השכר על 10.5 אלף שקל בממוצע, במשרדי הממשלה עמד השכר על 14.2 אלף שקל בבמוצע, כך עולה מדו"ח הממונה על השכר, קובי בר נתן המתפרסם היום. במקביל שעות העבודה במשרדי הממשלה היו נמוכות יותר ועמדו על 42.6 בשבוע לעומת 44.85 במגזר הפרטי.

 

עוד מדו"ח השכר:

 

השכר הממוצע במשרדי הממשלה - 16.6 אלף שקל; 67% מהעובדים - בסכסוך עבודה

השכר הממוצע של אנשי הקבע - 22.4 אלף שקל; ומה עם הפנסיות ב-2018?

  

פערי השכר בין המגזר הפרטי לציבורי קיימים על פני כל עשירוני ההכנסה בעיקר בגלל הפערים בקרב העובדים ללא התואר האקדמי. שיעור בעלי התואר האקדמי גבוה יותר בממשלה מאשר במגזר הפרטי (49% לעומת 37.4%) ומפילוח לפי תחום לימודים עולה כי שכרם של מהנדסים וכלכלנים במגזר הפרטי גבוה יותר בממשלה, אך של משפטנים, בוגרי מדעי החברה והרוח ועובדים ללא תואר אקדמי השכר בממשלה גבוה יותר באלפי שקלים.  

משכורת (ארכיון) משכורת (ארכיון) צילום: גלעד קוולרצ'יק

 

בעוד שעבור עובדים במגזר הפרטי החל משלב מסוים העלייה בגיל משמעותה קיפאון בשכר ואף ירידה שלו, העובדים במגזר הציבורי נהנים מעלייה מתמשכת ובלתי פוסקת בשכרם. במגזר הפרטי, השכר החודשי הממוצע יורד מגיל 45, במגזר הציבורי בכללותו (ובמיוחד במשרדי הממשלה) השכר רק עולה, כאשר הפער גדול יותר כאשר בוחנים רק עובדים ללא תואר.

 

הממונה על השכר מעלה את השאלה האם עובדי המדינה מקבלים שכר מעבר לתפוקה השולית שלהם (תחת ההנחה שבמגזר הפרטי התשלום בהתאם לתפוקה השולית). מניתוח תשלומי שכר העידוד במשרדי הממשלה עולה כי תשלומי הפרמיה המשולמים לעובדים במטרה לשפר את הפריון אינם הולמים את הפריון בפועל, לאור כך שרמות הפרמיה והיעילות המשוקללת לא השתנו כלל לאורך השנים בעוד שהמתווה הקיים היה אמור ליצור מצב בו כל 4 שנים מתעדכנת השיטה כאשר רמת היעילות יורדת (לאור השגת היעדים). בשורה התחתונה, מודל התמרוץ מעלה שאלות לגבי הפריון ומידת האפקטיביות של משרדי הממשלה, כאשר הגופים הבולטים שנהנים משכר התמרוץ הם רשות המסים, רשות האוכלוסין ומשרד הבריאות.

 

 

מעבר לפערי השכר בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי. ישנן הטבות משמעותיות אחרות שמאפיינות את המגזר הציבורי ומצוינות בדו"ח, כמו ביטחון תעסוקתי, שעות עבודה, ימי חופשה, ימי מחלה - גבוהים מהחוק, העלאות שכר אוטומטיות, הפרשות לפנסיה מקסימליות על מרבית רכיבי השכר, קרן השתלמות ועוד .

 

כך למשל בעוד שהוותק החציוני בשירות המדינה עומד על 12 שנים בכלל המשק עומד על 5 שנים בלבד. אחוז העובדים המפוטרים מדי שנה בשירות המדינה עומד על 0.9% בלבד. הממונה על השכר מציין כי הספרות המקצועית רואה בקביעות (שמאפיינת את עובדי המגזר הציבורי) כגורם המונע מעובדים להתקדם ומונע התאמה טובה יותר בין העובד למעסיק. לכן קורא הממונה, לבחון כיצד ניתן לשלב בין הוותק הגבוה של העובדים לדינמיות תעסוקתית שתאפשר הקצאה יעילה של עובדים מול המציאות המשתנה, תשפר את תחושת השליחות אצל העובדים ותצמצם את השחיקה.

 

עובדי מדינה נהנים גם מ-30 ימי מחלה בשנה (לעומת 18 ימים כמחויב בחוק), תשלום יום מחלה מהיום הראשון ו-22 ימי חופש (לעומת 12 על פי חוק), שני ימי בחירה, שני ימי הצהרה, ימי השתלמויות, הכשרה, גיבוש, 10 שעות חופשה להורים באוגוסט ועוד.

 

ניתוח של הממונה על השכר מצא כי בממוצע חמישית מדיווחי הנוכחות החודשיים של עובדי משרדי הממשלה אינם בגין עבודה בפועל, אלא חופשה, מחלה, גיבוש, מילואים או הטבות שונות שלא מעניקות עוד זמן עבודה ללא עבודה בפועל (כמו עיגול שעון). בשורה התחתונה היקף השעות עליהם מקבלים עובדי המדינה משכורת אך לא עובדים שקול ליום עבודה בשבוע.

 

קיצור שבוע העבודה ב-2018 ללא קיצוץ בשכר הביא להפחתה של חצי שעת עבודה בשבוע. מבדיקת הממונה על השכר עולה כי בממוצע יומי פחת יום העבודה ב-15 דקות (30% מהקיצור) ועובדים קיבלו תוספת עבור 18 דקות (כ-40% מהקיצור).

x