שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

השכר הממוצע במשרדי הממשלה - 16.6 אלף שקל; 67% מהעובדים - בסכסוך עבודה

על פי דו"ח הממונה על השכר לשנת 2018, העובדים במערכת הבריאות והביטחון הם בעלי השכר הגבוה במגזר הציבורי; הרופאים נמצאים בפסגה עם שכר ממוצע של כ-34 אלף שקל; השנה, לראשונה, לא מפורסמת טבלת שיאני השכר

עמרי מילמן 12:5904.02.20

השכר הממוצע במשרדי הממשלה ב-2018 עלה ב-2% בהשוואה ל-2017 לגובה של 16.6 אלף שקל. השכר החציוני עלה ב-2.4% ועמד על 14.6 אלף שקל. בקרב משרדי הממשלה, האוכלוסיות ששכרן גדל משמעותית מאז 2010 הם הפרקליטים, ששכרם עלה בממוצע ב-113% ועמד ב-2018 על 27.4 אלף שקל, ועובדי רשות המסים ששכרם עלה ב-80% לגובה של 16.2 אלף שקל. לעומתם שכר עובדי המדינה ללא שתי האוכלוסיות עלה ב-49% והגיע ל-10.5 אלף שקל. כך עולה מדו"ח הממונה על השכר, קובי בר נתן, המתפרסם היום.

 

עוד ידיעות מדו"ח השכר:

 

עובדי משרדי הממשלה מרוויחים 30% יותר מהשכר הממוצע במגזר הפרטי

השכר הממוצע של אנשי הקבע - 22.4 אלף שקל; ומה עם הפנסיות?

 

 

 

 

קובי בר נתן, הממונה על השכר באוצר קובי בר נתן, הממונה על השכר באוצר צילום: דוברות משרד האוצר

 

מהדו"ח עולה כי אחוז העובדים במשרדי הממשלה בשירות הציבורי שנמצאים בסכסוך עבודה עמד נכון לדצמבר 2019 על 67%. כלומר, נכון למועד כתיבת הדו"ח, היו קיימים 67 סכסוכי עבודה פעילים בשירות המדינה. החוק מחייב את ההסתדרות להכריז על סכסוך עבודה עד 15 יום לפני תחילת שביתה במטרה לתת זמן להדברות או להערכות המעסיק לקראת השביתה. אלא שהחוק אינו קובע תאריך תפוגה לסכסוך העבודה, כך שהוועדים שמרכזים 67% מעובדי שירות המדינה יכולים לצאת בכל זמן נתון לשביתה. הממונה על השכר טוען כי המצב בו ועדים יכולים לפתוח בשביתה בכל זמן נתון מביא את המעסיק הממשלתי להיעתר לדרישות שלא היה נעתר להן.

 

השכר הגבוה ביותר במערכת הציבורית למשרה מלאה הוא במערכת הבריאות ועומד בממוצע על 18.5 אלף שקל (כאשר הרופאים בפסגה עם כ-34 אלף שקל בחודש), אחריה השכר במערכת הביטחון עם 17.6 אלף שקל. המשכורת של הרופאים אף גבוהה יותר, זאת מאחר שהמשרה שלהם בפועל במגזר הציבורי היא פחות ממשרה מלאה. השנה, לראשונה, לא מפורסמת טבלת שיאני השכר.

 

רופאים. בעלי השכר הגבוה ביותר (למצולמים אין קשר לידיעה) רופאים. בעלי השכר הגבוה ביותר (למצולמים אין קשר לידיעה) צילום: shutterstock

 

במשרדי הממשלה עמד השכר הממוצע למשרה מלאה על 16.6 אלף שקל (ו-16.3 אלף שקל בפועל) ובמערכת החינוך עמד השכר על 12.8 אלף שקל למשרה מלאה ו-10.8 אלף שקל בפועל. השכר הממוצע בסקטור הפרטי ב-2017 לגילאי 30 ומעלה עמד על 12.2 אלף שקל. כמובן שזו הטייה כלפי מעלה, שכן במגזר הציבורי, במיוחד במערכת הביטחון ישנם גם עובדים שמתחת לגיל 30, ומאחר והשכר עולה עם הוותק והנסיון הממוצע בפועל נמוך יותר.

 

עוד עולה מהדו"ח כי העלייה בשכר המערכת הבריאות היתה החדה ביותר. בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה בעשור האחרון ב-10% בלבד, השכר במערכת הבריאות צמח ב-44% ובמשרדי הממשלה ב-37%.

 

פערי השכר הגבוהים ביותר בין עובדים באותו מקצוע במערכת הבריאות הם כמובן הרופאים. בעוד שממוצע השכר של העשירון העליון עומד על 77.6 אלף שקל, ממוצע השכר לעשירון התחתון עומד על כ-16 אלף שקל. הפער מוסבר על ידי מדרגות השכר הגבוהות יותר של רופאים בכירים וכן ממכסת שעות כוננות גדולה מדי שמקבלים רופאים מנהלים. על רקע הדיונים הצפויים לאחר הקמת הממשלה העתידית על הסכם שכר חדש עם הרופאים, הממונה על השכר מציג נתונים לפיהם ההסכם מ-2011 יצר שונות בקצב עליית השכר של הרופאים לפי תפקידים כאשר שכרם של הבכירים זינק בשיעור הגבוה ביותר (82%) מאז 2008 בעוד שהממוצע עומד על 59%.

 

אותו שכר לא מתייחס למשכורות שמקבלים הרופאים מתאגידי הבריאות - קרנות המחקרים הפועלות בבתי החולים (הממשלתיים והעירוניים) בשעות אחה"צ והערב. כאשר משקללים את השכר המשולם בבתי החולים ובתאגידים ניתן לראות כי בקרב מהנדסים הפערים הגדולים ביותר (109 אלף בממוצע לעשירון העליון לעומת 10.4 לעשירון תחתון) ואחריהם הרופאים עם 102 אלף שקל בממוצע לעשירון עליון ו-8.9 אלף שקל בממוצע לעשירון התחתון.

 

עוד עולה מהדו"ח כי דירוגי שכר בעלי שכר גבוה נוטים להיות מאוישים על ידי אחוז גבוה יותר של גברים, זאת למרות שנשים מהוות 61% מכלל עובדי משרדי הממשלה. כך למשל 86% מהמנכ"לים הם גברים, 60% מהעובדים הבכירים הם גברים, ו-58% ממקובלי השופטים הם גברים. דווקא במקצועות בעלי שכר גבוה כמו רשמים, סניגורים ציבוריים ופרקליטים יש שיעור גבוה יותר של נשים (מעל 60%).

 

פערים מגדריים

 

כמו בשנים קודמות פערי השכר בין נשים לגברים נמוכים יותר במגזר הציבורי מאשר במגזר הפרטי - 17% לעומת 32%. הסיבה העיקרית להבדל היא שבמגזר הציבורי המשכורת אינה נקבעת במסגרת משא ומתן בין המעסיק לעובד. עיקר הפער במגזר הציבורי נובע מבחירת המקצוע, היקף השעות הנוספות (בממוצע נשים עובדות 7 שעות נוספות פחות מגברים) והיקף המשרה. במערכת הבריאות הפער הגדול ביותר של 27% (20.2 אלף שקל לעומת 14.8 אלף שקל). לפי הממונה על השכר הפער ממשיך להצטמצם לאורך השנים בעוד שב-2017 עמד שכר הנשים כאחוז משכר הגברים על 82.5% ב-2018 עמד על 82.7%. לשם השוואה, ב-2009 עמד על 74.5%.

x