שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

"ניתן לייצר 43% מהחשמל בישראל באמצעות פאנלים סולאריים - בתוך עשור"

כך לפי מחקר שערכו במשרד להגנת הסביבה; נכון להיום הרף הרשמי לייצור חשמל "ירוק" הוא רק 17% תוך עשור

ליאור גוטמן 23:2322.01.20

התקנת פאנלים סולאריים על גגות, מבנים, וחניונים תאפשר לייצר כמעט חצי מצריכת החשמל של ישראל כבר בתוך כעשור; פוטנציאל הייצור הסולארי בשטח המבנים הנוכחי יכול להוסיף כבר כיום עד 9% מסך הייצור הנוכחי, והאפשרות לייצר 80% מהחשמל ולצמצם את הפליטות היא היעד הנדרש למשק המקומי לשנת 2050. אלו עיקרי המסקנות של עבודת מחקר שערכו בינואר 2020 במשרד להגנת הסביבה תחת הכותרת "הערכת פוטנציאל הייצור הסולארי במרחב הבנוי בישראל".

 

 

המחקר, שמופץ בימים אלה בין משרדי הממשלה וגורמי רגולציה מקומיים, מנסה לקבע חזון חדש שמשלב בין הישענות על אנרגיה נקייה מהשמש מצד אחד, זאת במקביל לשימור שטחי קרקע ואזורים פתוחים שעלולים להיפגע מהקמת עוד מערכות לייצור חשמל "ירוק". נכון להיום הרף הרשמי לייצור חשמל "ירוק" הוא רק 17% תוך עשור, ולמרות ששר האנרגיה העלה את הרף לכ-30%, האמירה שלו נותרה ללא החלטת ממשלה מחייבת.

 

פאנל סולארי פאנל סולארי צילום: שאטרסטוק

 

לדברי מחברי המחקר, פוטנציאל הייצור הכולל מבנים, חניונים, תשתיות תחבורה ושטחים אחרים, עבר מיפוי וניתוח גיאוגרפי, לרבות חישוב של התקנת מערכות על גגות מבנים או מאגרי מים כולל התייחסות לגידול הבנייה הצפוי בישראל בעשורים הקרובים.

 

השורה התחתונה - לפי המשרד להגנת הסביבה "הפוטנציאל להתקנת מערכות סולאריות על גבי מבנים ושטחים בנויים הצפויים להיות ב-2030 נאמד בכ-24 גיגה וואט (GW) אשר צפויים לייצר בממוצע כ-38 טרה וואט שעה (TWh) בכל שנה. כלומר, מימוש פוטנציאל זה יאפשר לייצר 43% מצריכת החשמל בישראל בשטחים מבונים בלבד ב-2030", עם אפשרות הכפלה עד שנת 2050 בהינתן יישום ממשלתי מלא.

 

החלק השני של המחקר, שאמור להתפרסם בשבועות הקרובים, יתייחס לחלקים שחסרונם בולט בפרסום הנוכחי, והם אגירת החשמל ברשת ומגבלות הולכה וחלוקה של חשמל.

 

ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות הוא נמוך הספק יחסית לתחנות כוח קונבנציונאליות, ומושבת עד מוגבל בחורף ובשעות הלילה. כדי לנצל את המשאב יש חובת התקנת מערכות אגירת חשמל שיאפשרו אספקת חשמל גם בשעות בהן אין שמש. "יש להעמיק ולהרחיב את העבודה הזו כחלק מתהליך לגיבוש חזון ומפת דרכים לכלכלה מאופסת פליטות ב 2050 אשר ימנע קיבוע ההישענות של משק החשמל הישראלי על דלקים מאובנים מזהמים, מתכלים ויקרים", מסכמים שם, כאשר הדרך ליישום תחייב החלטות ממשלה ושינוי דפוסי חשיבה ממשלתית רוחביים. 

 

מחברי המחקר הם ד"ר גיל פרואקטור, יערי גינות, המשרד להגנת הסביבה; עומר תמיר, רון קמרה, אברי שכטר – חברת אקוטריידרס ; ד"ר שחר דולב, הפורום הישראלי לאנרגיה וד"ר בועז קידר.

x