שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מיצ"ב 2019: הבדואים מקום אחרון, הדרוזים מצטיינים

מתוצאות הבחינות שעורך משרד החינוך עולה גם כי שיעור התלמידים החזקים במגזר היהודי יותר מכפול מאשר בערבי; פערים גדולים נרשמו בין תלמידים מרקע כלכלי-חברתי גבוה וחלש; עקב רפורמת משרד החינוך, לבחינות הבאות ב-2020 בתי הספר כבר לא יוכלו להתכונן

שחר אילן 16:0015.01.20

פערים חברתיים קשים עלו מתוצאות בחינות המיצ"ב 2019 (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית), שנערכו אשתקד בפעם האחרונה בבתי הספר היסודיים, במתכונתם הנוכחית.

 

 

זאת, בשל הרפורמה של משרד החינוך שתערך החל מהשנה הבאה, במסגרתה בתי הספר לא יוכלו להתכונן למבחני המיצ"ב. זאת, בשל בעיות אמינות של מנהלי בתי ספר להטבת התוצאות והגדלת מספר התלמידים בכיתות שמקבלות הקלות.

 

לפי נתונים נוספים, שיעור התלמידים החזקים במגזר היהודי, נמצא יותר מכפול מאשר במגזר הערבי. פערים של עשרות נקודות בהישגים נרשמו בין תלמידים מרקע כלכלי-חברתי גבוה וחלש. בכל התחומים ובכל השכבות הישגי המגזר הבדואי היו הנמוכים בארץ.

תלמידים בירושלים תלמידים בירושלים צילום: חיים צח

 

בכיתות ה' הישגי המגזר הדרוזי היו הטובים בארץ, אבל בכיתות ח' הם ירדו לרמה המקובלת במגזר היהודי. זוהי הפעם האחרונה שבה נערכה הבחינה במתכונת של הערכה החיצונית בלבד, כלומר הערכה רק ע"י משרד החינוך ללא בחינות הערכה פנימיות של ביה"ס לצרכיו. זאת, בין היתר, כאמור בשל הרפורמה של משרד החינוך. למרות זאת, כבר הפעם ערך משרד החינוך מהפיכה בכללי הבחינה שמונעת ברוב המקצועות השוואה לשנים קודמות.

 

שיטת הניקוד החדשה קובעת את 250 כממוצע וטווח ציונים של 150-350. מאחר שהמספרים האלה אינם מאפשרים השוואה לשיטת ניקוד אחרות, אין להם משמעות כשלעצמם - אלא בעיקר כמדד להשוואה בין מגזרים שונים.

 

מתוך שבע הבחינות במיצ"ב, חמש נערכו בשיטת הניקוד החדשה - הבחינות במתמטיקה ואנגלית (בכיתות ה' ו-ח') ומדעים בכיתות ח'. כמעט בכולן היה למגזר היהודי יתרון משמעותי על הערבי שעמד על 14 נקודות בממוצע.

 

היתרון הזה גדל משמעותית בין כיתות ה' לח'. אם באנגלית בכיתה ה' היה לערבים יתרון קל של 3 נקודות, הרי באנגלית כיתה ח' יש פער עצום של 28 נקודות לטובת החינוך היהודי. את הפערים החריפים ממחיש גם הנתון הבא: שיעור התלמידים היהודים בכיתה ח' ברבעון ההישגים הגבוה עמד על 29%, יותר מכפול מאשר במגזר הערבי (14%).

 

פערים קשים התגלו בין תלמידים מרקע חברתי כלכלי גבוה ונמוך. במגזר היהודי עמד הפער הממוצע בין תלמידים מרקע גבוה ונמוך על 23 נקודות, אבל הפערים החמירו ביותר בין כיתה ה' לח'. כך הפער באנגלית עמד על 10 נקודות בכיתה ה' ועלה ל-25 בכיתה ח'.

 

במגזר הערבי הפערים החברתיים הפנימיים קשים בהרבה – 32 נקודות הפרש בממוצע בין תלמידים מרקע גבוה ונמוך. פער ענק של 41 נקודות נרשם באנגלית כיתה ח'. פערים קשים התגלו גם בשפת אם. בבחינות בכיתה ח' 43% מהתלמידים מרקע חלש היו ברבעון ההישגים הנמוך, כמעט פי שלושה מאחוז התלמידים מרקע גבוה (16%). עם זאת, מספר התלמידים מרקע גבוה במגזר הערבי קטן יחסית, מה שפוגע בדיוק המדידה.

 

עליה מרשימה של המגזר הבדואי

 

מדאיגה במיוחד העובדה שהמגזר הבדואי רשם את התוצאות הנמוכות ביותר בכל השוואה שהיא וביחס לכל מגזר שנבדק. בסך הכל היו הציונים במגזר הבדואי בחמשת הבחינות נמוכים בממוצע ב-32 נקודות מממוצע הציונים הכללי. באנגלית כיתה ח' הם היו נמוכים ב-48 נקודות.

 

מעודדים הציונים במגזר הדרוזי. במתמטיקה ואנגלית בכיתות ה' רשמו התלמידים הדרוזיים ציונים טובים יותר מכל מגזר אחר שנמדד. בכיתות ח' לעומת זאת הציונים של התלמידים הדרוזים דומים לממוצע הציונים בחינוך העברי, וגבוהים משל הערבי. לדבריה של מנכ"לית הרשות הארצית למדידה והערכה ד"ר חגית גליקמן, הדרוזים רשמו התקדמות גדולה בשנים האחרונות.

 

התחום היחיד בו נערך המבחן בשיטת הניקוד הקודמת הוא שפת אם, מה שמאפשר השוואה לשנים קודמות. בכיתות ח' במגזר העברי נרשמה ירידה של 5 נקודות. במגזר הערבי לעומת זאת נרשמה בכיתות ה' עליה של 5 נקודות ובסך הכל עליה יפה של 47 נקודות מאז 2015. בכיתות ח' היתה דריכה במקום, על ציון 561, אבל יש עליה של 42 נקודות מאז 2015.

 

פחות תלמידים קיבלו הקלות

 

בחינות המיצ"ב הן הכלי של משרד החינוך להערכת הישגי התלמידים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. הן נערכות בכיתות ה', ו', ו-ח'. כאמור, בסוף 2018 החליט משרד החינוך בצעד חריג לא לפרסם חלק מתוצאות מבחני המיצ"ב של כיתות ה' לאותה שנה, זאת בשל בעיות אמינות שהתגלו אצל חלק מהמנהלים. אלה הגדילו משמעותית את מספר התלמידים בכיתות שזכאיות להקלות בבחינות. זאת, בנוסף לבעיות ידועות, כמו השארת ילדים חלשים בבית ביום הבחינה.

 

צוות של משרד החינוך גיבש מודל הערכה חדש. כדי למנוע מבתי הספר להתכונן למבחנים ולסנן תלמידים חלשים - הבחינות בשפת אם יערכו בתחילת השנה והנושא של הבחינות במקצועות אחרים לא יימסר מראש. ב-2019 נערכה הבחינה בפעם האחרונה בשיטה הקודמת. אלא שכבר באותה שנה שינה המשרד את הכללים והגביל מאוד את מספר התלמידים שיכולים לקבל הקלות. התוצאה היא שלא ניתן להשוות את התוצאות לשנים קודמות, אבל אולי ניתן יהיה להשתמש בהן להשוואה עם שנים עתידיות.

 

הנתונים של בתי הספר לא פורסמו

 

משרד החינוך לא פרסם הפעם את תוצאות המיצ"ב לפי בתי הספר, אלא רק את התוצאות הארציות. זאת, למרות החלטת בית המשפט מ-2012 שקבעה שיש לעשות זאת. המשרד רואה בפרסום של התוצאות לפי מוסד, ובתחרות שהוא יוצר, את אחת הסיבות העיקריות לבעיות שהתגלו בבחינה. במסגרת הרפורמה בבחינות קיבל המשרד אישור מהיועץ המשפטי לממשלה להימנע מהפרסום בשל שינוי הנסיבות.

 

יו״ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, אומר בתגובה לממצאים: "אנחנו לא נוותר על העתיד שלנו, ולא נסתפק בדבר מלבד שוויון מלא. הנוער הערבי הוא הגאווה הגדולה ביותר שלנו והסיבה שבשבילו אנחנו קמים כל בוקר. הנתונים המזעזעים האלה צריכים להוות קלון הפוסל את כל שרי החינוך בעשור האחרון ממשרה ציבורית".

 

התנועה לחופש המידע עתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים בטענה של ביזיון בית משפט, אך זה דחה את העתירה מסיבות טכניות. ממילא התנועה תצטרך בקרוב להגיש עתירה חדשה כדי לפרסם את תוצאות המיצ"ב החדש. מנכ"ל התנועה עו"ד רחלי אדרי אמרה כי "ככל שמתקיימים מבחנים, מדדים והערכה במערכת החינוך יש להביאם בפירוט המלא ביותר לציבור ההורים והתלמידים".

x