$
בארץ

האוצר ממליץ: הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים חדשים יעבור לרשות ניירות ערך

ועדה מיוחדת של משרד האוצר לבחינת סוגיית הפיקוח על נותני השירותים הפיננסיים החוץ-בנקאיים, קבעה כי יש להעביר את הפיקוח על נותני שירותים חדשים בתחום - כגון שירותי תשלומים ובנקאות פתוחה - מרשות שוק ההון לרשות ני"ע. הוועדה ממליצה גם על הקמת ועדה ציבורית שתשנה מהיסוד את כל תחום הפיקוח הפיננסי

אדריאן פילוט 11:2215.01.20

סמכויות הפיקוח על השירותים החוץ-בנקאיים החדשים, לרבות שירותי תשלומים (PSD) ובנקאות פתוחה (API) - שני הנושאים החמים בעולם הפיננסי - יועברו לרשות לניירות ערך; כך עולה מדו"ח שהכינה הוועדה המיוחדת של משרד האוצר, שהתבקשה לבחון את סוגיית הפיקוח על נותני השירותים הפיננסיים החוץ-בנקאיים, כגון נותני אשראי, ספקי שירותי תשלומים וחלפני כספים.

 

משה ברקת וענת גואטה משה ברקת וענת גואטה צילום: אוראל כהן

 

עוד נודע לכלכליסט, כי השחקנים שכבר החלו את תהליך קבלת הרישיון והאישור לפעול מול רשות שוק ההון - כגון נותני אשראי (כמו אחים נאווי), אגודות אשראי (כמו אופק) וגמחים, ימשיכו להתנהל מול רשות שוק ההון.

 

חברי הוועדה החליטו להותיר את אותן סמכויות פיקוח לרשות שוק ההון, בראשות משה ברקת, לאוו דווקא בגלל שהם סברו כי הוא המפקח המאים ביותר לפעילות זו, אלא בשל הנסיבות הפוליטיות המיוחדות הקיימות כעת שאינן מאפשרות מבחינה מעשית לבצע שינויים מרחיקי לכת המצריכים חקיקה.

 

ההחלטה נפלה אמש (ג'), כאשר מסמך שגיבשה הוועדה נמסר לכל הרגולטורים בשוק ההון הישראלי, וביניהם לסגן שר האוצר, איציק כהן, שהיה אמון על בחינת הסוגיה; ליועץ המשפט של משרד האוצר, עוד אסי מסינג; ליו''ר רשות לניירות ערך, ענת גואטה; לממונה על רשות שוק ההון, משה ברקת; למשנה לממונה על התקציבים באוצר, המטפל מטעם האגף בסוגיות פיננסיות, יוגב גרדוס; ולנציג מטעם המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, חדווה בר, שצפויה לעזוב את התפקיד בקרוב לאחר שהודיעה על פרישה.

 

אותם רגולטורים התכנסו באוקטובר האחרון בישיבה חריגה כדי לדון בסוגיה, ומשלא נמצאה הסכמה ביניהם בשאלה מי הגוף המתאים לפקח על אותם שחקנים קריטיים בשוק, הוחלט על הקמת ועדה פנימית של האוצר על מנת לבחון את הסוגיה הרגישה.

 

לפי "חוק שטרום", שאושר בכנסת בינואר 2017 כחלק מרפורמה מבנית חשובה בשוק ההון הישראלי, סמכויות הפיקוח האמורות היו שייכות לרשות שוק ההון בראשות ברקת. באוקטובר האחרון הוחלט על הקמת ועדה שתבחן את הדברים, שכן, לפי גורמים באוצר, בכל הקשור לתחום הפינטק (API ו-PSD), הרשות איננה מתקדמת בקצב הרצוי. כפי שנחשף בכלכליסט, כבר אז נשקלה האפשרות להפקיע מברקת חלק מהסמכויות, כאשר כהן, סגן שר האוצר המופקד על סוגיות פיננסיות זה שנים רבות, "אותת" על כך. הוועדה של האוצר אמורה היתה להציג את מסקנותיה באמצע נובמבר.

 

המועמדים הטבעיים לקבל את סמכויות הפיקוח היו רשות שוק ההון והמפקח על הבנקים, אך כאן נוצרה מחלוקת עקרונית ועתיקת יומין: מדובר בשני גופים אשר חייבים להשיג שתי מטרות מנוגדות - יציבות של הגופים ותחרותיות (טובת הצרכן). הצוות קבע כי דווקא הרשות לניירות ערך, לפחות בתחום הזה, היא הגוף המתאים ביותר לפקח על הגופים הללו, שכן היא סובלת פחות מאותו "ניגוד עניינים" בתחום הפיקוח.

 

לגבי חלפני כספים (צ'יינג'ים), ההמלצה היתה ברורה: מפני שמדובר באחד הערוצים המועדפים להלבנת הון והרגישות לגביו גבוהה מאוד, הוצע לשקול את העברת סמכויות הפיקוח לרשות להלבנת הון. אלא שהדבר אינו ישים כעת, ולכן הוחלט, נכון לשלב הזה, להותיר את הפיקוח בידי ברקת וצוותו.

 

ממליצים על הקמת ועדת רגולטורים משותפת

 

התחומים בהם הרשות לניירות ערך תקבל את סמכויות הפיקוח הם התחומים ה"חמים" ביותר בעולם הפיננסי, קשורים לעולם הפינטק המתפתח וצפויים להשתלט על העולם הפיננסי ולשנותו מן היסוד. ראשית כל, מדובר על נותני שירותי תשלומים (PSD), שם נמצאים החברות הבינלאומיות הענקיות כגון פייפאל, גוגל פאי ואפל פיי- אתגר עצום לכל הרגולציה הפיננסית העולמית.

 

התחום השני שיעבור מידי רשות שוק ההון לרשות לניירות ערך הוא תחום הבנקאות הפתוחה (API). מדובר בתחום חדש, העוסק בכך שבנקים יאלצו לספק גישה לנתונים שלהם לחברות צד ג' - לרבות גופים פיננסי אחרים, כמו אפליקציות חדשות. בין היתרונות הרבים של הבנקאות הפתוחה הוא היכולת לפרוס את השירות הבנקאי ללקוח ולהציע שירותים נוספים בפורמט נוח יותר, תוך הפחתה דרמטית של מחסומי הכניסה למגזר הפיננסי והגברת התחרות בשוק.

 

המלצה נוספת ודי מהפכנית של הוועדה היא ההמלצה להקים ועדת רגולטורים משותפת של כלל הגורמים הרלוונטיים, על רקע האתגרים שמציבה הטכנולוגיה בעולם הפיננסי. לצורך כך, הוצע להקים ועדה ציבורית שתבחן את כל המבנה של הפיקוח הפיננסי בישראל מן היסוד, ועדה בסדר גודל של ועדת בכר - תוך הבנה כי המציאות דורשת רפורמה מבנית עמוקה בכל הקשור לפיקוח פיננסי. הסיבה: התחום הפיננסי חדל מזמן להיות "דיכוטומי" כמו שהיה פעם, אז היו בנקים והיו גופים מוסדיים.

 

במציאות הנוכחית הכל מתערבב, כאשר בנקים מעניקים שירותי תשלום, כרטיסי אשראי ואפליקציות, ובמילים פשוטות - כמעט כולם מציעים כמעט הכל. במציאות הזו, גם הרגולציה "מתערבבת". "יש צורך לעצור ולהסתכל על המבנה הנכון", אמר אחד מחברי הוועדה. לפי הערכות, מדובר בעבודה של שנה לפחות, שכעת לא ניתנת להשלמה - כל עוד אין ממשלה וכנסת - אך ניתן להתחיל להתכונן לה.

x