שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בדיקת כלכליסט

התקציב למניעת הצפות בארץ בקושי מטפטף

חלק משמעותי מההצפות בסופות האחרונות נבע מבעיה בניקוז הנחלים ברחבי הארץ, שמצוי באחריותן של 11 רשויות ניקוז. לרשויות תוכניות שעלותן נאמדת בכמה מיליארדי שקלים - אבל הן מתוקצבות ב־55 מיליון שקל בשנה בלבד; כך נראית כרוניקה של הצפה ידועה מראש

אמיתי גזית 07:1414.01.20

כדי שההצפות החמורות שמהן סבלה ישראל בשבועות האחרונים לא יחזרו על עצמן דרושה השקעה של מיליארדי שקלים בהקמת מאגרי ריסון ברחבי הארץ, כך עולה מבדיקת "כלכליסט".

 

 

אם עד היום הנושא הזה הוזנח, הרי שכעת הסיכויים שהכסף הזה יוקצה למטרה זו קלושים ביותר לאור התסבוכת הפוליטית והשיתוק המתמשך הנגרם בשל ממשלת המעבר.

מימין למעלה, עם כיוון השעון: הפקקים באיילון לצד הנחל העולה על גדותיו, מטוס חיל האוויר מוצף והצפת הגעתון בנהריה מימין למעלה, עם כיוון השעון: הפקקים באיילון לצד הנחל העולה על גדותיו, מטוס חיל האוויר מוצף והצפת הגעתון בנהריה צילום: גיל נחושתן, ניר בן זקן, YNET

 

בימים האחרונים פורסמו תמונות מטוסי חיל האוויר המוצפים בבסיס בדרום. רשות ניקוז לכיש מקדמת תוכנית שאמורה להיות מאושרת השנה ותוכל למנוע הצפה דומה בעתיד. התוכנית תאפשר הקמה של מאגרי ריסון – בריכות מים במורד נחלים הזורמים ליד הבסיס, נחל אלה ונחל ברקאי – כך שבעת שיטפון הבריכות יאגרו חלק מהמים הזורמים. בנוסף, התוכנית תאפשר הרחבה של ערוצי הנחלים. בעוד אישורה של התוכנית נראה מובטח, הרי שהוצאתה לפועל מוטלת בספק מכיוון שעדיין לא נקבע מקור תקציבי למימון הפרויקט שעלותו מוערכת ב־120 מיליון שקל.

 

אינפו הכסף שצריך לזרום להקמת מאגרי ניקוז המים אינפו הכסף שצריך לזרום להקמת מאגרי ניקוז המים

"עד שלא נגמור את התכנון, האומדן מאוד כללי, עוד אין סגירה תקציבית, אין החלטה, צריך שהממשלה תשים כסף וגם משרד הביטחון", אומר ל"כלכליסט" ערן אטינגר, סמנכ"ל בכיר לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות, האיש שאמון על רשויות הניקוז. סכנת ההצפות באזור שבו שוכן הבסיס אינה חדשה, היא מוכרת כמעט מאז שהוא הוקם בימי המנדט הבריטי והיא נובעת ממיקומו באזור מישורי שאליו יזרמו המים בעת הצפה בנחלים. הניסיון למנוע הצפה כזו החל לפני שנים והתעכב בעיקר בגלל היעדר מקורות תקציב.

 

פתרון במעלה הנחל

 

הבעיה של בסיס חיל האוויר אינה ייחודית, ורבות מההצפות שנראו החודש ברחבי הארץ נובעות מבנייה בפתחי נחלים באזורים מישוריים שאליהם המים נוטים לזרום בעת הצפה. כך באשדוד שסובלת מזרימה של נחל לכיש, נהריה שסופגת את מי הגעתון, ראש העין שאליה זורם נחל רבה ועוד. מכיוון שהנחלים האלה ואחרים זורמים בשטח בנוי, הפתרון למניעת הצפות צריך להיות במעלה הנחל, לפני שמימיו מגיעים לעיר.

 

ד"ר אלעזר במברגר, המתמחה בתכנון ניקוז והידרולוגיה ומשמש כמנכ"ל חברת הידרומודול, אומר ל"כלכליסט" כי "היום אי אפשר להרחיב את הנחלים שזורמים ליד אזור בנוי, פשוט מכיוון שאין שטח פנוי. הברירה האחרת היא למצוא במעלה הנחל שטחים וליצור בהם מאגרי מים שישמשו אזורי הצפה. ברמה המקצועית יש תוכניות, אבל זה לא מתקדם לשום מקום. צריך לייצר תוכניות של תשתיות לאומיות לאגני ריסון. זה אירוע ממשלתי בעל חשיבות לאומית".

 

פתרונות הריסון שעליהם מדבר במברגר לא מקודמים בעיקר בגלל תקציב מצומק שמוקצה לרשויות הניקוז. בשנת 1997, בעקבות דו"ח מבקר המדינה שבחן את הכשלים בשיטפונות שאירעו בארץ ב־1991, הוקמו 11 רשויות ניקוז החולשות על פי חלוקה גיאוגרפית על כל אגני ניקוז הנחלים בארץ. הבעיה היא שלכולן גם יחד מוקצה תקציב מזערי של 55 מיליון שקל בשנה לפרויקטים מיוחדים, וזאת על פי הסכמות בין משרד האוצר למשרד החקלאות.

 

זאת בנוסף לתקציב שוטף שמקורו מכסות ניקוז, מעין היטל, שכל רשות ניקוז גובה מהרשויות המקומיות שעליהן היא חולשת, וכן מרשות מקרקעי ישראל עבור קרקעות מדינה לא מפותחות בגבולות האחריות שלה. התקציב השוטף מסתכם בכמה עשרות מיליוני שקלים, ומשמש לפעילות של תחזוקת הנחלים. על פי חוק, רשויות הניקוז כפופות לשר החקלאות אך האחריות המקצועית היא של רשות המים שכפופה לשר האנרגיה והתשתיות. מבקר המדינה העיר בעבר כי המבנה הדו־ראשי הזה בעייתי. ב־2014 משרד החקלאות הוביל ניסיון לקדם הצעת חוק שנועדה לתקן זאת, אך החוק נגנז.

 

"רשויות הניקוז אלה גופים מאוד רזים, אינם עתירי כוח אדם, ומכיוון שיש מעט משאבים, אנחנו נאלצים לקבוע סדרי עדיפויות", אומר אטינגר. כך שמדי שנה משרד החקלאות מקצה תקציב לכמה פרויקטים בודדים על פי קריטריונים שונים. אבל הפרויקטים למניעת הצפות מורכבים ויקרים, וללא תוספת תקציב השלמתם תימשך שנים.

 

 

כך, למשל, רשות ניקוז קישון קיבלה 40 מיליון שקל והקימה מאגרי ויסות בנחל שפרעם וסומך, אך מדובר רק בחלק מתוכנית להגנה על הקריות ומפרץ חיפה שעלותה המשוערת 450 מיליון שקל והיא כוללת את העמקת אגם כפר ברוך, ויסות צפון קריית אתא, והסדרת תעלת ההגנה.

 

רשות ניקוז ערבה החלה לבצע תוכנית להסדרת קטע בתעלת הקינט ומיתון שיטפונות בקניון שחורת בתקציב של 50 מיליון שקל, אבל טיפול לכל אורך התעלה יעלה 250 מיליון שקל על פי אומדן ראשוני. רשות ניקוז גליל מערבי מקדמת תוכנית לוויסות המים שזורמים בגעתון ומציפים את נהריה באמצעות שלושה מאגרי מים במעלה הנחל. מנכ"לית הרשות שפרה בן דוד אומרת ל"כלכליסט" כי "על פי הערכה ראשונית, הפרויקט יעלה 305 מיליון שקל. רשות הניקוז תגיש בימים הקרובים מסמך המלצות לדיון עם משרדי הממשלה שיפרט את הפרויקטים למניעת הצפות במורד נחל הגעתון".

 

 

מימין: שר האנרגיה יובל שטייניץ ושר האוצר משה כחלון. רשויות הניקוז נופלות בין הכיסאות מימין: שר האנרגיה יובל שטייניץ ושר האוצר משה כחלון. רשויות הניקוז נופלות בין הכיסאות צילום: אוראל כהן, אלכס קולומויסקי

 

לדבריה, "התקציב השוטף שלנו הוא כ־10 מיליון שקל, תקציב בלתי רגיל לפרויקטים בשנת 2020 הוא 15 מיליון שקל שנקבל במסגרת נוהלי תמיכות של משרד החקלאות, ובעקבות סיכום עם משרד השיכון והבינוי מכיוון שהוא בונה שכונות חדשות בתחום האחריות שלנו. כדי לקדם את הפרויקט במעלה הגעתון, נצטרך להמליץ על ביצוע התוכנית בשלבים".

 

פרויקט תשתית גדול עוזר

 

פרויקט ענק נוסף שעדיין לא ברור מה יהיה המקור התקציבי שלו הוא הקמת תעלה תת־קרקעית עשויה בטון (מובל) שתאפשר לנקז מים מאיילון לים. עלות הפרויקט נאמדת בכמיליארד שקל. במקרה הזה יש סיכוי טוב שיימצא מימון מכיוון שהצורך במובל התעצם בעקבות הפרויקט להקמת מסילת רכבת רביעית לאורך איילון. הקמת המסילה תגרום להצרת ערוץ הנחל ותחייב פתרון שיקטין את כמות המים שזורמים בו בעת שיטפון. החלק הראשון של הפרויקט – מאגר מים בפארק אריאל שרון שעלותו 950 מיליון שקל – מצוי בימים אלה בהליכי הקמה על ידי חברת נתיבי ישראל. הפרויקט הזה נולד לפני יותר מעשור ומבוצע כעת על ידי החברה, שגם פרסמה לאחרונה מכרז לבחירת מתכנן למובל.

 

פרויקטים שמאפשרים למנוע הצפות מתקדמים בדרך כלל כאשר הם משפיעים על פרויקט תשתית גדול, ואז נמצא מקור כספי למימונם. כך, למשל, קשה לראות איך רשות ניקוז ירקון שבשטחה זורם נחל איילון היתה יכולה להניע פרויקט ענק כזה ללא משרד התחבורה. "כשיש פרויקט תשתית גדול שקשור בפרויקט ניקוז, אז הרבה פעמים הוא מהווה מקור מימון. כך יותר קל לממן פתרונות ניקוז", אומר אטינגר. לדבריו, "יותר מאתגר לממן צרכים כאלה עבור דיור קיים. אנחנו זוכים להבנה מהאוצר וגופי התשתית, אבל האתגר יותר גדול".

 

מהאוצר נמסר בתגובה: "נוכח הוראות סעיף 3ב' לחוק יסוד משק המדינה הקובע את אופן פעולת הממשלה בשנה ללא תקציב וכן לאור הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר פעולות שניתן לעשות בתקופת בחירות, כספי הממשלה יחולקו לפי כלל של 1/12 מתקציב המדינה ל־2019. מדובר במסגרת הוצאה מצומצת שתיועד ראשית לקיום התחייבויות קיימות על פי חוק, חוזים ואמנות, וכן לצורך פעולות חיוניות בהתאם לאישור ועדת החריגים של החשכ"ל. ככל שנותרת יתרה, היא תשמש עבור מימון פעולות שנכללו בתקציב הקודם בלבד.

 

"לאחר הבחירות וכינון הממשלה החדשה ועם אישור תקציב מדינה, הממשלה החדשה תהיה רשאית להכליל נושאים חדשים שלא ניתן היה לממן במסגרת הוראות חוק היסוד, וזאת בהתאם לסדר העדיפות שייקבע על ידיה. במקביל, הדרגים המקצועיים באוצר ובמשרדי הממשלה המקבילים עוסקים בבחינת הצרכים והפעילויות הנדרשות כדי להציגם לממשלה החדשה עם כינונה".

 

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מכיוון שהאירוע בכללותו נמצא בבדיקה, בשלב זה לא נוכל להתייחס".

 

מהתאחדות הקבלנים נמסר בתגובה: "מדובר בהתחמקות של הממשלה והשלטון המקומי מלקחת אחריות על תשתיות העל של המדינה והתשתיות העירוניות".

x