שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הריבית ללא שינוי, 0.25%; בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה ל-2.9% ב-2020

חטיבת המחקר של הבנק צופה כי שיעור האינפלציה בשנה הנוכחית יהיה 1% בלבד; עוד מעריכים שם כי בעוד שנה הריבית תעמוד על 0.25% או 0.1%. הנגיד: "נראה שחל שיפור נוסף בסנטימנט העולמי בשבועות האחרונים. השקל התחזק מעל ומעבר למה שניתן היה לצפות, נרכוש מט"ח ככל שיידרש"

עמרי מילמן 16:0009.01.20

ריבית בנק ישראל נותרה על כנה בשיעור של 0.25% - כך הודיע היום (ה') בנק ישראל. זאת, בהתאם להערכות הכלכלנים.

 

בעוד שבחודשים האחרונים ההערכות בשוק צפו כי שיעור הריבית יירד ל-0.1% - כפי שהיה עד נובמבר 2018 - בשבועות האחרונים ההערכה הייתה כי הריבית תיוותר על כנה, למרות האינפלציה הנמוכה (0.3%, כאשר יעד האינפלציה של בנק ישראל עומד על בין 1% ל-3% - ע.מ), כאשר במקביל בנק ישראל הגביר את המעורבות שלו בשווקים באמצעות רכישת מט"ח בהיקף של מעל ל-3.5 מיליארד דולר.

 

 

נגיד בנק ישראל אמיר ירון נגיד בנק ישראל אמיר ירון צילום: עמית שעל

 

הוועדה המוניטרית מסרה כי "לאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתפתחויות בכלכלה העולמית והסיכונים למשק המקומי, וההתפתחויות בשער החליפין, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה, על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה. כמו-כן, הוועדה נוקטת על פי הצורך באמצעים נוספים על מנת להרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטרית. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, במדיניות הפיסקלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו". 

 

במקביל פרסם בנק ישראל את תחזית חטיבת המחקר, לפיה "התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2.9% ב-2020 – מעט נמוך מהתחזית הקודמת (שעמדה על 3%). ב-2021 התוצר צפוי לצמוח ב-3.2%. שיעור האינפלציה ב-2020 צפוי לעמוד על 1.0%, נמוך מהתחזית הקודמת, וב-2021 הוא צפוי לעמוד על 1.4%". 

 

עוד מעריכים שם כי  "הריבית תעמוד על 0.25% או 0.1% בעוד שנה. לקראת סוף 2021, העלייה הצפויה של האינפלציה, ביחד עם צמיחה צפויה בסביבת תעסוקה מלאה, עשויות להביא לכך שהריבית תתחיל לעלות בהדרגה".

 

הנגיד: "בנק ישראל ערוך למנוע ייסוף חריג של השקל באמצעות רכישת מט"ח ככל שיידרש"

 

במסיבת העיתונאים שקיים אמר הנגיד פורפ' אמיר ירון: "תמונת המצב שהוצגה בפני הוועדה הייתה מורכבת. מחד, הצמיחה במשקים העיקריים צפויה להמשיך להתמתן ב-2020 אך הסיכונים להחרפה משמעותית בכלכלה העולמית פחתו ויש צפי לשיפור הצמיחה ב-2021. כמו כן, יש ודאות גדולה יותר לגבי התוואי העתידי של המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים. מנגד, לתקציב ההמשכי יהיה אפקט מצמצם בחודשים הקרובים, ונמשכת אי הוודאות אודות המדיניות התקציבית לאחר הבחירות והשלכותיה".

 

עוד אמר ירון, כי "סביבת האינפלציה ממשיכה להיות נמוכה מאוד, והמדד האחרון שוב הפתיע כלפי מטה. בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להיוותר נמוכה, אך נכון לעכשיו ההערכות הן שלאחר שמדד יוני 2019, שהיה נמוך במיוחד, יצא מהחישוב, האינפלציה תשוב לקרבת הגבול התחתון של היעד".

 

במהלך הקיץ והסתיו גברו החששות אודות הפעילות הכלכלית בישראל", אמר ירון, "אולם נתוני הרבעון השלישי הראו שהמשק צמח בקצב נאה. האינדיקטורים שעומדים לרשותנו עד כה מראים שהצמיחה נמשכה גם ברבעון הרביעי של 2019, ונתוני הקצה מראים שיצוא השירותים ממשיך לצמוח בקצב מהיר. שוק העבודה נותר הדוק למרות שמסתמנת חולשה מסויימת בחלק מהפרמטרים שלו".

 

ירון הסביר כי "בהחלטת הריבית הקודמת זיהינו ירידה מסויימת בעוצמת הסיכונים, ובשבועות האחרונים נראה שחל שיפור נוסף בסנטימנט העולמי: למרות שבמספר משקים הצמיחה נותרה נמוכה, הסיכון הפוליטי פחת עקב התקדמות בשיחות הסחר בין ארה"ב לסין והתבהרות התמונה אודות הברקזיט בעקבות הבחירות בבריטניה", אמר, אך הוסיף כי עם זאת, "הסחר העולמי עדיין בולט בחולשתו".

 

נגיד הבנק הדגיש, על רקע הביקורת מצד יצואנים לפיה הבנק לא עושה מספיק למען החלשת השקל, כי "מאז החלטת הריבית בסוף נובמבר בנק ישראל פעל בשוק המט"ח בהיקפים משמעותיים יחסית. במהלך 2019 התחזקות השקל הייתה חריגה ביחס למטבעות אחרים, ולהערכתנו השקל התחזק מעל ומעבר למה שניתן היה לצפות כתוצאה מהנתונים המקרו כלכליים הבסיסיים של המשק. כתוצאה מכך, שער החליפין סטה מהחלון שתואם את הפעילות הכלכלית הנאותה ויציבות המחירים. על סמך נתונים פרטניים שבנק ישראל אוסף ניתן ללמוד שחלק מהייסוף היה תוצאה של גורמים פיננסיים קצרי טווח, שהיו עלולים לפגוע בפעילות הכלכלית ובחזרת האינפלציה אל תוך היעד. אדגיש, שבנק ישראל ערוך למנוע ייסוף חריג של השקל באמצעות רכישת מט"ח ככל שיידרש, ובפרט ככל שנעריך שהייסוף יהיה תוצאה של גורמים בעלי אופי פיננסי. החלטות לגבי היקף ההתערבות מתקבלות אך ורק בהתאם להערכות אודות התפתחות שער החליפין והשפעתו על המשתנים המקרו כלכליים".

 

מהנתונים שפורסמו בצמוד להחלטת הריבית עולה כי בעוד שמתחילת 2019 השקל היה המטבע שהתחזק במידה הרבה ביותר ביחס לדולר, מלבד הרובל הרוסי, החל מהחלטת הריבית הקודמת בנובמבר 2019 השקל נותר קבוע מול הדולר - בעוד שיתר המטבעות התחזקו.

x