$
בארץ

פרשנות

תרגילי החסינות וההצהרות מסתירים את הנתונים הקשים

ההמתנה להקמת קואליציה כדי לדון בחסינות נתניהו עלולה להתארך עד סוף 2020. בינתיים, ראש הממשלה מתהדר בהישגים שמנותקים מהמצב הכלכלי

צבי זרחיה 07:0931.12.19

"חסינות היא לא נגד הדמוקרטיה אלא אבן יסוד בדמוקרטיה", הכריז שלשום ראש הממשלה בנימין נתניהו, במה שנראה כהכנה לקראת ההכרזה על בקשתו לקבל חסינות מהכנסת.  

  

  

כזכור, רק ועדת הכנסת מוסמכת לדון בפנייה של חבר כנסת לקבלת חסינות. אלא שבגלל ההתפזרות המהירה של הכנסת ה־21 בסוף מאי 2019, ושל הכנסת ה־22 ב־10 בדצמבר 2019, לא הוקמו ועדות קבועות ולא הוקמה ועדת כנסת. שכן, הנוהג הוא להקים את הוועדות הקבועות רק בעת כינון קואליציה.

 

היועץ המשפטי של הכנסת אייל ינון קבע בתחילת דצמבר 2019, כי אין חובה לכנסת להקים כעת ועדת כנסת שתדון בחסינות, מאחר שטרם הוקמה קואליציה. עוד הדגיש ינון שלא ניתן להקים ועדת כנסת אך ורק לשם דיון בחסינות. לפיכך, הסיכוי כעת, להקמתה של ועדת כנסת לאחר שזו כבר התפזרה, אינו גבוה. אך לדעת ינון אם רוב חברי הכנסת עומדים על הקמתן - אין מניעה משפטית לעשות זאת.

 

ינון קבע בחוות דעתו מתחילת החודש כי "האיזון בין האינטרסים השונים יטה את הכף לטובת מניעת המשך עיכוב הדיון בבקשת החסינות. אמנם קשה לקבוע מסמרות בעניין זה כבר עתה, אבל דומה כי בנסיבות אלה יהיה על הכנסת ה־23 להקים את ועדת הכנסת אף בטרם הקמתן של יתר הועדות על אף הקושי הכרוך בכך".

 

בנימין נתניהו  בישיבת הממשלה השבוע בנימין נתניהו בישיבת הממשלה השבוע צילום: אי פי איי

 

הסחבת המאיימת בדיוני החסינות

 

שאלה אחרת אליה לא התייחס ינון עדיין, היא האם ניתן בפגרת בחירות לקיים דיוני חסינות. לכך הוא יתייחס רק לאחר שתוגש בקשת החסינות ואם יהיה רוב להקמת ועדת הכנסת. בהקשר זה נציין שיו"ר הוועדה המסדרת בכנסת אבי ניסנקורן, פנה לינון וביקש לדעת האם בסמכותה של ועדת כנסת בתקופת פגרת בחירות - לדון בחסינות, והוא ממתין לתשובתו.

 

אם לאחר הבחירות תוקם ועדת כנסת, בטרם הרכבת קואליציה, ולנתניהו יהיה בה רוב אזי הוא יקבל את החסינות. אם לא יהיה לו רוב - יפתח ההליך המשפטי ותימנע סחבת משפטית. כל אחד מהמהלכים הללו ישפיע גם על הפוליטיקה ועל הרכבת הממשלה החדשה. כך או כך, המסקנה היא שיש להקים ועדת כנסת לאלתר ב־16 במרץ 2020, בעת השבעת הכנסת ה־23. הסיבה: אם הכנסת תמתין עד לכינונה של קואליציה וממשלה הדבר יארך עד סוף מאי או תחילת יוני 2020. יתירה מכך: אם לא תשתנה תמונת המנדטים בין הגושים, כפי שחוזים הסקרים האחרונים שפורסמו, אזי הפלונטר הפוליטי והקושי בהרכבת קואליציה יחזור על עצמו, וישראל עלולה להיגרר למערכת בחירות רביעית בספטמבר 2020. אי הקמתה של ועדת כנסת במצב שכזה, יגרום לכך שהדיון בחסינות נתניהו, כמו גם בזו של ח"כ חיים כץ, עלול להידחות לסוף 2020 ואולי אף מעבר לכך.

 

נתניהו מתעלם מהעובדות

 

ראש הממשלה פתח שלשום את קמפיין הבחירות שלו בטקס הדלקת נרות בפני חברי ליכוד בתל אביב. נתניהו הכריז: "ננצח כי הבאנו את העשור הטוב ביותר בתולדות המדינה. הבאנו הישגים אדירים למדינת ישראל. הכלכלה פורחת בשיא של כל הזמנים. התעסוקה, התוצר הלאומי, ההכנסה לנפש, השכר הממוצע, שכר המינימום - כולם בשיא של כל הזמנים". נתניהו גם התגאה ב"ירידה ענקית באבטלה שהגיעה לשפל של כל הזמנים", והמשיך: "בכוונתנו להמשיך להוזיל את יוקר המחיה, נפחית מסים ונעזור הרבה יותר לעסקים קטנים. נקצץ בבירוקרטיה, נביא עוד ועוד תחרות למשק. חיברנו את הארץ, בכבישים, רכבות ומחלפים", הדגיש.

 

אלא שהמציאות הישראלית מציגה נתונים אחרים.

 

הפחתת מסים? מטריד שנתניהו מבטיח להפחית מסים בשעה שהוא עצמו יודע שהגירעון בתקציב המדינה לשנת 2019 גבוה הרבה מעבר ליעד הרשמי. בשנת 2020, מצב התקציב יהיה קשה לנוכח התוספת לביטחון בהיקף של 4 מיליארד שקל בשנה שאותה מבקש נתניהו להנהיג, והקיצוץ הגבוה הנדרש בתקציב בהיקף של 20-15 מיליארד שקל על מנת לעמוד ביעד הגירעון. במצב שכזה, לא נראה שיש מספיק כסף גם להורדת מסים, ועל כן, אין זה ראוי להבטיח הבטחת בחירות פופוליסטית בזמן שמצב התקציב לא יאפשר זאת.

 

חיבור המחלפים? נתניהו טען בעבר שמה שהוא רואה כמחלפים התקשורת רואה כפקקים. למרות סלילת הכבישים ברחבי הארץ, אזרחי ישראל תקועים מדי יום שעות ארוכות בפקקים בכבישים הבינעירוניים ובכבישים העירוניים. פיתוח התחבורה הציבורית, רכבות קלות בתוך הערים, ועוד - עדיין לוקה בחסר. לפיכך, נתניהו יכול להתגאות בכך שחיבר את הארץ אבל הישראלים עדיין לא מחוברים אלא תקועים.

 

ירידה באבטלה? האבטלה במשק ירדה פלאים והמשק מוגדר כבעל תעסוקה מלאה. עם זאת, חלק גדול מדורשי העבודה כבר התייאשו מלמצוא אותה ועל כן הם כבר לא מתייצבים בלשכות התעסוקה ולא רשומים כדורשי עבודה. כך הם נפלטים מהסטטיסטיקה של דורשי עבודה - אף שבפועל הם מובטלים, שאינם מחפשים עבודה. זאת ועוד, רבים אחרים שכן נקלטו בשוק העבודה - עובדים בשכר נמוך ובחלקיות משרה אבל נחשבים כמועסקים.

 

יוקר המחיה יורד? נתניהו מתגאה בהורדת יוקר המחיה, אבל השוואה של מחירי מוצרים בישראל לעומת העולם עדיין מגלה שמחירם בישראל גבוה הרבה יותר מאשר בחו"ל. הרפורמות שבוצעו בשנים האחרונות תרמו, אבל מעט, להוזלת המחירים. תחרות של ממש עדיין אין כאן.

העיקר הבריאות? נתניהו ששימש כשר הבריאות עד אתמול, שכח בנאומו להזכיר את המצב הקטסטרופלי של מערכת הבריאות. אין מספיק מקום בחדרי המיון ובמחלקות הפנימיות, יש מחסור חמור במיטות, ולא רק בגלל החורף הקשה. מערכת הבריאות חולה ונתניהו לא הצליח להבריא אותה.

 

x