נישוב הגז בלווייתן ייצא לפועל, אבל האמון במשרד להגנת הסביבה אבד

מחרתיים, אם הכל ילך כשורה, אמורה סוף סוף חברת נובל אנרג'י לבצע את השלב המשמעותי ביותר במסגרת הרצת אסדת לווייתן, ולהתחיל להזרים את הגז הטבעי מהבאר שממוקמת 130 ק"מ מערבית לחוף דור, לאסדה הממוקמת 9.7 ק"מ מהחוף. כך עולה מההודעה האחרונה של המשרד להגנת הסביבה שנמסרה לתושבים ביום שישי אחר הצהריים.

מההודעה עלה כי למרות הזיגזג של השבוע שעבר, אז ביטל המשרד להגנת הסביבה את הליך הנישוב ארבע שעות לפני פתיחת בארות הגז, במשרד שוב אפשרו להודיע לציבור על הנישוב לפני שהתקבלו כל האישורים המתאימים. המשמעות היא שכמו בשבוע שעבר, הנישוב עלול שוב להתבטל.

לפני קצת יותר משנה, ב־18 בנובמבר 2018, במסגרת ועידת האנרגיה הבינלאומית התחייב ביני זומר, סגן נשיא בחברת נובל אנרג'י כי "הגז הטבעי יזרום עד לסוף 2019". בדיוק שנה אחת מאוחר יותר, ב־18 בנובמבר 2019, אישר המשרד להגנת הסביבה לנובל אנרג'י להתחיל את תהליך ההרצה של אסדת לווייתן, תהליך שהחל יומיים לאחר מכן.

אסדת לווייתן צילום: אלבטרוס

מאז חלפו כבר שישה שבועות, ואם הכל היה עובד לפי התוכנית הזרמת הגז כבר אמורה היתה להיות מושלמת לפני שבוע או שבועיים. אבל הנישוב שאמור היה להיות צעד אחרון לפני הזרמת הגז הפך בשבועות האחרונים למוקד של מחאה ציבורית, כשמאות אלפי תושבי האיזור מאיימים להתפנות מבתיהם מחשש לפליטת המזהמים בהליך וכאקט של מחאה נגד תאגיד האנרגיה ונגד המשרד להגנת הסביבה.

מסע הפחדות

נישוב הוא השלב שבו נפתחים בארות הגז והגז זורם מהמאגר דרך כל אחד משני הצינורות שמובילים לאסדה. במסגרת התהליך הזה יפלטו לאוויר מזהמים רבים. ערכי הפליטה של הגז המסרטן בנזן שהותרו בנישוב הם שווי ערך לכמות המותרת בתקופה של שנה ורבע בשגרה, ואילו ערכי הפליטה של גז NMVOC שהותרו בנישוב, הם שווי ערך לכמות שההיתר מתיר לפלוט בתקופה של כשנתיים וחצי בשגרה.

נובל אנרג'י והמשרד להגנת הסביבה הצליחו די בקלות להדוף את כל הניסיונות להתנגד לאסדה, ובסך הכל נדחו יותר מ־20 עתירות בנושא. בדצמבר 2017, במסגרת עתירה של כמה מועצות אזוריות נגד תוכנית הפיתוח תמ"א 37 ח', כתבו שלושת שופטי בג"ץ שהמדינה "עבדה לפי הספר". בפסק הדין, שניתן פה אחד, ציינו השופטים ג'ורג' קרא, דפנה ברק־ארז ואורי שהם כי בעבר נבחנו טענות התושבים ו"ניתנה הדעת, בפירוט ובאריכות, להיבטים שעניינם בטיחותם ובריאותם של התושבים בסביבה", מה שהוביל את השופטים למסקנה כי "אין מקום להתחיל מבראשית", כלומר לתכנן את מיקומי התשתיות מחדש.

הצבת תחנת ניטור בנווה ים

השופטים אף הביעו אמפתיה לחרדות שמביעים התושבים, כולל התייחסות להזרמת קונדסנט (תוצר לוואי של הפקת הגז שאמור להגיע לבית הזיקוק בחיפה) וציינו ש"אפשר להבין מדוע הקמתו של אתר חדש, הכולל בין השאר מיכל גיבוי לאחסון תוצרים של הפקת גז (קונדנסנט), מעוררת תחושות של אי־נוחות בקרב תושבים, החרדים מפני הבלתי נודע, והיו מעדיפים לראות את המיכל הרחק מבתיהם". אולם מנגד נמצא ש"לאחר שעיינו בפרוטוקול הדיון במועצה הארצית, אנו סבורים כי ההליך שהתקיים במועצה הארצית היה הליך ראוי, שבחן את טענותיהם של העותרים באופן רציני".

מחאת תושבים נגד האסדה צילום: כלכליסט

אחרי שכל העתירות נדחו, לפני כעשרה ימים נדמה היה בפעם הראשונה שהמתנגדים לאסדה ותהליכי הפיתוח והעבודה בה הצליחו לשכנע גם את בית המשפט בצדקתם. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אלי אברבנאל הוציא צו ארעי שמונע את המשך ההרצה של האסדה, לאחר שקבע שלא שוכנע שאין בנישוב סכנה לבריאות הציבור.

הצו הזה הוסר אחרי 36 שעות ותחת מסע הפחדות של פרקליטות המדינה (אזרחי) שייצגה את המשרד להגנת הסביבה. הייצוג של הפרקליטות היה כה נחוש ומשכנע עד שעורכי הדין של נובל כמעט ולא היו צריכים לומר דבר בדיון, המדינה עשתה את העבודה בשבילם.

זאב אלקין צילום: עמית שעל

השופט אברבנאל הפנה בדיון שורה של שאלות למשרד להגנת הסביבה וביקש להבין את הפרטים הטכניים שמאחורי התהליך. הוא סיכם שאמנם קיים סיכון שמשהו ישתבש ויהיה צורך לפנות תושבים, אך הסיכון הזה נמוך מאוד.

הפרקליטות הציגה תמונת מצב חמורה שלפיה אם הצו לא יתבטל והנישוב לא יתקיים עלול לפרוץ משבר מדיני חריף עם ירדן ומצרים שיהיה בעל השלכות קשות למדינת ישראל, נזקים כלכליים בלתי נתפסים של 60 מיליון שקל לכל שלושה ימי עיכוב רק בשלב הראשון ונושאים חסויים נוספים שאותם התבקש השופט לשמוע במעמד צד אחד (וסירב). כך, מי שאמור לסבול מהנזקים הם לא רק היזמים שימכרו את הגז, אלא גם קופת המדינה שאמורה לקבל מעצם המכירה תמלוגים ומסי חברות.

אלא שנובל הבטיחה לירדן ומצרים גז שיגיע רק במהלך ינואר ולא בדצמבר, כך שמקור הלחץ של נובל או של המשרד להגנת הסביבה הוא קודם כל הרצון לעמוד בהבטחה שהגז יוזרם עד סוף 2019.

השופט אברבנאל הבהיר במהלך הדיון כי אף מבלי להזדקק לטענות על נזקים מדיניים או כלכליים, בעת שהגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה טוענים כי בדקו את הנושא ואין כל חשש ממשי, אין לו אלא לקבל את העמדה הזו, שכן לא הוצגה חוות דעת נגדית שסתרה את העמדה המקצועית.

ברגע האחרון נזכרו לבטל

יממה אחרי שהשופט הסיר את הצו, הודיעה נובל אנרג'י שהנישוב יתקיים ביום שלישי שעבר. בשעות הערב של יום שני התרוקנו רבים מהרחובות של הישובים בסביבה: רבים התפנו מבתיהם ואחרים כיוונו שעונים לשעת לפנות בוקר, במטרה להתפנות לפני שהגז מאסדת לווייתן יפעל את פעולתו.

ואז, בעשר בלילה ביום שני, ארבע שעות לפני פתיחת הבארות, הודיע לפתע המשרד להגנת הסביבה על ביטול הנישוב. במשרד אולי קיוו שהתושבים ינשמו לרווחה, תרתי משמע, אך התושבים נדהמו מההתנהלות וזעמו על ההודעה המאוחרת.

בעקבות התגובות הזועמות המשרד להגנת הסביבה הצהיר באופן חד משמעי כי תרחיש כזה לא יהיה שוב. הפעם קודם כל נובל אנרג'י תעמוד ב"מסדר המפקד" כפי שהגדיר זאת המשרד, ורק אחרי שתקבל את כל האישורים תוכל לתת הודעה לציבור.

העמדה הזו של המשרד להגנת הסביבה ניתנה ב־25 בדצמבר, וכנראה לא לקחו שם בחשבון שבתוך שישה ימים לא רק שהחודש נגמר, אלא גם 2019 ואיתה ההתחייבות של נובל אנרג'י כי "עד סוף 2019 יזרום גז טבעי".

הדרישות שהפנה המשרד להגנת הסביבה לנובל מפורטות במסמך "הנחיות משלימות לתוכנית הרצה" וכוללות היבטים טכניים (דיווח לציבור, בדיקה מטאורולוגית) והיבטים מהותיים – למשל מדידת הרכב הגז, דיגום סביבתי באסדה, סקר דליפות באסדה ובדיקת תחנות הניטור החופיות.

עם ביטול הנישוב בשבוע שעבר הודיע המשרד להגנת הסביבה כי הסיבה היא ש"המשרד לא אישר עדיין את תוכנית הדיגום והניטור באסדה במהלך הנישוב, מכיוון שלא נחה דעתו עד לשעה זו מדו"חות הכיול ובקרת האיכות שהוגשו, הנוגעים למכשירי האנליזה על האסדה לבדיקת הרכב הגז המנושב". מה פירוש המינוח שלא נחה דעתו של המשרד "מדו"חות הכיול ובקרת האיכות"? מאחורי המילים המכובסות המסר הוא ברור: מכשירים שלא מכוילים הם למעשה בפועל מכשירים לא תקינים. בזמן אמת הם לא יוכלו לשקף תוצאות מדידה אמיתיות.

שאלה מתבקשת היא כיצד התרחש בכלל מצב שבו ארבע שעות לפני פתיחת הזרמת הגז נזכר המשרד להגנת הסביבה שמכשירי הכיול ודיגום שבאסדה אינם תקינים ומכוילים. מבדיקת "כלכליסט" עולה שהמשרד דרש מנובל להגיש לו את הדו"חות הללו עד 10 בדצמבר, כלומר לפני שבועיים וחצי. איך קורה שעד כה לא אישר המשרד את הדו"חות? ואם תנאי כה חשוב עדיין לא מתקיים, מדוע אפשר המשרד לנובל להודיע שוב לציבור על תאריך היעד של הנישוב? במשרד להגנת הסביבה אומרים כי בשבוע האחרון קיבלו חומרים רבים מנובל, לרבות תוצאות בדיקות ומסמכים נוספים, ולכן הם מאשרים כעת את המשך הליך ההרצה – תחת האמירה הברורה שאם לא ימולאו כל דרישותיהם, ההליך לא יבוצע.