$
בארץ

"גירעון בביטוח הלאומי יפגע ממשית בקצבאות"

מחקר שהגיע לידי כלכליסט מלמד כי גירעון בקרן דמי האבטלה הוביל לקיצוץ של עד 78% בהיקפם. החוקרים מאוניברסיטת חיפה סבורים כי בניגוד להבטחות הממשלה, כך יקרה לקצבאות ביטוח לאומי כשהמוסד ייקלע לגירעון

שחר אילן 11:2026.12.19

דמי האבטלה למבוטחי המוסד לביטוח לאומי קוצצו ב־30%־90% בשלושת העשורים האחרונים - כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת חיפה.

 

 

החוקרים מסיקים שבאופן דומה, כאשר הביטוח הלאומי ייכנס לגירעון, התחייבויותיו יופרו, וקיצוץ בגובה הקצבאות ובמשך הזכאות להן יהיה בלתי נמנע. את המחקר ערכה ד"ר מיכל קורא, המתמחה בחקר מערכות ביטוח לאומיות, יחד עם החוקרים עמר כהן ורותם וולף. הוא מומן באמצעות מענק של הביטוח הלאומי.

מובטלים? תסתדרו בעצמכם מובטלים? תסתדרו בעצמכם

 

המחקר בדק האם יש אמת בטענה שבמקרה של גירעון בקופת הביטוח הלאומי יכוסו התחייבויותיו מתקציב האוצר - כפי שטוענים מעת לעת הממשלה למשרד האוצר. כמקרה מבחן, לקחו החוקרים את ביטוח האבטלה. הגירעון בביטוח האבטלה נגרם בשעתו כתוצאה מקיצוץ של כ־90% בדמי הביטוח הלאומי שנגבו במיוחד למטרה זו.

 

רצו להקל על מעסיקים

 

ביטוח האבטלה הונהג ב־1972. הוא תוכנן כקרן עצמאית שתעניק קצבאות אבטלה שתואמות את משכורות המבוטחים. עד 1992 היה בביטוח האבטלה עודף: ב־1987, למשל, ההכנסות היו גבוהות פי 6 מההוצאות. אך קיצוצים דרמטיים בדמי הביטוח המיועדים לאבטלה (שהם חלק מדמי הביטוח הלאומי) שחקו את העודף. אלה קוצצו מסך של 3% מהשכר ב־1971 (מהם 2% ששולמו על ידי המעסיקים) ל־0.3% ב־1992 - צניחה של 90%. מטרת הקיצוץ היתה להקל על מעסיקים, שחלקם בביטוח ירד ל־0.06% מהשכר בלבד. זאת בטענה שהחוק ממילא מחייב את הממשלה לעמוד בהתחייבויות.

 

למרות זאת, מ־1991, שנה לפני כניסת הקרן לגירעון, ועד היום בוצעו 22 תיקוני חקיקה המחמירים את תנאי הקרן. בין היתר, הוארכה תקופת האכשרה הנדרשת לקבלת דמי אבטלה וצומצמה תקופת הזכאות, בייחוד לצעירים. ב־1998 אזלו הכספים בקרן. שנה אחר כך הועבר תיקון לחוק המנתק את הקשר בין גובה השכר לקצבה: נקבע כי בשלושת חודשי האבטלה הראשונים קצבת האבטלה לא תעלה על השכר הממוצע במשק ולאחר מכן תרד עוד יותר.

 

רק ב־1999 האוצר עמד בהתחייבות ולממן את ביטוח האבטלה. מ־2000 הוא מומן מכספי קצבאות הילדים, כך שלמעשה כיסוי הגירעון בענף האבטלה פוגע בעתודות העתידיות לקצבאות אחרות.

 

מימין: ד"ר מיכל קורא ושר האוצר משה כחלון מימין: ד"ר מיכל קורא ושר האוצר משה כחלון צילום: דנה קופל, גיל נחושתן

 

קצבאות יותנו במבחן הכנסה

 

החוקרים חישבו את הפגיעה שנגרמה כתוצאה מהרעת התנאים לחמישה פרופילים של מבוטחים. כך למשל מובטל צעיר ששכרו היה בגובה השכר הממוצע במשק הפסיד 73% משווי הביטוח: הוא יקבל היום סיוע מגוחך בשווי 1.2 משכורת במקום 4.4 משכורות ב־1990. אובדן שווי הביטוח שהחוקרים חישבו לגבי מבוטחים אלה נע בין 29% ל־78%. דמי האבטלה הפכו מביטוח שהבטיח רמת חיים לקצבת הבטחת הכנסה.

קורא וצוותה מסכמים: "בשונה מהטענה שלמצב הפיננסי אין השפעות על זכויות, אנו מוצאים כי ערעורו של הענף סלל את הדרך לשורת קיצוצים שהלכו והתגברו".

 

זה בדיוק מה שצפוי לדבריהם לקרות לביטוח הלאומי כשייגמרו עתודותיו. המוסד יפר את התחייבויותיו ויהפוך את הקצבאות מביטוח לקצבאות רווחה. זאת על ידי קיצוץ הקצבאות, החמרת תנאי הזכאות וקיצור תקופת הזמן לזכאות.

 

לדבריהם, "תיתכן פגיעה קשה של עשרות אחוזים". זאת, בשל התלות במקורות תקציביים והתחרות עם מטרות תקציביות אחרות כמו ביטחון, חינוך ובריאות. קיים חשש שיותר קצבאות יותנו במבחן הכנסה ויהפכו לא רלבנטיות למעמד הביניים והמעמד הגבוה, מה שיפגע בלגיטימיות של דמי הביטוח הלאומי.

 

הדו"ח האקטוארי של ביטוח לאומי ל־2018 קבע שהוא ייכנס כבר ב־2022 לגירעון שוטף, ויכרסם ביתרות. בנק ישראל מעריך שזה יקרה רק ב־2037. ביטוח לאומי יפרסם בקרוב תחזית מעודכנת.

x