שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מדוע לא מיושם החוק לצמצום תאונות העבודה?

כמעט שנתיים עברו מאז החלטת הממשלה לפעול לצמצום תאונות העבודה במשק. בדיקת המרכז להעצמת האזרח העלתה שהממשלה עדיין אינה מיישמת את המנגנון שנקבע

שירות כלכליסט 10:3904.12.19
באפריל 2014 הוגש לשר הכלכלה דאז, נפתלי בנט, דו״ח הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל (״ועדת אדם״), אשר סקר בין היתר את מצב תאונות העבודה בישראל וגיבש המלצות לשיפורו. בין מסקנותיו, קבע הדו"ח כי נכון להיום אין למעסיקים תמריץ כלכלי מספק למנוע פגיעה במקום העבודה והמליץ על קביעת תמריצים למעסיקים למניעת תאונות והגברת מידת הבטיחות במסגרתם.

 

בשנת 2016 פורסם דו"ח מבקר המדינה, אשר עסק בנושא בטיחות ובריאות העובדים, ומצא כי המלצות ועדת אדם ככלל כמעט ולא ייושמו, וביניהן ההמלצה בנושא יצירת תמריץ כלכלי להשקעה של מעסיקים בבטיחות העובדים.

 

בינואר 2018 קיבלה הממשלה את החלטה 3382 שכותרתה "צמצום תאונות העבודה במשק". ההחלטה אמנם אינה מתייחסת להמלצות רבות של דו"ח וועדת אדם, אך בהמשך להמלצת הוועדה, מאשרת לקבוע בחקיקה מנגנון לבניית תמריצים כלכליים למעסיקים בנוגע לבטיחות עובדיהם. המנגנון שנקבע בהחלטה מעביר חלק מביטוח התאונות לחברות פרטיות, על פיו המעסיק ישלם לחברות פרמיית ביטוח דיפרנציאלית, אשר תושפע ממידת הבטיחות במסגרת מקום העבודה.

 

במרץ 2018 אושר בכנסת, במסגרת חוק ההסדרים, תיקון לחוק הביטוח הלאומי, אשר קבע בהוראת שעה לחמש שנים מנגנון תמרוץ כלכלי למעסיקים להגברת הבטחות.

 

בשונה מהחלטת הממשלה קבע החוק מנגנון המחייב מעסיקים בתשלום דמי סיכון דיפרנציאליים לביטוח הלאומי, בשיעור של 0.1 עד 0.35 משכרו של העובד, והטיל על משרד העבודה והרווחה לקבוע דמי הסיכון משתנים לכל מעסיק ע״פ מידת הבטיחות של עסקו (היסטוריית תאונות, אמצעי בטיחות ועוד). מידת הבטיחות לכל מעסיק תחושב ע״פ חמש השנים האחרונות.

 

החוק קבע כי מנגנון החישוב הדיפרנציאלי יעוגן בתקנות וכי אלו יוצגו לועדה הרלוונטית בכנסת עד מאי 2019.

 

החוק נקבע בהוראת שעה לחמש שנים, כאשר נקבע שהמוסד לביטוח לאומי ייעשה מחקר לבחינת השפעותיו ויעילותו.  

 

מה קרה בפועל

החוק אכן נכנס לתוקף החל מינואר 2019, ועימו נכנסה לתוקפה חובת תשלום דמי סיכון בשיעור אחיד של 0.1%.

 

עם זאת, נכון לדצמבר 2019, טרם נקבעו התקנות המפעילות את המנגנון הדיפרנציאלי הנדרש, טרם פורסמה טיוטה להערות הציבור וטרם הוצג כל נוסח לוועדה. המשמעות הינה כי המנגנון הדיפרנציאלי, שהוא הגורם המרכזי בתמרוץ המעסיקים להגביר את רמת הבטיחות, טרם הופעל והלכה למעשה אין לחוק כל אפשרות להשפיע על המציאות הקשה.

 

יתרה מכך, לנוכח הבחירות החוזרות והקפאת פעילותן של ועדות הכנסת, ספק אם תהליך קביעת התקנות המפעילות את המנגנון הנדרש, יוכל להתקדם בטווח הזמן הנראה לעין.

 

ההשלכות

ע״פ נתוני ״קו לעובד״ נהרגו עד כה, בשנת 2019, 66 עובדים בתאונות עבודה בישראל.

 

התיקון לחוק הביטוח הלאומי נועד להיות חלק מסל האמצעים להגברת הבטיחות בשוק העבודה ולצמצום התאונות והנפגעים. החלת התשלום הנוסף, ללא גיבושו של המנגנון המרכזי וללא יצירת תמריץ כלכלי למעסיקים להגברת הבטיחות, מרוקנת מתוכן את החוק ואת מטרותיו.

 

עינת פישר לאלו, מנכ״לית המרכז להעצמת האזרח: ״החלטת הממשלה לצמצום תאונות העבודה בישראל התקבלה כבר לפני קרוב לשנתיים, והתחייבה לנקוט אמצעים חדשים בניסיון להשפיע על המציאות הקשה בתחום תאונות העבודה. יישום החוק וקיום התחייבות הממשלה בתחום זה אינם יכולים להמתין עוד ויש לקרוא למשרד העבודה והרווחה ולנבחרי הציבור לעשות כל מה שנדרש על מנת לאשר את התקנות וליישם את הוראות החוק ללא דיחוי.

 

הבדיקה נערכה במסגרת פרויקט המוניטור של ״המרכז להעצמת האזרח״ שהינו פרויקט מעקב אזרחי אחר ביצועי הממשלה ועמידתה בהתחייבויותיה לציבור. המרכז להעצמת האזרח הינה עמותה הפועלת בתחומי הממשל, ועוסקת ביישום התחייבויות הממשלה ובאחריות ואפקטיביות המגזר הציבורי והרשות המבצעת. המרכז מפעיל שורה של כלים מקצועיים למעקב אחר פעילות הממשלה ואחר יישום הבטחותיה לציבור ופועל לשיפור הליכי היישום והסרת חסמים במגזר הציבורי.

 

פרויקט המוניטור של "המרכז להעצמת האזרח" הוא פרויקט מעקב אזרחי אחר ביצועי הממשלה ועמידתה בהתחייבויותיה לציבור. המרכז להעצמת האזרח הינה עמותה הפועלת בתחומי הממשל, ועוסקת ביישום התחייבויות הממשלה ובאחריות ואפקטיביות המגזר הציבורי והרשות המבצעת. המרכז מפעיל שורה של כלים מקצועיים למעקב אחר פעילות הממשלה ואחר ישום הבטחותיה לציבור ופועל לשיפור הליכי היישום והסרת חסמים במגזר הציבורי.

 

x