שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

דעה

תוצאותיו הלא מחמיאות של מבחן פיזה - קריאת השכמה להורים בישראל

לפי הנתונים שפורסמו היום, ציוני התלמידים בישראל נמוכים מהממוצע ב-OECD ובה הפערים הגבוהים ביותר בין תלמידים יהודים וערבים ובין חזקים וחלשים. למעשה, הפתרון טמון במעורבות ההורים והמדינה לתלמידים בגילאי חטיבת הביניים

אלי הורביץ 14:0003.12.19

אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להתבונן בנתונים שהציבו בפנינו תוצאותיו של מבחן פיז"ה האחרון - לפיהם התמונה המצטיירת אינה מחמיאה לישראל.

 

 

 

בזמן שהעולם מתקדם ומתאים את עצמו למציאות המשתנה, אנחנו מדשדשים במקום. נכון, יש לנו 'בועת מצוינות' של תשעה אחוזים שעליה נבנים המדע, הכלכלה וההייטק, אבל השכבה הזו יציבה, הומוגנית וצרה מדי. היא כוללת בעיקר בנים, יהודים ממרכז הארץ.

תלמידים תלמידים צילום: אלעד גרשגורן

 

מדד המצוינות חשוב לנו באופן מיוחד, כי בישראל מי שמצטיין בפיז"ה במתמטיקה בגיל חמש עשרה, אחר כך ממשיך לחמש היחידות בתיכון, ליחידות העלית הטכנולוגית של המודיעין, לפקולטות להנדסה ומחשבים באוניברסיטאות, ומשם לשכר יחסית גבוה בחברות הסטארט-אפ וחברות ההייטק הגדולות. המסלול הזה ייחודי לישראל, אין כדוגמתו בשאר מדינות העולם.

 

המשמעות היא שהעתיד מתחיל בחטיבת הביניים. שם הרכבת יוצאת ומי שמפספס אותה יתקשה אחר כך לעלות עליה מחדש. בחטיבת הביניים יש כיתות מצוינות, הקבצות גבוהות ותוכניות ייחודיות שבהן תלמידים לומדים ברמה גבוהה. מתוך הכיתות המיוחדות יוצאים מרבית תלמידי חמש היחידות בתיכון במתמטיקה, הפיזיקה והמחשבים. מי שלא נמצא שם יגיע לרגע הבחירה במגמה כשהוא בפער מהאחרים.

 

הבעיה היא שהמסלולים המיוחדים הללו מתאפשרים היום רק לתלמידים מעטים, על פי רוב לכיתה אחת במחזור בלבד. התוצאה היא שהפערים מאוד מתרחבים בחטיבת הביניים. ממבחני המיצ"ב עולה כי בכיתה ה' הפערים על רקע סוציואקונומי במתמטיקה עדיין סבירים וניתנים לגישור, אבל בכיתה ח' הם כבר של למעלה משתי שנות לימוד. אף הורה לא רוצה למצוא את הילד שלו בצד הלא נכון של הפערים.

 

אלא שאנחנו, ההורים, נרדמנו בשמירה. כשהילדים מגיעים לחטיבה, אנחנו יוצאים לפסק זמן. ביסודי עוד היינו בתמונה, בשיעורי הבית ובאספות ההורים, כי הבנו מה הילדים לומדים. הם לומדים חשבון, לקרוא ולכתוב, ורוכשים מיומנויות לעתיד. נחזור לתמונה בתיכון, כשיתחילו הבגרויות והשיעורים הפרטיים, כי זה חשוב לעתיד. אבל כשהילדים בחטיבה, הם בגיל ההתבגרות ואנחנו כבר לא מבינים את החומר ואת תרומתו.

 

במדינות שמצליחות בחינוך חטיבת הביניים היא שיא של מאמץ חינוכי שעומד בפני עצמו. לא מנת ביניים, לא תפריט טעימות של שלל מקצועות וגם לא פסק זמן חברתי. הן העלו את רמת הלימודים והתאימו אותה לעולם המודרני. במתמטיקה הן כבר לא מסתפקות בפתרון משוואות ותרגול נוסחאות, אלא משתמשות במודלים מתמטיים כדי להתמודד עם בעיות מורכבות מהעולם האמיתי ומגיעות לחשיבה מתמטית גבוהה.

 

רבים יכולים להצטיין

 

ישראל יכולה להימנות על חמש עשרה המדינות המצטיינות במתמטיקה, אבל לשם כך יהיה דרוש שינוי עמוק. נהיה חייבים להעלות את הרף ולשדרג את תכניות הלימודים, את חומרי הלמידה, איכות ההוראה והמיקוד בלמידה. מסלולי המצוינות המיוחדים שכיום ניתנים רק לתלמידים מעטים חייבים להיפתח לכל מי שנכון לאתגר, ויש עוד רבים כאלו.

 

בבתי הספר בישראל ישנם תלמידים רבים, והמון תלמידות, יהודים וערבים, במרכז ובפריפריה, שיכולים להצטיין. לא לכולם יש הורים שיסדרו להם מסלול עוקף, רק הצטיינות בלימודים תפתח להם דלת לעתיד. זו זכותם היסודית וזו גם חובתנו, לאפשר להם ללמוד ברמה הגבוהה ביותר ולהעניק להם הוראה איכותית שתאמין בהם ותתמוך בהם במעלה הדרך.

 

ישראל כבר הצליחה להכפיל את מספר בוגרי חמש היחידות במתמטיקה בתיכון, כשמחציתם תלמידות ורבים מהם מהפריפריה ומבתי ספר ערביים. זו הוכחת היתכנות שזה אפשרי כשהממשלה לוקחת את הנושא ברצינות, מגדירה יעדים, משקיעה משאבים וקוראת אל הדגל שותפים רבים.

 

אם נרחיב ונגוון את מעגל המצוינות בחטיבת הביניים, נשפר את העתיד הכלכלי של ישראל, אבל חשוב לא פחות, נהיה לחברה שוויונית וצודקת יותר.

 

 

אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ וחבר ועד החינוך הלאומי
x