$
בארץ

בעמדת המתנה: בנק ישראל שוב הותיר את הריבית ללא שינוי, על 0.25%

על רקע אי הוודאות הגוברת בשוקי העולם, האנליסטים היו חלוקים הפעם כיצד ינהג הנגיד פרופ' אמיר ירון. הריבית עומדת על 0.25% מתחילת השנה

אדריאן פילוט 16:0025.11.19

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, החליטה היום (ב') להותיר את הריבית במשק על כנה, ברמה של 0.25%. החלטת הוועדה מפתיעה במקצת, שכן לפי סקר בלומברג יותר ממחצית מהאנליסטים ציפו להפחתת ריבית על רקע היחלשות האינפלציה, ההתמתנות בצמיחה ותיסוף השקל אל מול הדולר.

 

חשוב להזכיר גם כי בתוך הוועדה עצמה, הכוללת חמישה חברים, היו חילוקי דעות קשים: בעוד ששני חברים דרשו כבר בדיון הקודם (שהתקיים ב-7 לאוקטובר) להוריד את הריבית לאלתר, שלושה חברים התנגדו ליוזמה הזו ודרשו להותיר אותה על כנה. אם לא די בכך, אחד מהמתנגדים להפחתה אף דורש זו תקופה ארוכה להעלות את הריבית.

 

נגיד בנק ישראל אמיר ירון נגיד בנק ישראל אמיר ירון צילום: בלומברג, אונ' פנסילבניה

 

הנתונים היבשים היו אמורים להוביל את הוועדה המוניטרית להחלטה של הפחתה בשער הריבית וחזרה לריבית נומינלית אפסית, אלא שהתמונה הפעם מאוד מורכבת. ראשית כל, גם לנגיד ירון וחבריו לא ברור מה תהיה ההשפעה האמיתית של הפחתה כל כך מזערית בריבית, של 0.15 נקודות האחוז בלבד, על האינפלציה והצמיחה. לראיה, המדיניות המוניטרית של בנק ישראל היא מאוד מרחיבה כבר ארבע שנים כמעט, עם ריבית שעמדה על 0.1%, והאינפלציה לא הרימה ראש ולעיתים אף הייתה שלילית.

 

בכלל, אנשי הבנקים המרכזיים שואלים את עצמם לאחרונה האם יש קשר בין ריבית נמוכה לאינפלציה. "רמת הריבית הנוכחית לא מתאימה לתנאים הריאליים של המשק. סטיית האינפלציה מתחום היעד אינה נובעת מהאטה בפעילות הכלכלית, אלא מתהליך התאמה ממושך של רמת המחירים בישראל לרמת המחירים בעולם", סבר אותו חבר בוועדה שמתעקש כי יש 'להחליף דיסקט' ולהתחיל להעלות ריבית.

 

אגב, הביקורת נגד הפחתות ריבית עד לשיעורים שליליים רק הולכת וגוברת: הן באירופה והן בארה"ב, נגידים וחברי ועדות מוניטריות אחרות משמיעים את קולם ומפצירים להפסיק את ההפחתות הריבית, שכן לטענתם המשבר הבא - שצפוי להיות לא פחות קשה מזה של 2008 - יהיה מבוסס על ריביות אפסיות ושליליות שגורמת לעיוותים רבים, לרבות בועות.

 

בישראל מחירי הנכסים גבוהים מאוד, כאשר מחירי הדירות שבו גם הם לעלות; אלא שבניגוד למדינות המערב האחרות, שם גם נרשמות עליות במחירי הנכסים (הן של ניירות ערך והן של נדל"ן), מצבה של ישראל רגיש מאוד: אין ממשלה, גם לא באופק, אין תקציב, המדיניות הפיסקאלית היא מרחיבה באופן חסר תקדים, הגירעון גואה, משרד האוצר עם ידיים כבולות והדבר האחרון שחסר למשק הישראלי בעת הזו הוא שגם הבנק המרכזי יוותר ללא כלים - קרי, ללא אפשרות של הפחתת ריבית.

 

כולם מבינים היום כי הימים אינם ימים כתיקונם, כאשר הן הזירה הגיאו-פוליטית והן הזירה הפוליטית - שני עקבי אכילס של המשק - תוססות, וכבר נמצאות בנקודות שאינן מוכרות. בבנק ישראל החליטו להמתין ולא להישאר במצב של מיצוי מדיניות מקרו-כלכלית, כך שאם מחר הסיכונים המאיימים על המשק יידרשו תגובה מיידית וחזקה - הבנק יוכל להגיב ולהפחית ריבית מבלי להיכנס לריבית נומינלית שלילית, צעד קיצוני ולא אהוד במיוחד על הנגיד ירון, שהשלכותיו מרחיקות לכת ואינן מוכרות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x