שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
Dun
האדר מובייל דן אנד ברדסטריט duns100

רו"ח גיא ארליך משטיינמץ עמינח: "אגרת גודש? מעמד הביניים הוא פרה חולבת של מיסים"

יוזמה חדשה של משרד האוצר מבקשת לגבות "אגרת גודש" מרכבים שיכנסו לתל אביב בשעות העומס. פנינו לרואה החשבון גיא ארליך מפירמת שטיינמץ עמינח ושות', כדי להבין מה המשמעות של מס נוסף שיתווסף לרשימת מיסי השימוש ברכב

בני ציצווה 11:4218.11.19

מוגש מטעם DUN'S 100

 

משרד האוצר מתכנן להטיל "אגרת גודש" על נוסעים בכלי רכב הנכנסים למטרופולין תל אביב בשעות העומס בכבישים. כרגע יש מחלוקת בין משרד התחבורה לבין משרד האוצר על הפרטים הקטנים, אולם נראה על פניו כי בסופו של התהליך, תוטל האגרה על משתמשי הרכב.

 

השאלה הנשאלת היא, האם מדובר ביוזמה חיובית מצד המדינה, או שמא עוד קש שהמדינה ממשיכה להערים על גבו של מעמד הביניים, שממילא מתקשה לשאת את המשקל על גבו. שוחחנו עם רו"ח גיא ארליך ממשרד שטיינמץ עמינח, מומחים למיסוי ומדיניות רגולטורית, כדי להבין את מאזן השיקולים העומד בבסיס ההחלטה להטיל אגרת גודש.

 

קיימת במדינות רבות

 

אז מהי אגרת גודש? למעשה מדובר במס עקיף על השימוש ברכב באיזורים פקוקים ובשעות העומס. המטרה של המס הזה היא לגרום למשתמשים השוליים ברכב פרטי, כלומר כאלו שמבחינת מאזן השיקולים שלהם בהחלטה בין רכב פרטי לתחבורה ציבורית, נוטים רק במעט לרכב פרטי, לעבור להשתמש באמצעי תחבורה חלופי. מס כזה נהוג במספר ערים מרכזיות ברחבי העולם כמו לונדון, שטוקהולם, מילאן, אדינברו וערים נוספות, כאשר הרעיון גם נמצא בשלבי תכנון וביצוע שונים במקומות רבים ונוספים.

 

הפקקים בארץ קשים, וזה עובד בערים מובילות בעולם, אז בעצם למה לא?

גיא ארליך ממשרד רואי החשבון שטיינמץ עמינח: "בלונדון אגרת הגודש אכן מוצלחת ומונעת עומסים במרכז העיר. עם זאת, ההבדל בין הביצוע בלונדון לבין ההצעה ליישום בישראל, הוא שבלונדון לא הטילו אגרה על הכבישים המהירים בעיר, אלא רק על כניסה לאיזורים עמוסים עם רכב. בישראל לעומת זאת, כרגע רב הנסתר על הגלוי: האם תיגבה אגרה על נסיעה בכל הכבישים הראשיים? האם בכל המקטעים או רק חלק? האם על כניסה לשטחה של תל אביב עם מכונית? לכל אחת מן האפשרויות יתרונות וחסרונות.

 

"בלונדון זה עובד טוב". רו"ח גיא ארליך משטיינמץ עמינח "בלונדון זה עובד טוב". רו"ח גיא ארליך משטיינמץ עמינח צילום: יח"צ

 

אם למשל יוחלט על הטלת אגרת גודש רק על איילון, אז כולם יעברו לנסוע בכביש 4 החלופי, ואז שם יווצרו פקקים ענקיים. מצד שני, אם תוטל אגרה על שני הכבישים, אז בעצם יהיו אנשים שלא תהיה להם שום חלופה אלא לשלם את אגרת הגודש בדרך לעבודה. בעצם, בניגוד ללונדון, בישראל פשוט אין לנו כנהגים יותר מדי אלטרנטיבות, היות וכל כך הרבה רכבים נוסעים על שטח כביש כל כך מועט".

 

"יתכן בכלל שאגרת הגודש תוטל רק בכניסה לתל אביב מכבישים ראשיים" אומר גיא ארליך משטיינמץ עמינח. "לגבי מצב כזה, אפשר לחשוב על מתווה חלופי מועיל יותר, כמו למשל לסגור חלקים מתל אביב לתנועת כלי רכב. ניתן למשל לסגור את כל איזור העיר הלבנה לכלי רכב פרטיים, לאפשר שם רק תחבורה ציבורית".

 

הרבה מקלות ומעט גזרים

 

הוויכוח הציבורי סביב אגרת הגודש נסב בעיקר סביב האלטרנטיבות. אגרת הגודש אמורה לתמרץ כמה שיותר אנשים לעבור משימוש ברכב לתחבורה ציבורית. אולם בהינתן מצבה של התחבורה הציבורית, האם לא מדובר פשוט בעוד גזרה על הציבור, שאין בכוחה באמת להשפיע על התנהגות?

 

 

גיא ארליך ממשרד שטיינמץ עמינח: "הבעיה העיקרית עם אגרת הגודש הוא מצבה של התחבורה הציבורית. האוטובוסים אינם מספיקים להתמודד עם העומס, וממילא הם עומדים בפקקים כמו המכוניות. אנשים לא יעברו לשימוש באוטובוסים, עד שהם לא יהפכו למהירים יותר, והאוטובוסים לא יהפכו למהירים יותר עד שלא יעזבו את הרכב הפרטי. מדובר במעגל שוטים שקשה לשבור אותו. לגבי הרכבת, הושחטו אינספור מילים על מצבה של רכבת ישראל, שפתחה כמה קווים אטרקטיביים בשנים האחרונות מצד אחד, אך לא הייתה ערוכה להתמודד עם הגידול בכמות הנוסעים מצד שני, ויצרה אנטגוניזם גדול כלפיה".

 

"הישראלי לא מאוהב ברכב הפרטי", שטיינמץ עמינח "הישראלי לא מאוהב ברכב הפרטי", שטיינמץ עמינח קרדיט: : canva

 

"הגידול במספר נוסעי הרכבת, הוא הוכחה שהישראלי לא משועבד לרכב הפרטי. לא מדובר בעניין תרבותי של ישראלים לאהוב את הרכב כפי שהרבה נוטים להאמין" אומר גיא ארליך משטיינמץ עמינח ושות'. "פשוט אין אלטרנטיבות: ישראלים חרדים מהסתמכות על התחבורה הציבורית, עם הצפיפות, האיחורים, הנסיעה האיטית, התחושה הזאת של חוסר הוודאות שנלווית לנסיעה. האמת היא שהתחבורה הציבורית כה גרועה, שאפילו אם היא תינתן חינם לכולם, הגידול בשימוש בה לא צפוי להיות משמעותי, שהרי כבר היום היא זולה מאד, אבל משתמש בה רק מי שאין לו ברירה, והוא מוכן להקריב עוד שעה-שעתיים ביום בממוצע רק כי אין לו אפשרות לעמוד בעלויות החזקת הרכב".

 

ומדובר בעלויות גבוהות.

גיא ארליך ממשרד שטיינמץ עמינח: "בהחלט. בעצם השימוש ברכב במדינת ישראל הוא פרה חולבת למדינה. ההכנסות משימוש ברכב לקופת האוצר מתקרבות לחמישים מיליארד שקלים. לאור הגירעון התקציבי, נוצר מצב בעצם שלמשרד האוצר אין תמריץ להזרים כספים למשרד התחבורה, כי ייעול התחבורה יפגע בהכנסות מן השימוש ברכב. וההכנסות הן רבות: יש מס בלו שמתווסף למחיר הדלק, ועל כל מחיר הדלק מתווסף מס נוסף של מע"מ, כך שרק על הדלק יש כפל מס.

 

יש אגרה יקרה מאד כל שנה לטסט ומחיר הרכב מגלם מיסי קנייה גבוהים מאד ביחס לעולם. מבחינת מס, המדינה מתמרצת כביכול את הנהגים שלא להשתמש ברכבים, אולם מצד שני, לא הותירה להם ברירה בדמות של תחבורה ציבורית מתפקדת. היות ופרטיה של תוכנית אגרת הגודש לא פורסמו, קשה להתייחס אליה קונקרטית, אולם עצם ההטלה של אגרה שכזאת ללא שיפור התחבורה הציבורית, מצביע על כך שלא יהיו שינויים בדפוסי השימוש, אלא פשוט עוד כסף שהולך מכיסו של מעמד הביניים הישר לקופת המדינה".

  

חשבו מחוץ לקופסה

 

בכל זאת, לא הכול אבוד, מבהיר גיא ארליך ממשרד שטיינמץ עמינח: "תראה, פקקים זו בעיה עולמית. הפיתרון לבעיה הזאת כרוך בהשקעה אדירה בתחבורה ציבורית, השקעה שאין למדינת ישראל זמן או יכולת כלכלית לבצע. עם זאת, אנחנו אומה טכנולוגית, ולכן היינו חושבים שזה הכיוון שצריך ללכת אליו. הפתרון יכול להיות מהכיוון של רתימת טכנולגיה וביג דאטה.

  

"לא ברור אם האגרה תוטל רק על כבישי איילון". משרד שטיינמץ עמינח. "לא ברור אם האגרה תוטל רק על כבישי איילון". משרד שטיינמץ עמינח.

 

יש למשל פתרון של חברה ישראלית בשם נו-טראפיק, שיצרה פתרון לתקשורת בין כלי רכב לבין רמזורים, כלומר הרמזורים מקבלים מידע מכלי הרכב, ובהתאם לכך הרמזורים מווסתים את עצמם כדי לאפשר תנועה זורמת יותר. אמנם מדובר בפתרון שמוגבל רק לכבישים בתוך העיר, אבל בעלות לא גבוהה אפשר להגיע לשיפור מסוים במהירות הנסיעה בעיר".

 

"העניין הוא" אומר ארליך משטיינמץ עמינח, "שצריך להתחיל להעז ולחשוב על פתרונות יצירתיים: לבנות תשתיות תחבורה ציבורית יעילה יותר, לקדם נסיעות שיתופיות, יש הרבה מה לעשות. פשוט צריך להחליט".