שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הסלמה ביטחונית

ניסיון העבר מוכיח: המשק הישראלי מתאושש מהר מסבבי לחימה

הפגיעה בתוצר הישראלי תהיה קטנה כל עוד סבב הלחימה יהיה מוגבל בזמן ובמקום. באירוע גדול הנזק צפוי לעלות על 5 מיליארד שקל בשנה

אדריאן פילוט 07:0413.11.19

עדיין מוקדם לאמוד את הנזק שגרמו מטחי הטילים שנחתו אתמול (ג') על דרום ומרכז המדינה על המשק הישראלי, אך המחקרים והנסיון מהסבבים הביטחוניים הקודמים יש בהם כדי לעודד.

 

קיימת הסכמה רחבה בקרב הכלכלנים הבכירים בממשלה כי ככל שהאירוע יהיה מוגבל הן בזמן והן במקום - הנזק יהיה מזערי והמשק הישראלי למוד המלחמות ומבצעים יידע לפצות את עצמו ברבעונים הבאים ולהשתקם מהאירוע.

 

מנהל רשות המסים ערן יעקב. כדי לפצות עובדים ומעסיקים יש צורך בהחלטת ממשלה מנהל רשות המסים ערן יעקב. כדי לפצות עובדים ומעסיקים יש צורך בהחלטת ממשלה צילום: דוברות משרד האוצר

 

לפי מחקר של בנק ישראל שהתפרסם במרץ 2015 ובחן את הפגיעה של אירועים ביטחוניים במשק, מלחמת לבנון השנייה (2006) גרמה לאובדן תוצר שנע בין 0.35% לבין 0.5%.

 

במונחים של היום מדובר על סכום שנע בין 4.8 מיליארד שקל ל־6.85 מיליארד שקל. אלא שכאן מגיעות החדשות הטובות: המחקרים מוכיחים כי מאותם אירועי לחימה המשק הצליח להתאושש במהרה ברבעונים העוקבים.

 

לדוגמה: אם משקי בית ביטלו קניות וארוחות בבתי קפה, הנסיון מראה שהם "יפצו" את עצמם ביותר קניות וארוחות בחודשים הבאים. אך הממצא החשוב עולה מנתוני מבצע צוק איתן שהתרחש 8 שנים אחרי מלחמת לבנון השנייה. היה זה אירוע שארך 50 יום והשפיע על אזור המרכז ותל אביב. הפגיעה בתוצר לפי בנק ישראל נאמדה ב־4.1 מיליארד שקל במונחים של היום שהוו אז 0.3% מהתוצר.

 

כלומר, הפגיעה של אירועים ביטחוניים בכלכלה מתמתנת עם הזמן. כאשר בוחנים את ההשלכות ארוכות הטווח של אותם אירועים ביטחוניים התוצאות דומות: היקף ההשקעות הישירות לטווח ארוך במשק ישראלי נפגע פחות לאורך זמן גם בעקבות אירועים ביטחוניים.

 

ירידה בצריכה ולא בייצור

 

לפי אותו מחקר, שהתפרסם בדו"ח בנק ישראל ב־2015, עולה כי בניגוד למקובל לחשוב הפגיעה במשק מתבצעת דרך "הביקושים" ולאו דווקא דרך "ההיצע". כלכלני בנק ישראל לא ראו פגיעה משמעותית בייצור התעשייתי, ומצאו שהפגיעה מגיעה מירידה בצריכה הפרטית ובפגיעה בתיירות (הנרשמת במאזן התשלומים כייצוא שירותים המשתייך לביקוש).

 

עימותים צבאיים פוגעים בצריכה הפרטית השוטפת בעיקר בצריכת השירותים, סעיף קריטי המהווה כ־60% מהתוצר ומהווה קטר מרכזי לצמיחת המשק בשנים האחרונות. הצריכה הפרטית של שירותים התמתנה בעופרת יצוקה ובעמוד ענן, במלחמת לבנון השנייה היא דרכה במקום, ובמהלך צוק איתן היא התכווצה. לפי בנק ישראל תופעה זו נובעת מירידה בשני המרכיבים הגדולים של צריכת השירותים: שירותי תחבורה ומסעדות ובתי מלון. כמו תחומים אחרים גם הצריכה השוטפת התאוששה במהירות.

 

מפעל המזרנים הולנדיה בשדרות עולה באש מפעל המזרנים הולנדיה בשדרות עולה באש צילום: רויטרס

 

אחת המסקנות של אותו מחקר היתה כי הייצור התעשייתי הכולל אינו רגיש במיוחד לעימותים צבאיים, אולם כאשר בוחנים את מדד הייצור התעשייתי לפי העצימות הטכנולוגית מוצאים בין הקבוצות הבדלים בתגובה. בענפי הטכנולוגיה העילית (הייטק) לא ניכרת כלל ירידה במהלך העימותים. מדובר בבשורה חשובה ביותר, שכן יצוא ההייטק מהווה כ־37% מהיצוא התעשייתי, שם גם נרשם הפריון הגבוה, ולפיכך השכר הגבוה והיתרון התחרותי של המשק הישראלי.

 

לגבי שאר ענפי התעשייה מצטיירת תמונה שונה: בקבוצה המעורבת־עילית חלה ירידה חדה במהלך מלחמת לבנון השנייה שנבעה בעיקר מפגיעה משמעותית בפעילות תעשיית הנפט והכימיקלים שמרוכזת במפרץ חיפה. פגיעה זו אינה רלבנטית במקרה של איזור המרכז והדרום. לגבי התעשיות המסורתיות הן שמרו על יציבות במלחמת לבנון השנייה ונפגעו במידה מתונה בצוק איתן. אלא שבמקרה של הסבב הנוכחי יהיה חשוב לקחת בחשבון פרט משמעותי: בניגוד למלחמת לבנון השנייה ולצוק איתן, לשיתוק ממושך של מחוז מרכז־תל אביב־דרום השלכות קשות יותר, לעומת שיתוק של מחוז חיפה והצפון או של מחוז הדרום בלבד.

 

לפי נתונים של התאחדות התעשיינים כ־46% מפדיון התעשייה הישראלית ממוקם במחוזות מרכז, תל אביב ודרום. כמו כן, כמחצית (49%) מהפדיון של היצוא התעשייתי ממוקם בשלושת המחוזות האלו. כלומר מדובר על כמחצית מהתעשייה הישראלית.

 

בכמה תיפגע התיירות

 

הנקודה הרגישה ביותר של המשק בעת לחימה היא תעשיית התיירות שהיקפה ב־2018 היה כ־7.2 מיליארד דולר המהווים כ־14% מיצוא השירותים וכ־7% מהיצוא הישראלי. החדשות הטובות הן כי התיירות הישראלית הנכנסת נמצאת בשיא של כל הזמנים. לפי נתונים של התאחדות המלונות, מספר הלינות רשם בתוך 4 שנים זינוק חד מצטבר של 48%. לפי נתונים של משרד התיירות, היקף התיירות הכוללת (כולל הפנימית) מייצר תרומה של כ־30 מיליארד שקל לתוצר. אף שמבחינת התוצר מדובר בסכום שאינו משמעותי, לפגיעה בתיירות משמעויות רבות אחרות, שכן ענף זה הוא מעסיק גדול (כ־150 אלף איש), בעיקר עובדים בעלי הכנסה נמוכה והם בעלי פריון נמוך.

 

בהקשר זה חשוב לציין כי מאז מלחמת לבנן השנייה וגם אחרי צוק איתן חל זינוק חד במשקלו של יצוא השירותים מסך היצוא הישראלי, והא כבר מתקרב למחצית ממנו. התפתחות זו צפויה להפוך לקריטית בעת מלחמה שכן יצוא שירותים, בניגוד ליצוא מוצרים שהינם פיזיים, אינו מצריך הובלה וניתן ליצור אותם בבית, ולכן קל יותר לנייד אותם בעת מלחמה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x