60% מהחברות הרשומות בארץ לא חויבו במס
לפי הדו"ח ל-2018 שפורסם ע"י הכלכלנית הראשית באוצר, החברות לא הגיעו לסף המס בגלל הפסדים שצברו; 90% ממס החברות שהגיע לקופת המדינה בסכום של כ-38.6 מיליארד שקל, הגיע מ-2,010 החברות החזקות במשק
כ-60% מהחברות במשק לא דיווחו על רווח ב-2018 ולכן לא שילמו מס. כך עולה מפרק בדו"ח הכנסות המדינה שפירסמה היום הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג, המוקדש למס חברות.
- רשות המסים החליטה: גם חברה עם פחות מ-10 עובדים תיהנה מהטבות מס
- המסים לבעלי הכנסות נמוכות יופחתו, מס החברות יירד לשפל היסטורי
- ההקלות לחברות הייטק בינלאומיות נחשפות: ישלמו 6% מס חברות
נתון נוסף שעולה מהדו"ח: 2,010 החברות החזקות במשק הישראלי אחראיות ליצירת 92% מהכנסה של החברות בישראל, כאשר 90% ממס החברות בסך של כ-38.6 מיליארד שקל, הגיע לקופת המדינה. זאת כאשר בסך הכל ב-2018, עמדו ההכנסות ממס החברות על כ-43 מיליארד שקל.
נתון נוסף שמופיע בדו"ח וממחיש עד כמה המשק הישראלי הוא ריכוזי: 2,010 החברות הגדולות, דהיינו 0.1% מכלל החברות, מרכזות כ-40% מההכנסה (למדינה מחברות) אך הן משלמות 35% מהמס בלבד. כמו כן, העשירונים השביעי עד התשיעי, מייצרים 8% מההכנסה ומשלמים 10% מהמס.
אילוסטרציה צילום: Pixabay
עוד עולה מהסקירה כי מס חברות תנודתי למדי וכתוצאה מכך הוא קשה יותר לחיזוי, כאשר מקור התנודתיות הוא בגבייה על חשבון העבר - כלומר הפרשי המס בניכוי החזרים. בניגוד למה שמקובל לחשוב, מס חברות הוא המקור השלישי בחשיבותו להכנסות המדינה ממסים, אחרי המע"מ ומס ההכנסה על יחידים, כאשר הוא מהווה רק 13.4% מסך הכנסות המדינה ממסים והוא מהווה כ-3% מהתמ"ג.
לגבי שיעור מס חברות, זו השנה השניה בה מס חברות הסטטוטורי (הכתוב בחוק ללא הנחות והטובת) עומד על 23% כאשר ב-26 מדינות מתוך 36 מדינות ה-OECD וביניהן ישראל, שיעור מס חברות הוא יחסי, בעוד שב-10 המדינות הנותרות חל מס פרוגרסיבי, קרי, שיעור מס מופחת על רווחים נמוכים.
שירה גרינברג, הכלכלנית ראשית במשרד האוצר צילום: אלכס קולומויסקי
למס חברות פרוגרסיבי יתרונות מדומים וחסרונות ברורים. בין שנת 2003 לשנת 2017, חלה ירידה ממוצעת של כ-8 נקודות האחוז בשיעור הסטטוטורי ב-27 מדינות, ביניהן ישראל, מתוך 34 מדינות החברות ב-OECD. בתקופה הזו, ירד שיעור המס בישראל ב-12 נקודות האחוז. לעומת זאת, השיעור עלה ב-3 מדינות (צרפת, צ'ילה ואיסלנד) ונותר ללא שינוי ב-4 מדינות נוספות.
למרות שביקורת השומות שהגישו החברות הניבו תוספת של בין 3.8 מיליארד ועד ל-2.2 מיליארד שקל בשנים האחרונות, נכון לשנת 2019, רק כ-25 אלף דו"חות נבדקו מתוך אלה שהוגשו בשנת 2014, כ-18 אלף דו"חות של שנת 2015 וכ-12 אלף דו"חות של שנת 2016.
קרי, שיעור ביקורת עומד על כ-13% מכלל הדו"חות בלבד, כאשר ההסתברות ליפול בשומה היא של 4% בלבד. מכאן, כי תוספת הביקורת, עשויה להניב תוספת הכנסות ממסי חברות. ובכל זאת כ-97% מהביקורות מסתיימות ללא תוספת מס.
