שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

אם חויבה לשלם מזונות לבעלה לשעבר עבור שני ילדיהם

בית משפט לענייני משפחה פסק שגם לפי הדין האישי, ניתן לחייב אישה להשתתף במזונות הילדים, במצב בו הם מתגוררים אצל אביהם ופוגשים אותה שעתיים בשבוע

ענת רואה 23:3610.11.19

פסק דין יוצא דופן בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה: השופט ארנון קימלמן קיבל תביעה שהגיש אב גרוש וחייב את אשתו לשעבר לשלם לו כ-2,000 שקל לחודש עבור מזונות שני ילדיהם הקטינים המתגוררים עמו ומצויים במשמורתו המלאה.

 

ההחלטה מוגדרת זמנית ("מזונות זמניים") אך נכתב בה כי ככל שפסק הדין בתביעה העיקרית לא ישנה את הסכום, הרי שדמי המזונות שנקבעו ישולמו לידי האב עד שימלאו לכל קטין 18 שנה או עד לסיום לימודיהם התיכוניים, לפי המאוחר.

 

מדובר בשני הורים גרושים, כאשר המשמורת על הילדים היא אצל האב, ואילו לאם נקבעו זמני זהות מועטים הכוללים מפגש עם הקטינים פעם בשבוע למשך שעתיים. לאם ישנם בנוסף שלושה ילדים מנישואים קודמים אשר מצויים במשפחות אומנה.

 

הצדדים נישאו ב-2012 ונפרדו ב-2017. הקטינים התגוררו בתחילה עם אמם אך בהמשך האם אושפזה בשל "תשישות נפשית", הילדים הועברו למרכז חירום בו שהו חמישה חודשים ורק בפברואר 2019 בהחלטת בית המשפט לנוער, קיבל אביהם של הילדים את הקטינים לחזקתו.

 

האב שיוצג בידי עורכי הדין רותם סיביליה ואבי קורנפלד טען שיש לחייב את אמם להשתתף במזונותיהם ואילו האם התנגדה וטענה כי על פי הדין האישי החל, הגבר חייב במזונות לבדו.

 

(ארכיון) (ארכיון) צילום: Shutterstock

 

השופט כתב בפסק הדין כי השאלה היא האם החובה במזונות קטינים לפי הדין האישי היהודי חלה רק על האב, או שמא במצבים מסוימים ניתן לחייב גם את האם במזונות ילדיה. הדין האישי היהודי מבחין בין 3 קבוצות גיל עיקריות: עד גיל 6 "קטני קטנים", מגיל 6 ועד 15 "קטנים" וגילאי 15 עד 18 שנה "גדולים".

 

על פי הדין האישי, אב יהודי חב לבדו בסיפור מזונות הכרחיים של ילדיו מלידה ועד הגיעם לגיל 15 ובקבוצת קטני קטינים נפסק כי אב יהודי חב לבדו במזונות ילדיו עד גיל 6 בעוד האם פטורה כליל ממזונות אלה.

 

השופט בחן את היכולות הכלכליות של שני הצדדים וכתב כי אין חולק כי במקרה מעין זה האב מוציא מכיסו את עלויות המזונות ההכרחיים בעוד שלאם אין הוצאות ישירות בגין הילדים.

 

לפי פסק הדין האב עובד כפועל ושכרו הממוצע עומד על 10,000 שקל נטו לחודש. לעניין פוטנציאל השתכרותו נקבע כי בהיותו משמורן בלעדי אין חולק שהוא ממצה את יכולת השתכרותו ומתלושי השכר גם הוברר שהאב עובד שעות נוספות רבות וחלק משכרו משקף תמורה בגין עבודה בשעות נוספות.

 

האם מועסקת בחברה משפחתית ושכרה 7,000 שקל נטו לחודש. השופט קבע כי תלושי השכר שצירפה האם מעלים סימני שאלה של ממש האם אכן המדובר בתלושים אותנטיים המשקפים נאמנה את מלוא תקבוליה של האם מידי מעסיקתה שהיא אימה. השופט קבע כי הוא מוצא להעמיד את פוטנציאל השתכרותה של האם על פי האומדן על סך 10,000 שקל לפחות ואף זאת בהערכה זהירה ועל הצד הנמוך.

 

השופט קבע כי לא ניתן להתעלם מעובדת חלוקת זמני שהות של הקטינים אצל ההורים, סוגיה שבוודאי משפיעה על היקף החיוב במזונות הילדים. לדברי השופט, הקטינים שוהים במשמורתו הבלעדית של האב כאשר זמני השהות שנקבעו לאם כוללים שעתיים בלבד בשבוע, וכתוצאה מכך האב הוא זה אשר נושא במלוא צרכיהם של הקטינים. באין בפני השופט נתון המוכיח כי הוצאות המחיה האישיות של כל הורה שונה באורח משמעותי, הרי שבהוצאותיהם ההכרחיות של הקטינים ישאו ההורים בשלב זה באופן שבו חיובה של האם יעמוד על 50% מצרכיהם של הקטינים ואשר עומדים על 2,000 שקל לחודש ובתוספת מחצית מהוצאות החינוך והבריאות.

 

לפיכך נקבע כי עד שאחד הילדים יגיע לגיל 6, תישא האם בהוצאותיו בגובה 360 שקל ולאחר גיל 6 תישא ב-50% ממזונות הקטין בסכום גלובאלי של 1,000 שקל לחודש. עבור הקטינה שהיא מעל גיל 6 תשלם האם 1,000 שקל לחודש עבור מזונות ובנוסף תשתתף במחצית מהוצאת שכר הלימוד, צהרון ומחצית מהוצאות הבריאות והחינוך החריגות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x