שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

שיפור דרמטי במדד עשיית עסקים בישראל? לא בדיוק

בממשלה חגגו את השיפור של ישראל במדד עשיית עסקים של הבנק העולמי. אלא שמדובר בעלייה קטנה מאוד, וצלילה לפרטי הדו"ח מראה כי בתחומים רבים המצב עגום - כפי שגם מעידים גורמים רבים בקהילה העסקית והכלכלית בישראל

אדריאן פילוט 08:1227.10.19

נציגי ממשלת ישראל, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, התכוננו לחגוג את קפיצתה של ישראל זו הפעם השנייה ברציפות במדד "עשיית עסקים" (Doing Business) של הבנק העולמי. ישראל עלתה למקום ה־35, אחרי שהידרדרה למקום ה־54 לפני שנתיים. הידרדרות זו עוררה ביקורת נוקבת וצודקת על הממשלה ונתניהו עצמו, אשר זה עשור, מאז ששב לשלטון, הציב את המלחמה בבירוקרטיה וברגולציה בראש מעייניו ואינו חדל מלדבר עליה.

 

 

 

אלא שהקהילה העסקית והכלכלית בישראל קיבלה את הבשורה על "השיפור הדרמטי" בגיחוך מסוים. בקרב הקהילה הזו יש הסכמה רחבה שלא נרשם שיפור בשטח, ואם כן - בוודאי לא בהיקפים שעליהם מצביע המדד. המחמירים קיבלו את הבשורה הזו בחוסר אמון ובחששות מפני מניפולציה בנתונים. 

 

 

 

אין ספק שחל שיפור מסוים בהפחתת הרגולציה והבירוקרטיה בישראל, אחרי שאלה הגיעו לרמות מפלצתיות והפכו לחסמים המרכזיים לצמיחת ופיתוח המשק. מאמצים ושינויים אכן נעשו, אך לא במידה שתצדיק את הגאווה שביטאו ראש הממשלה, שר האוצר, החשב הכללי ומנהל רשות המסים.

 

קפיצה בלתי סבירה

 

כאשר צוללים לעומקו של הדו"ח ומבינים ממה מורכב הניקוד ואיך מחושבים המדדים, עולה תמונה קצת שונה מזו שמתקבלת מהניקוד הכללי בלבד. בסך הכל, הניקוד הכללי של ישראל עלה ב־1.7 נקודות בלבד - מ־75 נקודות ל־76.7 נקודות. ועדיין, ישראל מפגרת אחרי מדינות כמו טורקיה ואזרבייג'אן. גופי הממשלה מתגאים בשיפור במדד רישום נכס והקמת נכס ומדד היתרי בנייה. זה נשמע נחמד, אבל מדובר בסך הכל בשיפור של עשירית הנקודה - מ־76.6 נקודות ל־76.7 נקודות.

גורמים במגזר העסקי ובארגונים כלכליים ששוחחו עם "כלכליסט" הביעו חוסר אמון אפילו בנוגע לשיפור המזערי הזה. אחד מהם טען כי "מי שבאמת חושב שחל שיפור כה דרמטי בקבלת אישור בנייה — שילך לבקש אישור בנייה מהבנק העולמי".

 

למרות שהשיפור ברישום נכסים היה משמעותי יותר - עלייה של 0.4 נקודות מ־66.7 נקודות ל־67.1 נקודות — מיקומה של ישראל עדיין עלוב, מקום 75. זה הסיפור בתמצית: ייתכן שנרשם שיפור, אך עדיין אין במה להתגאות.

 

נקודת אור בולטת בדירוג היא השיפור הדרמטי מאוד בנוגע לתשלום מסים, תחום שבו ישראל השתדרגה תוך שנתיים מהמקום ה־90 למקום ה־13 בעולם. אם השיפור נראה בלתי סביר בפרק זמן כה קצר, ההסבר הוא מהלך הדיגיטציה המבורך שנעשה בהגשת ובתשלום מסים. עם זאת, רואי חשבון בכירים, שהעדיפו להישאר בעילום שם, מדווחים על קריסת המערכת הזו בעתות לחץ.

 

אולם גם כאן, כשצוללים אל תוך התת־מדדים שמרכיבים את מדד המסים, מגלים שהמצב עדיין טעון שיפור: אחד מאותם תת־מדדים הוא "תת־מדד השעות", כלומר מספר השעות בשנה שלוקח להכין, להגיש ולשלם מס חברות, מע"מ, מסי קנייה, מסי הכנסה ליחידים והפרשות סוציאליות. בישראל הוא עומד על 234 שעות לשנה, לעומת ממוצע של 159 שעות בלבד בקרב מדינות ה־OECD. במדינות המצטיינות זה מגיע ל־49 שעות שנתיות בלבד. המשמעות היא שהישראלים נאלצים לשרוף שלוש יממות בשנה יותר מכל מדינה מערבית בעולם כדי למלא טפסים, ושבוע שלם יותר מהמדינות המצטיינות של ה־OECD.

 

לא מרגישים שיפור

 

בתחילת אוקטובר, הפורום הכלכלי העולמי פרסם את מדד התחרותיות הגלובלית, הנחשב לפרסום הטוב ביותר למדידת תחרותיות בכלכלה. שם, התמונה היתה שונה לחלוטין וקודרת מאוד: בשנה שעברה ישראל נמדדה בדו"ח הזה במקום ה־59 מתוך 140 במדד הרגולציה. השנה היא צנחה למקום ה־69.

 

ישראל קיבלה דירוגים לא מחמיאים במיוחד במספר תחומים הקשורים באיכות ניהול קרקעות המדינה (מקום 51); גם ביעילות שירותי הרכבות והנמלים המקום לא מחמיא (51 ו־42 בהתאמה); בקלות בגיוס עובדים זרים (מקום 121); בעלות פתיחת עסק (מקום 49); ובזמן הנדרש לפתיחת עסק (מקום 73).

 

יו״ר ועדת ההסברה בהתאחדות התעשיינים ד״ר רון תומר סיכם את דו"ח הבנק הבינלאומי בפשטות: ״ישראל היא עדיין מהמדינות המורכבות בעולם להקים ולנהל חברות תעשייה. אנחנו לא מרגישים שיפור. כמי שהקים מפעל בפריפריה אחרי פעילות מאומצת מול עשרות פקידים ממשלתיים, אני יודע שלישראל יש בהחלט מקום להשתפר עד שנגיע למצב הקיים באירופה, שם לוקח שליש מהזמן בלבד להקים מפעל״.

 

לפי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שבחן את הקשר בין רגולציה עודפת לשחיתות, רגולציה נוקשה מתמרצת את המפוקחים להשקיע משאבים בהגדלת חלקם בנתח השוק תוך חסימת מתחרים, על חשבון השקעת המשאבים בפיתוח השוק והגדלתו.

 

כמו כן, לפי אותו מחקר דרישות רגולטוריות מרובות מעודדות אינטראקציות מושחתות בין המגזר העסקי לגורמי השלטון, כשבישראל גם קיימות אי־ודאות וחוסר בהירות בכל הקשור לדרישות הרגולטוריות בשווקים השונים. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x