שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

משרדי הממשלה מציגים: מידע חופשי בעירבון מוגבל

83% מהתשובות שמשרדי הממשלה סיפקו לבקשות חופש מידע לא פורסמו בפומבי, בניגוד לחוק. 12 משרדי ממשלה לא פרסמו אפילו תשובה אחת. המשרדים מתרצים את העבירה במצוקת כוח אדם וקשיים טכניים, וליחידה לחופש המידע אין שיניים לאכוף את החוק, כך עולה ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת

שחר אילן 06:4624.10.19

משרדי הממשלה מצפצפים על החובה לפרסם את התשובות שלהם לבקשות חופש המידע. דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) מגלה שרק 17% מהתשובות, כלומר אחת מכל שש, מועלות לאתר.

 

 

 

12 משרדים ביניהם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר לא העלו אף תשובה. ההסבר העיקרי שמספקים משרדי הממשלה הן בעיות במערכת המחשב של בקשות חופש המידע, הקרויה מחוו"ה, אבל בפועל ניתן להעלות את החומרים בלעדיה.

 

ב־2011 החליטה הממשלה על הקמת היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים במטרה לקדם את היישום הצולע של חוק חופש המידע ולהגביר את השקיפות השלטונית. הממשלה הסמיכה את היחידה לקבוע נהלים מחייבים לטיפול בבקשות לקבלת המידע ולפרסום המידע, לערוך בירור של תלונות כנגד משרדי הממשלה בנוגע לאי־קיום החוק וכן להנחותם לתיקון ליקויים. עם זאת לא ניתנו לה אמצעי אכיפה משמעותיים נגד משרדי הממשלה.

 

 

מימין: שר המשפטים אמיר אוחנה שמשרדו אחראי על יישום חוק חופש המידע, ושר הפנים אריה דרעי שמשרדו לא פרסם אף תשובה שנמסרה מימין: שר המשפטים אמיר אוחנה שמשרדו אחראי על יישום חוק חופש המידע, ושר הפנים אריה דרעי שמשרדו לא פרסם אף תשובה שנמסרה צילומים: עמית שאבי, יאיר שגיא

 

נוהל שפרסמה היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים בינואר 2015 מחייב את משרדי הממשלה לפרסם באתר היחידה לחופש המידע תשובות שניתנו על פי חוק חופש המידע בתוך 30 יום מהמועד בו ניתנו. ההיגיון בנוהל הזה ברור. מדובר במידע שעל פי חוק מותר לפרסמו, כבר הושקעו משאבים בהפקתו, והרבה יותר הגיוני שהוא יועמד לרשות הציבור כולו ולא רק עבור פונה אחד. הפרסום גם ימנע בקשות חוזרות לקבלת אותו מידע.

 

הפונה עצמו מקבל יתרון של שבועיים שמאפשר לו להשתמש במידע כהבנתו. לבקשת גופי תקשורת, אף הוארך המועד לחודש כדי לאפשר להם טיפול בלעדי במידע שביקשו. חובת הפרסום חלה גם על בקשות שנדחו, בשל העניין הציבורי בנימוקים לדחייה. עם זאת, זהות הגורם המבקש אינה מתפרסמת.

 

משרדי האוצר וראש הממשלה מתעלמים

 

דו"ח שפרסם מבקר המדינה ב־2016 גילה שמשרדי הממשלה התעלמו מהנוהל ופרסמו רק 8% מהתשובות שמסרו. המסמך של הממ"מ שמתבסס על דו"ח חופש המידע של היחידה לחופש המידע לשנת 2018 מגלה שהמצב כמעט לא השתפר מאז. בסך הכל הוגשו לכלל המשרדים בשנה זו כ־5,600 בקשות מידע ונענו 4,300. אבל לאתר חופש המידע הועלו ב־2018 רק 730 תשובות, שהן 17% בלבד. 3,580 תשובות שהמדינה נתנה, שהן 83% מהתשובות, ובהן מידע חשוב שיכול היה לעניין את הציבור, לא הועלו.

 

 

 

12 משרדי ממשלה מתוך ה־28 המנויים בדו"ח לא העלו כלל תשובות לאתר. מדובר בין היתר בשורה של משרדים מרכזיים: ראש הממשלה (139 תשובות שכולן לא פורסמו), האוצר (181), החינוך (482), העבודה והרווחה וכן משרד הפנים. מחבר הדו"ח של מרכז המחקר והמידע אלירן זרד מציין שמשרדי החינוך הפנים האוצר שב־2016 פרסמו חלק מהתשובות חדלו מכך לחלוטין ב־2018.

 

עוד 5 משרדים העלו פחות מ־10% מהתשובות. בולט בהם המשרד להגנת הסביבה שהוא כתובת מאוד מרכזית לבקשות חופש מידע. המשרד העלה חצי אחוז מהתשובות, כלומר תשובה אחת מתוך 188. משרד התחבורה פרסם 15 תשובות, שהן 3% מ־509 תשובות ששלח.

 

אפילו משרד המשפטים שבמסגרתו פועלת היחידה הממשלתית לחופש המידע העלה לאתר שלה רק 51% מ־214 התשובות שנתן, כלומר רק אחת משתיים. משרד התקשורת העלה 57% ומשרד המדע והטכנולוגיה 61% והוא השיאן הממשלתי. שום משרד לא פרסם את 100% התשובות.

 

המשרדים מפנים אצבע מאשימה לתוכנת המחשב

 

במרס 2018 הושקה על ידי היחידה לחופש המידע ורשות התקשוב הממשלתית מערכת מחוו"ה, מערכת ממוחשבת לטיפול בבקשות חופש מידע ברשות הציבורית. המערכת היתה אמורה לייעל את הטיפול בבקשות ולחסוך משאבי זמן וכוח אדם. לפחות בשלב זה לא רק שהיא אינה מייעלת, נראה שהשימוש העיקרי שלה הוא בתור תירוץ למה לא לפרסם את התשובות.

 

משרד החינוך מסביר את אי פרסום התשובות בכך שהמערכת טרם הותקנה אצלו. במשרד להגנת הסביבה מסבירים את אי הפרסום בכך שהותקנה אבל תפקודה לקוי. מהיחידה לחופש המידע נמסר לממ"מ שהמערכת הותקנה עד כה בעשרה משרדים אבל באף אחד מהם אינה פועלת באורח סדיר.

 

ביחידה מדגישים שפרסום המידע אפשרי גם בלי המערכת והוא חלק מתפקידו של הממונה על חופש המידע בכל משרד. "החובה להעלות תשובות לאתר באופן עצמאי שרירה, קיימת וניתנת לביצוע גם מחוץ למערכת מחוו"ה", נמסר מהיחידה.

 

את אוזלת היד של משרדי הממשלה משקף אתר אחר בשם "מידע לעם" שמפעילות מספר עמותות בהובלת התנועה לחופש המידע. האתר של מגזר העמותות עושה בדיוק את מה שאמור לעשות האתר הממשלתי, מציג תשובות ומידע שקיבלו עמותות ממשרדי הממשלה וגורמים ציבוריים. העמותות מעלות את המידע לאתר ביוזמתן.

היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע עו"ד אור סדן אומר ש"אם הם היו מעלים אז היינו יכולים למשוך משם ולהנגיש את המידע, אם הם לא היו מנגישים אותו. אבל המצב שהם לא מעלים באופן יזום לבטח גורם לנו לא לסמוך על המדינה שיפרסמו באופן מסודר את המידע שהם מוסרים לאזרחים".

 

התנועה לחופש המידע נקטה עוד יוזמה כדי להנגיש לציבור תשובות שכבר נמסרו. היא פנתה ל־30 רשויות וביקשה את כל התשובות שמסרו לאזרחים. חלקן העבירו את התשובות. חלקן הגיבו בהעלאת מידע לאתר חופש המידע הממשלתי. איש התנועה גיא זומר עתר לבית המשפט כנגד נציבות הכבאות וההצלה שלא הסכימה למסור לו את התשובות שלה.

 

הדו"ח של הממ"מ הוכן לבקשת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. מנהלת ועדת המדע והטכנולוגיה איילת חאקימיאן אמרה בתגובה ש"הוועדה רואה חשיבות רבה בשקיפות המידע הממשלתי לציבור, ובנקיטת צעדים להקלה מקסימלית על מחפשי המידע. המידע שייך לכלל האזרחים".

 

חאקימיאן התחיבה כי "עם מינוי יו"ר לוועדה בכנסת ה־22, תמשיך הוועדה לעקוב אחר מימוש חוק חופש המידע, ייעול התהליך והסרת הליקויים ותקיים דיון בדו"ח הממ"מ".

 

נחצה רף העשרת אלפים בקשות למידע

 

ביולי האחרון פרסמה היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים את הדו"ח השנתי שלה. אחרי שנים ארוכות שבהן היה ניצול מוגבל מאוד של החוק, ב־2018 לראשונה חצה מספר הבקשות שהוגשו למשרדי הממשלה, יחידות הסמך ורשויות נוספות את מחסום ה־10,000. 10,400 בקשות חופש מידע הוגשו ב־2018, עלייה של 17% לעומת 8,800 ב־2017 ושל 48% לעומת 7,000 בלבד ב־2016.

 

הסיבה לעלייה היא כנראה אפשרות הגשת הבקשות באופן מקוון. 60% מהבקשות מוגשות היום דרך אתר חופש המידע. למרות העלייה במספר הבקשות, רק חמישה משרדי ממשלה מקדישים תקן מלא לתפקיד הממונה על חופש המידע.

 

שיעור הבקשות שנדחות דווקא בירידה מ־17% ב־2016 ל־14% ב־2018. במשרד הביטחון נרשם שיעור גבוה במיוחד של דחיית בקשות - 32%. משרד ראש הממשלה בולט בלא מעט קטגוריות של טיפול לקוי בחופש המידע. בין היתר הוא אלוף העתירות שהוגשו לבתי משפט בשל אי־מסירת מידע - 16 עתירות.

 

המשרד שמחזיק בתואר המפוקפק אלוף האיחורים בתשובות לבקשות הוא משרד החקלאות עם 39% איחורים; אחריו המשרד להגנת הסביבה עם 24% ומשרד ראש הממשלה עם 21%. המשרד שמוביל בכמות התלונות המוצדקות נגדו הוא משרד העבודה והרווחה עם 18 תלונות. אחריו, איך אפשר בלי, משרד ראש הממשלה עם 11 תלונות.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x