$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

הממשלה בוחנת: ביטול הפיקוח על מסופי המטען בנתב"ג

ועדת המחירים תכריע אם לבטל את הפיקוח על עלויות שירותי המסופים, שמופעלים בעיקר על ידי ממן של משפחת לבנת. התייקרות תגולגל ללקוחות של חברות השילוח הבינלאומיות

ליאור גוטמן 06:5024.10.19

משרדי האוצר והתחבורה עלולים לבטל כבר בחודש הבא את פיקוח המחירים שמפעילה הממשלה על מסופי המטען בנתב”ג. מעיון במסמך השימוע של משרד האוצר, שהגיע לידי כלכליסט, עולה כי מדובר באפשרות הסרת הפיקוח על "שירותי פריקה, טעינה ואחסנה של מטענים במסופי המטענים, הן ביצוא והן ביבוא", כמו גם "קביעת תעריפים לשירותים מיוחדים כדוגמת שקילה, העברת ציוד מוטס למסוף אחר, ושליפה חוזרת של מטען".

 

 

 

לפי נתוני משרד האוצר, היקף שוק המטענים המשונעים באוויר הינו כ־350 אלף טון מטען בשנה, והוא צמח בפחות מ־6% בסך הכל בעשור האחרון. שאר המטענים מגיעים ויוצאים בעיקר דרך נמלי הים העיקריים, בחיפה ובאשדוד.

 

בנתב"ג פועלים שלושה מסופי מטענים: שני מסופים כלליים ומטעני בלדרות שמופעלים האחד על ידי ממן שבשליטת תעבורה של משפחת לבנת והשני על ידי חברת סוויספורט, חברה בבעלות משותפת של סוויספורט אינטרנשיונל ששולטת שם עם אחזקות של 51%, ועמן שלוש חברות ישראליות: אלעד מגורים שבשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה, קרן תשתיות לישראל וקאל קווי אוויר למטען. במקום פועלת גם חברת אוברסיז שמתמחה בסחורה חקלאית.

 

 

צביקה לבנת, מבעלי השליטה בממן צביקה לבנת, מבעלי השליטה בממן צילום: אוראל כהן

 

בתחום המטענים החלוקה המשוערת במשרד האוצר היא כ־70% על ידי ממן, והשאר על ידי סוויספורט. על פי ההערכות, הענף מגלגל כיום כ־300‑350 מיליון שקל בשנה. באופן מפתיע הפקידות המקצועית במשרדי הממשלה עוד אוספת נתונים, למרות שממן היא חברה בורסאית שמדווחת מדי רבעון על פעילותה. בחציון הראשון של 2019 עמדו הכנסותיה על כ־470 מיליון שקל והרווח הנקי שלה עמד על כ־11.26 מיליון שקל.

 

מחסן של ממן מחסן של ממן צילום: ממן

 

ממן לוחצת לביטול הפיקוח

 

במשרדי הממשלה מספרים שהחברות שמשתמשות במסופים נחלקות לשלוש קבוצות עיקריות: חברות התעופה "שנזקקות לשירותי פריקה וטעינה של מטענים מ/אל מטוסי מטען, טיפול באמצעי היטס ושירותים נלווים נוספים", חברות השילוח ובלדרים לרבות UPS DHL ,FedEx, ובעלי מטענים (לקוחות קצה) — לקוחות מסחריים או פרטיים המייבאים או מייצאים מטען דרך האוויר.

 

במסמכי השימוע מציינים משרדי האוצר והתחבורה שממן פנתה מספר פעמים בשנים האחרונות בבקשה לבטל את פיקוח המחירים. "בפנייתה, ממן הפנתה אל סיכום הדברים שנחתם בינה לרשות שדות התעופה, משרד האוצר ומשרד התחבורה מיוני 1999, שם הוסכם כי ב־1 באפריל 2007, או כשמסוף המטענים הנוסף (של סוויספורט ‑ ל”ג) יטפל בנתח שוק של 30% לפחות ותתקיים ‘תחרות סבירה’ עם ממן, לפי המאוחר מבין המועדים, יפעלו שרי האוצר והתחבורה לביטול הפיקוח על תעריפי שירותי מסוף המטענים", נכתב.

 

 

מימין: שר האוצר משה כחלון ושר התחבורה בצלאל סמוטריץ' מימין: שר האוצר משה כחלון ושר התחבורה בצלאל סמוטריץ' צילומים: אלכס קולומויסקי, עומר מסינגר

 

ההסכם של ממן עם המדינה

 

אז מהיכן נולד השימוע? בסביבת האוצר טוענים שלמדינה היה הסכם עם ממן, שלפיו אם אחד המתחרים שלה תפס נפח שוק של כ־30% המדינה תשקול לבצע שם רפורמה. במשרדי הממשלה מעריכים שממן מחזיקה בכ־70% מהשוק, כלומר שהמתחרה העיקרי שלה צבר מספיק היקף עבודה כדי שהמדינה תבחן את השוק. הסבר נוסף הוא שהמדינה בכל מקרה אמורה לעדכן באופן תדיר את התעריפים שם, לרבות הצמדה למדד, והיא אכן עושה זאת ‑ במסמך השימוע מציינים שלאורך השנים בוצע עדכון תקופתי, ולכן אם היו עורכים אחד כזה גם היום בכל מקרה העלות היתה מתייקרת.

 

השימוע, שאמור להסתיים בעוד כשבועיים, מטריד את הפעילים בענף. אחד מהם אמר אתמול לכלכליסט שהמדינה מנתחת את המצב בצורה עקומה, משום שבישראל יש שליטה של החברות על מסופי המטען ואילו בחו"ל לכל חברת בלדרות יש את המסוף שלה. לפיכך, החשש הוא שהסרת הפיקוח תוביל תוך זמן קצר לעליית מחירים שתתגלגל על הלקוח הסופי.

 

במשרדי הממשלה טוענים שוועדת המחירים המשותפת שלהם "קיימה מספר דיונים ללימוד וניתוח מצב התחרות בענף מסופי המטענים בנתב"ג”. אולם למרות שרק השנה התקיימו לפחות חמש ישיבות, עדיין נתוני הפעילות שיש בידי משרד האוצר הם רק מהשנים 2014־2016, כלומר לפני מגפת הרכישות הישראלית באינטרנט או העלייה שנרשמה בהיקף הטיסות לאחר פתיחת השמיים לתחרות.

 

בסביבת ממן מסבירים שנתח השוק של החברה כבר ירד מ־60%, ונפח הפעילות בענף השתנה, מה שבהכרח מוביל לחשיבה מחודשת של התחום. עוד הם מסבירים שהמדינה הודיעה בעצמה שהיא מחויבת להוריד את הפיקוח. 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x