שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בן להורים לא אקדמאים? הסיכוי שלך לתואר קטן פי 7

מחקר של ה־OECD מצא שפערי השכלה מנציחים את עצמם. הסיכוי להיות בעל תואר אקדמי בישראל גבוה פי 7 אם אחד ההורים אקדמאי. למרות זאת המצב בארץ הרבה יותר טוב מהממוצע, שעומד על פי 11: "ממשיך אי השוויון בגישה לחינוך"

שחר אילן 08:1423.10.19

פערי ההשכלה עוברים מדור לדור. הסיכוי של אדם להיות בעל תואר אקדמי מזנק פי 11 בממוצע אם אחד מהוריו הוא אקדמאי בעצמו, כך נמצא בסקר שערך ה־OECD, שכלל 33 מדינות מפותחות. הפער נמדד ביחס לכאלה שאף אחד מהוריהם אינו אקדמאי. ישראל נמצאת במקום טוב יחסית, עם פער של פי 7 בלבד, ומדורגת במקום המכובד 24. בדירוג זה ככל שהמדינה ממוקמת רחוק יותר הפער קטן יותר.

 

אצל אלופת הפערים צ'כיה הסיכוי של ילד שלשני הוריו אין תואר להגיע לתואר נמוך פי 34 מזה של ילד שלפחות אחד מהוריו אקדמאי. כלומר המוביליות בישראל עדין גבוהה פי חמישה מאשר בצ'כיה. בתחתית סולם הפערים ניו זילנד, פי 3.5. הנתונים לקוחים מדו"ח שפרסם ה־OECD בסוף אוגוסט האחרון ומתבססים על מבחני הכישורים למבוגרים הקרויים PIAAC. רוב המדינות שנבדקו חברות בארגון המדינות המפותחות.

 

 

התפוצה הרחבה של חינוך במדינות המפותחת נותנת לכאורה לצעירים משכבות חלשות סיכוי גבוה להשכלה גבוהה. אלא שפרסומים קודמים של ה־OECD גילו שלמרות הנגישות הגוברת לחינוך גבוה, הפערים הסוציו־אקונומיים בנגישות להשכלה אקדמית נותרו גבוהים.

 

הדו"ח החדש של הארגון בדק גם היבט נוסף של מוביליות חברתית: לכמה מהמבוגרים יש השכלה גבוהה יותר מזו של הוריהם. התוצאה היא של־40% מהמבוגרים בגילי עבודה העיקריים בישראל (26-65) יש השכלה גבוהה משל הוריהם. זה ממקם אותנו מעט אחרי ממוצע המוביליות של המדינות שמשתתפות במבחני PIAAC, שעומד על 41%, ובמקום ה־16 מבין 31 מדינות. את דירוג המוביליות מובילה קפריסין עם 60% ואחריה רוסיה.

 

כמו במדינות מפותחות רבות, המוביליות ההשכלתית בישראל נחלשה מאוד עם השנים. אם בגילי 56־65 יש ל־52% מהאוכלוסייה בישראל השכלה גבוהה יותר מאשר להורים, הרי בגילי 26־35 רק ל־30% יש השכלה גבוהה יותר מזו שיש להוריהם. כלומר רמת המוביליות בהשכלה בישראל ירדה ב־22% בתוך 30 שנה. ממוצע השחיקה של המוביליות בכל המדינות עמד על 8%.

 

בקנדה, פינלנד ושבדיה הפער בין העשור המבוגר ובין העשור צעיר עומד על יותר מ־23%. נראה שבמדינות אלו ובישראל המוביליות החברתית הגיעה לשיא בקרב ילידי שנות החמישים והשישים בשל הרחבת הנגישות להשכלה תיכונית וגבוהה, ומאז היא נחלשה.

 

 

"חיים בעידן פיאודלי"

 

לדברי חוקרי ה־OECD, ממצאים אלה מוכיחים ש"אי השוויון בגישה לחינוך אקדמי הנובע מפערים סוציו־אקונומיים מתמיד למרות התרחבות הגישה לחינוך". הסיכוי של תלמידים משכבות מבוססות להגיע לחינוך גבוה גדול מזה של תלמידים משכבות חלשות. יתרה מכך, מחברי הדו"ח צופים שללא שינוי במדיניות החינוך של המדינות המפותחות המגמה הבלתי שוויונית תימשך.

 

מנכ"ל קרן אייסף, המתמחה בקידום צעירים משכבות חלשות באקדמיה, תומר סמרקנדי, אומר בתגובה ש"צרת רבים נחמת שוטים. זה לא מספיק שיש מדינות במצב יותר גרוע מאיתנו". לדברי סמרקנדי, "סיכוי של 1 ל־7 למוביליות אקדמית זה אומר שאנחנו עדיין בעידן הפיאודלי, שאם אבא שלך היה רופא, יותר סביר שתהיה רופא, ואם אבא שלך היה פחח גם אתה תהיה פחח".

 

סמקרנדי מסכים אמנם שהמכללות יצרו מהפכה עצומה בנגישות לאקדמיה בישראל. אבל לדבריו הבעיה אינה רק נגישות, אלא לאתר את הצעירים שחיים בפריפריה, שלא מאמינים ביכולת שלהם לקבל השכלה גבוהה, שלא מייחסים לה חשיבות ושהסביבה מעודדת אותם לצאת לעבוד במקום ללמוד ולשלב אותם בלימודים גבוהים.

 

מנהל מחלקת החינוך של ה־OECD אנדריאס שלייכר. המוביליות ההשכלתית נחלשה מנהל מחלקת החינוך של ה־OECD אנדריאס שלייכר. המוביליות ההשכלתית נחלשה צילום: דנה קופל

 

יותר חרדים וערבים

 

שיפור קל חל בשנים האחרונות בשיעור הסטודנטים מיישובים שממוקמים בעשירונים הנמוכים. אחוז הסטודנטים לתואר ראשון מישובים בשני העשירונים הנמוכים ביותר עלה מ־6% ב־2016 ל־8.5% ב־2019, כלומר שנת הלימודים הקודמת. שיעור הסטודנטים מהעשירונים השלישי והרביעי עלה באותה תקופה מ־19.5% ל־21.5%. כך עולה מנתונים שפרסמה אתמול המועצה להשכלה גבוהה לקראת שנת הלימודים האקדמית שתיפתח ביום ראשון הקרוב. הנתונים אינם כוללים את האוניברסיטה הפתוחה.

 

במועצה להשכלה גבוהה מדגישים את העובדה שמדובר בתוספת של 8,000 סטודנטים, וב־2019 יותר מ־50 אלף סטודנטים לתואר ראשון הגיעו מיישובים בארבעת העשירונים הנמוכים. אבל בסך הכל עדיין שני שלישים (67%) מהסטודנטים מגיעים מיישובים בששת העשירונים העליונים, וקרוב שליש (30%) מגיעים מארבעת העשירונים התחתונים. הכתובת של אחוזים בודדים מהסטודנטים לא ידועה, ולכן לא נכללו בנתונים. סביר שרוב הסטודנטים מיישובים חלשים למדו במכללות.

 

את ארבעת העשירונים התחתונים מרכיבים בעיקר ישובים ערביים וחרדיים, והעלייה בשיעור הסטודנטים מעשירונים אלה תואם את המאמץ הגדול שמשקיעה הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה בשילוב ערבים וחרדים בלימודים אקדמיים.

 

במקרה של הערבים הדבר נעשה בהצלחה ניכרת, ובמקרה של החרדים בהצלחה פחותה. על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, שיעור הסטודנטים הערבים גדל מ־10% ב־2009 ל־18% ב־2019. זהו שיפור ניכר, אך יש לזכור שיעור הצעירים הערבים באוכלוסייה עומד על 30%, כלומר הדרך לשוויון עדיין ארוכה.

 

מספר הסטודנטים החרדים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה ב־2019 עמד על 12,700, פי שניים ממספרם ב־2011, שעמד על 6,000, אבל זה עדיין 3% בלבד מכלל הסטודנטים. חלקם של החרדים באוכלוסייה בגילים אלה עומד על 14.5%, כלומר הייצוג של החרדים באקדמיה עומד על חמישית מחלקם באוכלוסייה. גם היעד המאוד לא יומרני של 19 אלף סטודנטים חרדים שהוצב ל־2022 נראה כרגע בלתי אפשרי. זאת למרות השקעה של 1.2 מיליארד שקל של המועצה להשכלה גבוהה לאורך השנים בתוכנית לשילוב סטודנטים חרדים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x