שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

שתי גדות לירדן: יחסי השכנות בשפל, ואין גאות באופק

ביטול הסעיפים בהסכם בין ירדן לישראל לגבי אי השלום בנהריים והמובלעת בצופר הוא ביטוי לחוסר האמון בין ההנהגות בירושלים ובעמאן. המשבר הכלכלי בממלכה מעמיק, ורק הסיוע האמריקאי והאינטרס הביטחוני שומרים על ההסכם

דורון פסקין 21:0423.10.19

בסוף החודש ימלאו 25 שנים לחתימת הסכם השלום בין ישראל לבין ירדן. אך המועד אינו סיבה לחגיגות עבור שני הצדדים. היחסים בין שתי המדינות נמצאים בשפל שלא זכור כמותו מאז ימי האינתיפאדה השנייה, אז סירבה ירדן לשלוח את שגרירה לתל אביב.

 

ביטול הנספחים בהסכם השלום לגבי החכרת אדמות נהריים והשדות החקלאיים באזור מושב צופר בערבה על ידי ירדן מעיד על מצב היחסים בין שתי המדינות. אמנם בהסכמי השלום מוענקת לירדן הזכות לבטל את ההחכרה לישראל לאחר 25 שנה, אך הדבר לא היה קורה ללא מסע ציבורי של גורמים שונים בירדן, ובכלל זה ההתנגדות הציבורית העזה ליחסים עם ישראל. לכן, דריכה בפומבי על דגל ישראל על ידי שרת ההסברה הירדנית כפי שאירעה בדצמבר האחרון התקבלה בטבעיות בקרב הירדנים.

 

מלך ירדן עבדאללה. תחושת אכזבה מההסכם מלך ירדן עבדאללה. תחושת אכזבה מההסכם צילום: אי פי איי

 

הלחצים הפנימיים המתגברים בתוך ירדן הם אלה שאילצו את המלך "לשלם" למתנגדי הנורמליזציה באמצעות ביטול סעיף ההחכרה. למרות ההכחשות ישנם דיווחים כי בארמון המלוכה לא פוסלים הארכה של ההחכרה לעוד עונה חקלאית בצופר. אבל גם הארכה כזו או אחרת לא תשנה את התמונה העגומה המצטיירת ביום השנה ה־25 להסכם השלום.

 

מחפשים פירות כלכליים

 

שורה של אירועים הביאה למצב הנוכחי, שבו שתי ההנהגות בירושלים ובעמאן חשות באכזבה ובחוסר אמון. התקרית לפני כשנתיים בשגרירות הישראלית בעמאן שבמהלכה נורה ירדני חשוד בטרור; הכרזת ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך מסע הבחירות האחרון על כוונתו לספח את בקעת הירדן; החיכוכים המתמידים סביב המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים. שתי המדינות היו אמורות ליהנות מ"הדיבידנדים של השלום". כיום בצד הירדני שוררות אכזבה גדולה ותחושה שהסכם השלום לא סיפק את הסחורה. כל אלה תרמו להתקררות היחסים בין שתי המדינות.

 

תחושה זו שאינה מוצדקת בהכרח, מבוססת על צילום המצב העכשווי של המשק הירדני שמצבו אכן בכי רע. אולם מנגד ניתן לטעון שללא הסכם השלום מצבו של משק זה היה קשה עוד יותר.

 

מעבר לתועלות הכלכליות השונות שההסכם הביא לירדן, למשל בתחום המים, הסכם השלום עם ישראל הביא לחיזוק הקשרים בין עמאן לבין וושינגטון ומכאן גם להגדלת הסיוע האמריקאי לירדן. הסיוע בהיקף של יותר ממיליארד דולר בשנה הוא משמעותי עבור ירדן שלא נהנית משפע של משאבים.

 

אף שהנשיא טראמפ אינו נלהב להעניק סיוע למדינות במזרח התיכון, ממשלו חתם בתחילת 2018 על מזכר הבנות עם ממשלת ירדן בדבר הענקת סיוע כלכלי וצבאי בשווי כולל של כ־6.4 מיליארד דולר במהלך חמש השנים הקרובות. מדובר בעלייה של כ־27% בסיוע האמריקאי בהשוואה לחמש השנים החולפות.

 

הסיוע האמריקאי במזומן לירדן — כ־750 מיליון דולר בשנת 2018 — הוא הגבוה ביותר שמעניקה ארה"ב למדינה כלשהי. חשוב להדגיש כי הסיוע האמריקאי הנדיב לירדן הוא תוצאה של התפיסה בוושינגטון כי הממלכה היא בעלת ברית חשובה, כשלחתימת הסכם השלום עם ישראל משקל חשוב בשיקולים.

 

הישראלים לא מתלהבים

 

עבור ישראל מבחינה כלכלית, פתיחת הגבולות לשוק הירדני היוותה הזדמנות להגברת היצוא לשוקי מדינות המפרץ, בדגש על תוצרת חקלאית, וכן אפשרויות יצוא ספציפיות בדגש על מגזר האנרגיה, למשל עסקאות הגז.

 

אבל נראה שהאינטרס הישראלי העיקרי נובע מהמיזמים המשותפים עם ירדן, שנועדו לפי תפיסת מעצבי המדיניות בירושלים, לחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות ואגב כך לבסס את שיתוף הפעולה עם הממסד הצבאי־ביטחוני. כך, למשל, בעקבות פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011 חיפשו הסוחרים בירדן חלופות לנמל לאד'קיה בסוריה כדי להמשיך את הסחר עם מדינות באירופה. נמל חיפה הפך לאלטרנטיבה מועדפת, ולפי נתונים שפורסמו, במהלך השנתיים הראשונות שולש מספר המשאיות הירדניות מכ־3,000 ל־10,000.

 

הפוטנציאל לשיתוף פעולה כלכלי עומד בבסיסו של הרעיון להקמת הפרויקט השאפתני "שער הירדן" ליד קיבוץ טירת צבי, כ־70 ק"מ מנמל חיפה. מדובר באזור תעשייה חופשי שבו אמורים לפעול מפעלים בצד הירדני, בעוד הצד הישראלי יהיה אחראי על התפעול.

 

בשטח הירדני אמורים להיווצר כ־10,000 מקומות עבודה. הרעיון להקמת אזור תעשייה זה הועלה עוד בשנת 1998, אך רק בשנת 2013 אישרה אותו ממשלת ישראל רשמית.

 

עברו עד ארבע שנים עד שהחלו העבודות. בניית הגשר במסגרת הפרויקט הושלמה לפני חודשים ספורים, אך בשלב זה לא ברור מתי הוא ייפתח.

 

נתוני הסחר בין שתי המדינות מצביעים על ירידה הדרגתית. מלכתחילה, השוק הירדני נחשב קטן ולא בעל פוטנציאל גדול עבור המשק הישראלי, אך דומה כי גם התפיסה כי הממלכה תוכל לשמש פלטפורמה לחדירה לשוקי המפרץ התפוגגה בקרב הסוחרים הישראלים, שהחלו להעדיף את האופציות לפתיחת קווי ייצור במזרח הרחוק מאשר בירדן. בתחילת שנות האלפיים היצוא הישראלי לירדן הוערך ב־250 מיליון דולר בשנה, אך בשנת 2017 הוא הוערך בפחות מ־60 מיליון דולר, שיעור אפסי מכלל היצוא הישראלי באותה השנה. היצוא הירדני לישראל מוערך בלא יותר מ־1% מכלל היצוא של הממלכה.

 

החתימה על הסכם השלום בין ישראל לירדן, 26 באוקטובר 1994 החתימה על הסכם השלום בין ישראל לירדן, 26 באוקטובר 1994 צילום: זום 77

 

צעדי צנע בממלכה

 

"השלום הקר" מתבטא היטב גם בתחום התיירות. מספר התיירים הירדנים בישראל במהלך שנת 2018 נאמד ב־12 אלף, וגם התיירים הישראלים (למעט ערבים ישראלים) אינם רואים בירדן יעד מועדף, בין השאר בשל תקריות המעידות על גישה לא ידידותית במעבר הגבול בצד הירדני או בקרב נותני שירותים. במהלך השנה האחרונה החלו ניסיונות לשווק לתיירים הישראלים את עקבה כיעד תיירותי זול בהשוואה לחלופה הקרובה - אילת — אך הצלחת המהלך תלויה במצב הביטחוני והפוליטי.

 

יום השנה ה־25 לחתימת הסכם השלום מוצא את המשק הירדני במשבר עמוק, דבר המעורר שאלות לגבי היציבות השלטונית. בתחילת שנות האלפיים, עם מימוש רפורמות כלכליות, הגברת סחר החוץ והתגברות העניין מצד משקיעים, גם כתוצאה מהסכם השלום, המשק הירדני נהנה מצמיחה שנתית ממוצעת של 8%.

 

אך המשבר הכלכלי העולמי ב־2008, "האביב הערבי", סגירת הגבולות עם עיראק ומלחמת האזרחים בסוריה שהביאה לזרם פליטים אדיר לשטחי הממלכה - כ־1.5 מיליון נפש - הגבירו את הלחץ על המשאבים המצומצמים גם כך של הממלכה. צעדי הצנע שנאלץ המלך עבדאללה לאמץ במסגרת תוכנית הסיוע של קרן המטבע הבינלאומית בשנת 2016 הגבירו את התסיסה החברתית בירדן. ממשלה ירדנית אחת כבר שילמה את המחיר בקיץ 2018, וגורלה של הממשלה הנוכחית לא ברור.

 

דבר אחד ברור: בכל הפגנה כנגד הממשלה על הצורך למציאת פתרונות למצוקה הכלכלית מושמעות גם קריאות לביטול הסכמי השלום וכל היבט אחר של נורמליזציה עם ישראל. מאחר שהמלך הירדני מבין כי ביטול ההסכם עלול להוות אסון מבחינת ירדן ולסכן את הסיוע האמריקאי, סביר כי הוא ינסה לשמור עליו, אך לא מעבר לכך.

 

הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com .

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x