שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

שליש מתקציב המאבק באלימות במגזר הערבי נעלם

הקמת תחנות משטרה מתעכבת, שליש מהכסף נחתך תוך כדי תנועה והתקצוב העתידי לוט בערפל. התמודדות אמיתית תדרוש שילוב של שיטור עם חינוך ותעסוקה

שחר אילן 06:5317.10.19

מצב האלימות והפשיעה במגזר הערבי אינו משתפר למרות המאמץ המסוים שעושה הממשלה לטפל בסוגיה. כך למשל המשרד לביטחון פנים הוסיף בארבע השנים האחרונות 336 מיליון שקל לבסיס התקציב, לצורך טיפול בפשיעה במגזר הערבי, וכן כספים נוספים בהיקף יותר מ־200 מיליון שקל בשנה לשיטור.

 

 

 

בכסף זה ובתקציבים מיוחדים הוקמו 7 תחנות משטרה חדשות במגזר ונוספו 420 שוטרים ערבים. מנגד קוצצו ב־2018 מאות מיליוני שקלים שיועדו לתוכנית להגברת הביטחון האישי במגזר.

 

דו”ח על הביטחון האישי במגזר הערבי של מוסד שמואל נאמן ועמותת יוזמות אברהם מעלה שאחוז הערבים מכלל הנרצחים בישראל הולך ועולה והגיע ב־2018 ל־61%. על פי חישובי “כלכליסט” הגיע אחוז הנרצחים הערבים ב־2019, עד כה, ל־67% (כששיעור הערבים באוכלוסייה הוא 21%). מניין ההרוגים הערבים ב־2019 עומד על 73, על פי מרכז אמאן למאבק באלימות, כשנותרו יותר מחודשיים עד סוף השנה. בכך הושווה השיא של העשור האחרון שנרשם ב־2010, שגם בה נרצחו 73 ערבים. למרבה הצער השיא כנראה יישבר השנה.

 

הפגנה מול משרד ראש הממשלה בעקבות הרציחות במגזר הערבי הפגנה מול משרד ראש הממשלה בעקבות הרציחות במגזר הערבי צילום: עמית שאבי

 

על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיעור קורבנות הרצח במגזר הלא יהודי גבוה פי 5 מאשר במגזר היהודי ו־57% מהנאשמים ברצח היו לא יהודים. זה מביא למסקנה הבלתי נמנעת שההשקעה לא מספיקה, אינה מגיעה למקומות הדרושים ומעל הכל - שלא מספיק לתת כסף. צריך שהממשלה והמשטרה יגבשו מדיניות ויפגינו רצון אמיתי לפתור את הבעיות במגזר הערבי, רצון שיקבל ביטוי במעשים בשילוב הקצאת משאבים.

 

כך למשל אמנם נוספו 700 תקנים לשוטרים ערבים, בדואים וצ’רקסים, אבל מתוכם אוישו בפועל 420 (חשיבות מיוחדת יש לכך שב־80 מהם נקלטו שוטרות). 7 תחנות המשטרה החדשות שהוקמו הן כחצי מה־15 שמתוכננות.

 

 

השר לביטחון פנים גלעד ארדן השר לביטחון פנים גלעד ארדן צילום: מוטי קמחי

 

גל המחאה של הציבור הערבי נגד האלימות והפשיעה בקרבו הצליח בשבועיים האחרונים באופן חריג מאוד לחדור לסדר היום הכללי בישראל. מול טענתו של השר לביטחון פנים גלעד ארדן כי שהסיבות לאלימות הן תרבותיות, שגם עוררה מחאה, אומר ד”ר נוהאד עלי מהמכללה האקדמית גליל מערבי שעובדתית, עד תחילת העשור הקודם היה שיעור הפשיעה במגזר הערבי נמוך מאשר במגזר היהודי.

 

ואכן, מסמכי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לאורך השנים מראים עלייה מתמשכת של הפשיעה במגזר בשני העשורים האחרונים. עלי אומר שההסבר לכך נעוץ בעובדה שהחברה הערבית סובלת ממשבר של מעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית. ערכי החברה המסורתית עוצרים את הפשיעה פחות מבעבר וכאן נכנסת לתמונה העובדה שגם אין אכיפה שתרסן את הפשיעה. כלומר, ארדן אולי צודק שרצח “על רקע כבוד המשפחה” ובנסיבות של נקמת דם הוא עניין תרבותי, אבל גל הפשיעה והאלימות הוא הרבה יותר רחב וגדול מזה, ונובע במידה רבה מהזנחה של המדינה.

 

 

 

לא רק ההתבטאות של ארדן עלולה לפגוע עוד יותר באמון של הציבור הערבי במשטרה, עד כמה שיש כזה. ההחלטה של ממלא מקום המפכ”ל ניצב מוטי כהן להפעיל את משמר הגבול במגזר הערבי נגד הפשיעה תחזק עוד יותר את הדימוי של המשטרה כגוף שפועל ממטרות לאומיות.

 

למרות תוספות התקציב, תחנות המשטרה והתקנים, אחת הסיבות שמונעות ירידה בפשיעה במגזר הערבי היא עדיין מחסור חמור במשאבים, שמתעצם נוכח ההזנחה רבת השנים של המגזר.

 

ארדן קיצץ

 

במהלך כהונת הממשלה האחרונה גם אם התקבלו החלטות שהקצו משאבים למגזר הערבי בדגש על ביטחון אישי, ארדן עצמו דאג ששליש מהכסף שיועד לתגבור הביטחון במגזר לא יגיע ליעדו. מבקר המדינה הקודם יוסף שפירא חשף בדו”ח שלו על מערך הרכש של המשטרה ממרץ השנה, כי ארדן הסיט ב־2018 סכום של 434 מיליון שקל מהמטרות המקוריות שלו למטרות אחרות. רוב הכסף שקוצץ נלקח מהתוכנית להגברת הביטחון האישי במגזר הערבי, כולל בניית תחנות משטרה חדשות.

 

 

מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשייך מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשייך צילום: אוהד צויגנברג

 

בדיון שנערך בכנסת באוקטובר 2018 על הפשיעה במגזר הערבי אמר המפכ”ל דאז רב ניצב רוני אלשייך: “אני חרד מהעתיד מבחינה תקציבית: לא רק שקיצצו לנו 400 מיליון ב־2018, 2019 לא נראית טוב, ו־2021-2020 תלויות באוויר לחלוטין”. כלומר המגזר הערבי צריך היה לקבל בארבע השנים האחרונות 1.3 מיליארד שקל למלחמה בפשיעה אבל קיבל בפועל רק כ־900 מיליון שקל. זה בוודאי לא מעיד על גישה רצינית.

 

אבל גם אילו נפתרה בעיית המשאבים - מצב שרחוק מלהתממש - זה לא היה מספיק. תחנות משטרה ושוטרים ערבים נוספים אולי יקטינו את משבר האמון של המגזר הערבי במשטרה, יקלו להגיש תלונות וגם יפחיתו את זמן התגובה, אבל לא די בכך לצורך טיפול בשתיים מהבעיות המרכזיות – הנשק הרב במגזר הערבי והפשע המאורגן. אלה דברים שמצריכים תוכנית מאבק לאומית.

 

בשנה שעברה פרסם המבקר שפירא דו”ח על התמודדות המשטרה עם החזקת כלי נשק לא חוקיים בחברה הערבית. הוא מגלה שבשנים 2014 עד 2016 היה שיעור עבירות הירי באוכלוסייה הערבית גבוה פי 17.5 משיעור העבירות האמורות באוכלוסייה היהודית ומספרן נמצא בעלייה מתמדת. על פי נתוני המשטרה, מאז תחילת 2019 נעצרו למעלה מ־3,300 חשודים בעבירות ירי וסחר ושימוש באמצעי לחימה, כ־90% מתוכם ערבים. אחת הסיבות לריבוי כלי הנשק הלא חוקיים במגזר היא שיתוף פעולה לקוי בין המשטרה לצה”ל. שיתוף פעולה כזה חיוני לא רק כדי לסכל גניבת נשק צה”לי אלא גם כדי למנוע הברחת כלי נשק מהגדה, מעזה ומירדן. סיבה נוספת היא מספר מזערי של כתבי אישום על עבירות ירי, כלומר היעדר מוחלט של הרתעה.

 

עולה השאלה איך משכנעים את הציבור הערבי לוותר על כמויות הנשק הגדולות שכבר ברשותו. כיוון שמדובר באזרחים, שיטות כמו עוצר וחיפוש מבית לבית אינן ישימות. דרוש מודיעין יעיל. עד כה מבצעים של מסירת כלי נשק למשטרה ללא העמדה לדין נחלו הצלחות מעטות. לעלי יש הצעה מרחיקת לכת. הוא סבור שכדי לשכנע את הצעירים הערבים לוותר על נשקם לא די במבצעים למסירת הנשק ללא ענישה, ויש להציע לקנות אותו מהם. זאת, לדבריו, משום שהם השקיעו אלפי שקלים בנשק וקשה לוותר על הרכוש ללא תמורה.

 

טרנספר של פשע מאורגן

 

עוד בעיה שתחנות שמטרת ותוספת שוטרים לא יפתרו היא פריחת הפשע המאורגן. במכתב ששלחו המנכ”לים המשותפים של יוזמות אברהם אמנון בארי סוליציאנו וד”ר ת’אבת אבו ראס בסוף 2018 לראש הממשלה בנימין נתניהו הם כותבים ש”התמודדות יעילה של רשויות האכיפה עם הפשיעה המאורגנת (במגזר היהודי - ש”א) לא מיגרה אותה” אלא “הובילה לזליגתה לערים הערביות שבהן האכיפה רופפת ואינה יעילה”.

 

עלי אומר שהיה “טרנספר של פשיעה ליישובים הערבים” שבהם יש פחות אכיפה. הוא מסביר ש”לבעלי עסקים ערבים שלא רוצים לשלם פרוטקשן אין את הגב המשטרתי שיש לסוחר בחברה היהודית”. כדי להיאבק במשפחות הפשע יש צורך במאמץ מרוכז, הפעלת יחידות עילית, סוכנים סמויים וגיוס עדי מדינה. תקווה מסוימת נותנת ההחלטה שקיבלה המשטרה לאחרונה לתגבר את הפעילות במגזר הערבי של יחידת להב 433 והיחידה למאבק בפשיעה הכלכלית. השאלה כמה מאמצים באמת יושקעו.

 

נשירה כפולה מהתיכונים

 

מבקר המדינה מצין שהעבריינות במגזר הערבי מתמקדת בחלקה הגדול בבני נוער וכי גורם מרכזי לכך הוא הנשירה הגדולה מבתי הספר במגזר הערבי. מחקר של מרכז טאוב גילה לאחרונה כי שיעור הנשירה מהתיכונים הערביים עומד על 8%, בדיוק פי שניים משיעורם בתיכונים היהודיים. לכך תורמת ללא ספק העובדה שהתקציב הניתן לתלמיד בתיכון ממלכתי דתי גבוה ב־64% מזה שניתן לתלמיד תיכון ערבי. שר החינוך רפי פרץ אמנם הודיע על הנהגת תוכנית חירום למאבק באלימות בחינוך הערבי אבל לתוכנית הוקצו רק 5 מיליון שקל. ובכל מקרה, כדי לקבל הסברה נגד אלימות יצטרך התלמיד לא לנשור לרחוב.

 

הבעיה מחמירה אחרי התיכון עם שיעור גבוה של צעירים ערבים חסרי מעש שהמהווים חממה לפשיעה.

 

עוד תופעה שמזמינה פשיעה היא הקושי להשיג אשראי ממוסד מהבנקים שמאלץ יזמים ערבים לפנות לשוק האפור ולקחת הלוואות בריבית גבוהה.

 

מהמשטרה נמסר כי “השר לביטחון פנים ופיקוד המשטרה העמידו את המאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית בראש סדר העדיפויות. ההשקעה במגזר בשנים האחרונות היא חסרת תקדים.. מאז תחילת השנה פענחה המשטרה מעל 31 מקרי רצח בחברה הערבית והיתר מצויים בחקירות פעילות”.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x