שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הריבית ללא שינוי; בנק ישראל: תיתכן הפחתה ל-0.1% במהלך השנה

הוועדה המוניטרית בבנק בראשות הנגיד אמיר ירון, החליטה שוב שלא לשנות את שיעור הריבית במשק - שנותרה על 0.25%. חטיבת המחקר של הבנק צופה כי גם בשנה הקרובה תישאר הריבית ברמתה הנמוכה - ואולי אף תרד ל-0.1%. הנגיד ירון: "בוחנים גם את הכלי של ריבית שלילית"

אדריאן פילוט 16:0107.10.19

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, החליטה להותיר את הריבית במשק בשיעור של 0.25% - בהתאם לציפיות בשוק ההון. חטיבת המחקר של הבנק צופה כי גם בשנה הקרובה תישאר הריבית ברמתה הנמוכה - ואולי אף תרד ל-0.1%. הבנק יפרסם החלטת ריבית אחת נוספת השנה, ב-25 בנובמבר; ההחלטה הראשונה של 2020 תתקבל ב-13 בינואר.

 

"ההחלטה לא התקבלה פה אחד, היו חברים שהצביעו בעד הפחתת הריבית", אמר הנגיד במסיבת העיתונאים מיד לאחר פרסום ההחלטה.

 

בנק ישראל בנק ישראל צילום: בלומברג

  

לפי התחזית המקרו-כלכלית שמפרסמת חטיבת המחקר של בנק ישראל, "הריבית המוניטרית צפויה לעמוד בעוד שנה על 0.25% או לרדת במהלך השנה לרמה של 0.1%". נזכיר כי עד לפני מספר חודשים נכתב בתחזית כי הריבית צפויה לעלות עד סוף 2019; כעת, נדמה שהאירועים הדרמטיים שהתרחשו בכלכלה הגלובלית, גרמו לתפנית לא פחות דרמטית במנגינה שמגיעה מבנק ישראל.

 

יתרה מזו: למרות שתחזית הצמיחה של חטיבת המחקר של הבנק נותרה על כנה לגבי 2019 - 3.1% - תחזית הצמיחה לשנת 2020 הורדה בחדות לרמה של 3% בלבד; ההאטה שצופה בנק ישראל, לאחר שהן ה-IMF והן ה-OECD הורידו בחדות את תחזיות הצמיחה לעולם כולו ולכלכלות המרכזיות, צפויה להשפיע גם על האינפלציה: לפי התחזית המחודשת של הבנק, האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים צפויה לעמוד על 1.2%, נמוך מהתחזית הקודמת. 

 

פרופ' ירון שב ומדגיש כבר תקופה ארוכה כי התחזקות השקל הפכה לאחד הגורמים העיקריים שמסבירים את אי היכולת להשיג את יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 1% ל-3%), כאשר לפי הנתונים האחרונים של הלמ"ס - שהתפרסמו באמצע ספטמבר - האינפלציה השנתית (מדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים) עומדת על 0.6% בלבד, הרחק מהגבול התחתון שלאותו יעד.

 

לפי אותם נתונים, מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-0.8% ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-0.7% (עדיין מתחת ליעד); זאת, בעוד שהמדד ללא דיור - הכוח המרכזי שמחולל עליות מחירים במשק - עלה ב-0.1% בלבד.

 

התחזקות השקל אל מול המטבעות העיקריים בתקופה האחרונה היא תוצאה ישירה של השינויים הדרמטיים במדיניות המוניטרית של שתי הכלכלות הגדולות בעולם - האירופית והאמריקאית, ששבו לנקוט במדיניות "מרחיבה" - קרי, הפחתת ריבית.

 

במקרה של אירופה, נגיד הבנק המרכזי מאריו דראגי שב לבצע הרחבה כמותית והחל לרכוש אג"ח ממשלתיות בהיקף של 20 מיליארד יורו לחודש (לעומת ההערכות שצפו רכישות בהיקף של 40-30 מיליארד) - אך לתקופה בלתי מוגבלת.

 

במקרה של ארה"ב, ה"פד" הספיק תוך חודשיים בלבד להוריד פעמיים את הריבית בחצי אחוז, לרמה של 2% בלבד. הדולר נחלש במהלך החודש האחרון בחדות, מרמה של 3.53 שקלים לרמה של פחות מ-3.5 שקלים.

 

"בוחנים גם את האפשרות של ריבית שלילית"

 

"מרבית הירידה באינפלציה מוסברת באמצעות גורמים תנודתיים, אבל הייסוף של השקל השפיע עליו ועליה", אמר הנגיד אמיר ירון במסיבת העיתונאים שקיים. "בחודשים הקרובים צפויה ירידה נוספת באינפלציה. ישנם מספר כוחות שעשויים לעכב את העלייה באינפלציה, אבל התיסוף ישפיע עליה".

 

ירון הסביר כי "קצב עליית השכר התמתן; אם הממשלה שתקום תחליט על הגדלת שיעור המסים העקיפים כדי להתמודד עם הגרעון - הדבר יגרום לעלייה חד-פעמית באינפלציה, אבל לא ישפיע על האינפלציה ארוכת הטווח. חוסר הבהירות הפוליטית לא משפיע עד כה על הפעילות הכלכלית, אך העיכוב בהקמת הממשלה דוחה את הטיפול בבעיות המבניות במשק ובניסיון להחזיר את הגרעון והחוב לתוואי בר קיימא".

 

לדברי ירון, "השקל התחזק ב-9% בשנה, וחלק מהיסוף הוא תוצאה של פערי הריביות. ההפחתה בתחזית הצמיחה ב-2020 היא על רקע האטה הצפויה בכלכלה העולמית, וגם בשל הצעדים שהממשלה הבאה תצטרך לנקוט כדי לטפל בגרעון. יש חשיבות לכך שהממשלה שתקום תתמודד עם אתגר הגרעון".

 

ירון הוסיף עוד כי "ריביות שליליות נוסו במספר מדינות - לעיתים ביותר הצלחה ולעיתים בפחות. זהו אחד מאותם כלים שאנו בוחנים, ונמצא בארגז הכלים שלנו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x