שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

גירעון? תקציב המועצות הדתיות כבר מגיע למיליארד שקל

תקציב משרד הדתות מקופת המדינה והרשויות המקומיות עומד על 600 מיליון שקל, אבל הכנסות משירותי כשרות וקבורה מזניקות אותו למיליארד שקל בשנה. לצד הוצאות מנופחות על כוח אדם, הוגדל תקציב מנהלת הזהות היהודית פי 20

שחר אילן 06:4907.10.19

תקציב המועצות הדתיות מתקרב למיליארד שקל, כך עולה מספר סיכום הקדנציה שפרסם המשרד לשירותי דת. במשרד לא רק שלא מסתירים את הזינוק העצום בתקציב ובהיקף הפעילות, אלא מבליטים אותו ככל יכולתם. המנכ"ל עודד פלוס כתב ש"אני גאה בהישגים. אין להם אח ורע".

 

מהנתונים עולה כי מספר הרבנים שהמשרד לשירותי דת מימן בקדנציה החולפת האמיר בקרוב ל־500; משכורותיהם של חלק מראשי המועצות הדתיות עלו ב־77%; ומספר המשתתפים בפעולות המנהלת לזהות יהודית האחראית על פעולות ההדתה של המשרד קפץ פי 9 לעומת 2014.

 

 

 

 

 

לפי הנתונים שהיו ידועים עד עתה, התקציב הבסיסי של המועצות הדתיות מהממשלה והרשויות המקומיות זינק מ־470 מיליון שקל ב־2015 ל־600 מיליון שקל ב־2019 - עלייה של 28%. מתוכם 360 מיליון שקל מגיעים מהרשויות המקומיות ו־240 מיליון שקל מהמדינה.

 

אלא שבהסתמך על הספר שפורסם, מתברר שהתקציב בפועל גבוה בהרבה ועומד על 960 מיליון שקל. הסיבה העיקרית לכך היא הכנסות עצמיות בהיקף של 210 מיליון. הענף המכניס ביותר של המועצות הדתיות, שרבות מהן מחזיקות חברה-קדישא משלהן, הוא שירותי קבורה — 88 מיליון שקל; אחריהם כשרות — 52 מיליון שקל; ומקוואות — 42 מיליון שקל. סביר להניח שרוב הכספים משמשים למימון הפעילות באותם תחומים ובכל מקרה, הסכום המוקדש לשירותי דת מקומיים גבוה בהרבה ממה שהיה מקובל לחשוב.

 

פריחה מרשימה נרשמה במספר הרבנים: 443 רבנים הממומנים מתקציב המדינה התווספו במהלך הקדנציה. מדובר ב־5 רבני עיר ו־78 רבני ישובים בהתיישבות - אלו יכולים להתמנות גם בישובים שרוב מובהק של תושביהם חילונים והם אינם זקוקים בהכרח לרב. עוד מונו 20 רבנים אתיופים ו־20 קייסים, וכמו כן 320 רבני קהילות.

בכל הקשור לרבני קהילות, במהלך הקדנציה האחרונה עבר המשרד לשירותי דת לשיטה חדשה של מימון חלקי לרבני קהילות: המשרד מממן אנשים שנבחרו על ידי קהילתם, כך שלכל הפחות הקהילה סבורה שיש בהם צורך. אלא שהזינוק במספר רבני הקהילות מעורר השתאות: מ־63 רבנים ב־2017 קפץ המספר ל־320 ב־2019: פי חמישה. התקציב לרבני קהילות ב־2019 עומד על 8.5 מיליון שקל והתקציב הממוצע לרב הוא 27 אלף שקל.

 

השר לשירותי דת יצחק וקנין השר לשירותי דת יצחק וקנין צילום: עומר מסינגר

 

התפקידים הבכירים נהנים

 

תקופת השפע של המשרד לשירותי דת היטיבה במיוחד עם נושאי המשרות הבכירות במועצות הדתיות. את העלייה המרשימה ביותר בשכר, בהיקף של 77%, רשמו ראשי מועצות דתיות בישובים שיש בהם פחות מ־50 אלף איש. בעקבות ההחלטה להגדיל את היקף המשרה שלהם מ־70% ל־100%, שכר היסוד שלהם ברוטו זינק לעד 18 אלף שקל. שכר זה אינו כולל ותק ותוספות שונות.

 

שכר ראשי מועצות דתיות ביישובים גדולים יותר מגיע עד 24 אלף שקל.

 

עליה מרשימה ביותר בשכר, של עד 58%, רשמו גם רבנים של ישובים קטנים עד 10 אלף תושבים: שכרם האמיר מ־16.6 אלף שקל ל־26.2 אלף שקל, זאת בהחלטת ממשלה לפי דרישת ש"ס. רב של עיר גדולה מקבל שכר יסוד של 43.2 אלף שקל אם מונה לפני 2006, ו־37.4 אלף שקל אם מונה אחרי.

 

המשרד הוציא בארבע השנים האחרונות סכום עתק של 384 מיליון שקל, כלומר 96 מיליון שקל בממוצע לשנה, על הקמה ושיפוץ של מבני דת. שנת השיא היתה 2016 עם 117 מיליון שקל - פי 5 מאשר ב־2012 (25 מיליון שקל).

 

120 מיליון שקל, כמעט שליש מהסכום, הוצאו על מקוואות. הממסד מייחס להם חשיבות, משום שטבילה במקווה היא שלב חיוני בתהליך החזרה בתשובה, ואם המקווה מרוחק, הסיכוי שנשים יטבלו קטן.

 

84 מיליון שקל הוצאו על בתי כנסת ו־80 מיליון על פרויקטים משותפים עם משרד השיכון, הכוללים מבני דת כבתי כנסת נוספים ומקוואות בשכונות חדשות.

 

תקציב הזהות היהודית משגשג

 

המנהלת לזהות יהודית, הזרוע של משרד הדתות המופקדת על ענייני הדתה, ידעה שגשוג. התקציב זינק מ־4 מיליון שקל ב־2014 ל־78 מיליון שקל השנה - פי 20; מספר המשתתפים בפעולות המנהלת עלה מ־25 אלף איש ל־215 אלף איש - פי 9; מספר הפרויקטים זינק מ־5 ל־23.

 

מהדו"ח עולה שעמותת התרבות אל המעיין של ש"ס, שפרויקט קירוב הנוער בפריפריה נמסר לידיה, מפעילה 40 מרכזי מפגש לבני הנוער. בנוסף, המנהלת מסרה את הכשרת המרצים לעמותת ההחזרה בתשובה ערכים, שהכשירה 250 איש.

 

מנהלת הזהות היהודית מקדישה שלושה פרויקטים במטרה לקרב סטודנטים ליהדות, ומספר בתי המדרש לסטודנטים צמח מ־15ב־2014 ל־40 השנה.

 

בתחום הפוריות, בארבע השנים האחרונות הושקעו 20 מיליון שקל בפיקוח הלכתי וסיוע. מכון פועה קיבל 10.5 מיליון שקל מתוכם ומכון בוני עולם 9 מיליון שקל.

 

עוד הוציא המשרד 20 מיליון שקל על התקנת עירובין - חוטים על עמודים המקיפים ישובים ושכונות. הערוב יוצר גדר הלכתית מסביב לישוב, הופך אותו למתחם אחד ומאפשר לטלטל חפצים בשבת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x