שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הגירעון השנתי בפועל ממשיך להיות גבוה: 3.8% בספטמבר

הנתון הרשמי מצביע על ירידה ל-3.3%, אך היא נובעת מדחייה של הכנסות ממסים מספטמבר 2018 לאוקטובר; שיא היסטורי בגירעון בשלושת הרבעונים הראשונים – מעל 30 מיליארד שקל

אדריאן פילוט 19:4006.10.19

חגי תשרי שחלים באוקטובר הם לא רק טובים לחברות התעופה אלא מתברר שגם לשר האוצר משה כחלון: לפי נתונים רשמיים של החשב הכללי, הגירעון השנתי המצטבר ירד בחודש ספטמבר לרמה של 3.3% תמ"ג אחרי שבחודשים האחרונים עמד על כ-3.8%-3.9% תמ"ג. עם זאת, הסיבה רחוקה מאוד מלהיות משמחת ואיננה קשורה לאחריות תקציבית או ניהול כספים נבון. החישוב של הגירעון השנתי מצטבר בספטמבר 2019 כולל את חודש אוקטובר 2018 שבו היו הכנסות מסים גבוהות באופן חריג שנדחו מספטמבר 2018 בגלל חגי תשרי, כך שבנטרול דחיית המסים ב-2018 הגירעון המצטבר היה עומד על 3.8% מהתמ"ג.

 

 

 

 

השר משה כחלון השר משה כחלון צילום: משה מילנר, לע"מ

 

גם הפער בגירעון ספטמבר עצמו היה גבוה בין 2018 לבין 2019: בספטמבר נמדד גירעון של כ-2 מיליארד שקל, כאשר בספטמבר 2018 נמדד גירעון של 8.4 מיליארד שקלים שכן, כאמור, במועד חגי תשרי ב-2018 נדחו תשלומי מסים מספטמבר לאוקטובר, המוערכים בסדר גודל של 6.1 מיליארד שקלים. אילולא דחייה זו, היה הגירעון בחודש ספטמבר 2018 עומד על 2.3 מיליארד שקלים. נזכיר כי יעד הגרעון של 2019 עומד על כ-40 מיליארד שקלים שהם כ-2.9% תמ"ג - כך שהחריגה מהתקרה היא עצומה עדיין. לפי האוצר תחזית הגירעון ב-2019 צפויה להגיע ל-3.6% תמ"ג אך בגופים הבינלאומיים ובשוק ההון היא נאמדת בכ-4% תמ"ג - חריגה ענקית.

 

כדאי להתרכז בנתון הבא כדי להבין את גודל החריגה מהתקרה המותרת בחוק: הגירעון המצטבר בשלושת הרבעונים הראשונים (ינואר-ספטמבר) על פני העשור האחרון. לפי הנתונים, הגירעון המצטבר באותה תקופה עומד על יותר מ-30 מיליארד שקלים כאשר הגרעון הממוצע של שלושת הרבעונים הראשונים של השנה בעשור האחרון עומד על פחות מ-12.9 מיליארד שקלים - פחות ממחצית.

 

כדי להבין את הבעיה ניתן להתבונן בנתון הבא שמציג החשכ"ל: סך הוצאות הממשלה בחודשים ינואר – ספטמבר 2019 הסתכמו ב-254.2 מיליארד שקלים, גידול של 7.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד זאת, לעומת גידול מתוכנן בתקציב המקורי של 5.1% -שנחשב לגידול עצום ושעודכן מאוחר יותר ל-6.6% בינואר האחרון. לפי נתוני האוצר הוצאות המשרדים האזרחיים עלו בכ-10%, ומנגד, הוצאות מערכת הביטחון ירדו בכחצי אחוז. בולט במיוחד זינוק של כ-18% בהוצאה של המשרדים הכלכליים והחברתיים שעלו בשיעור 7.5%.

 

מנגד, העלייה בגביית המסים התמתנה באופן ניכר: שיעור הגידול בגביית מסים עקיפים (מע"מ ומסי קניה) עמד על 0.3% בלבד - קרי, נותר ללא שינוי - נתון שעלול לאותת על האטה בקצב הצריכה שתתבטא בקצב הצמיחה במשק. מנגד, שיעור הגידול של מסים ישירים (מסי הכנסה למיניהם) גדל ב-3.4% בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x