$
בארץ

מקורות תקים ועדה חיצונית לחקר מחדל ההתפלה באשדוד

לכלכליסט נודע שהחברה תבדוק איך הוחלט להקים את המתקן ולהפעילו כפגום. גל הרשקוביץ, לשעבר הממונה על התקציבים, ינהל את הבדיקה

ליאור גוטמן 07:2725.09.19

חברת מקורות תקים ועדת בדיקה חיצונית לבחינת מחדל התפלת המים של המתקן שלה באשדוד, כך נודע לכלכליסט. את ההחלטה קיבל דירקטוריון החברה, בהובלת היו"ר מרדכי מרדכי, בשיתוף עם מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות יעקב (ינקי) קוינט. מי שצפוי לנהל את הבדיקה הוא גל הרשקוביץ, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר.

  

מימין: היו"ר מרדכי מרדכי ומנכ"ל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט. פעם ראשונה שמקורות בודקת את עצמה מימין: היו"ר מרדכי מרדכי ומנכ"ל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט. פעם ראשונה שמקורות בודקת את עצמה צילומים: בשמת איבי, מיקי נועם אלון

 

מתקן ההתפלה באשדוד, שהוקם על ידי החברה־הבת מקורות ייזום, החל לפעול לפני כשלוש שנים וחצי. בשל תקלות חוזרות ונשנות, שהתגלו ככל הנראה כבר בשלב הבנייה, הוא נמסר למדינה עם תפוקה שנעה לפעמים ברמות של 15% מהפוטנציאל שלו. על רקע זה, המדינה תבעה את החברות שבנו את המתקן, ואלה מצדן תבעו את מקורות, כל זאת בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. לאורך זמן התברר שהפעלת המתקן לא רק שלא מכניסה כסף למקורות ייזום, אלא גם גוררת הפסדים של עשרות מיליוני שקלים בשנה, עד למצב שלחברה הוצמדה הערת "עסק חי".

 

זו הפעם הראשונה שחברת מקורות מבצעת בדיקה על עצמה, כאשר נקודת הפתיחה אינה אידיאלית: הפיאסקו של מתקן ההתפלה נרשם עוד לפני כהונתו של היו"ר מרדכי, ולמעשה יש לחזור אחורה כמעט עשור ולבחון את ההחלטות שהובילו להקמתו, את מעורבות ועד העובדים וכן את משרדי הממשלה שהיו מעורבים במהלך.

 

בשלב זה הבדיקה היא בתוך מקורות עצמה, אולם ייתכן שיהיה צורך לבקש מידע גם מאגפים שונים במשרד האוצר שהיו מעורבים בהקמת המתקן. עוד נשקלת אפשרות להסתייע ברואה חשבון חיצוני.

 

מתקן ההתפלה הוקם בעלות של כ־1.1 מיליארד שקל, מתוכם כ־700 מיליון שקל הגיעו מבנק הפועלים והשאר בחלוקה שווה בין הגופים המוסדיים כלל ביטוח ועמיתים, 200 מיליון שקל לכל צד. כדי להימנע מסיבוכים משפטיים, וגם כדי לא להעמיד את החוב המוסדי בסכנה, בפברואר נחתמה פשרה מול אגף החשב הכללי באוצר, שלפיה מקורות ייזום תקבל כ־200 מיליון שקל מחברות הבנייה מנרב הישראלית וסדיט הספרדית, כפיצוי מיידי על התקלות שנרשמו במתקן מרגע ההפעלה. הכסף שייכנס יוגדר כקופת משאבים, והוא ישמש לתיקון המתקן בעלות שנעה כיום בין 190 ל־250 מיליון שקל.

 

המדינה כבר העמידה את המתקן למכירה בהבטחה לתקנו, וכיום מתמודדות שש חברות על הזכות לקנות אותו: אלייד, שיכון ובינוי, וורידיס, GES, האצ'יסון ו־IDE. שתי המתמודדות האחרונות עלו לשלב הגמר בהתמודדות להקמת מתקן התפלה שישי חדש, וייתכן שזכייה של אחת מהן תפסול אותה מההתמודד על רכישת המתקן של מקורות. זאת בשל מגבלות ריכוזיות שחלות על משק המים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x