שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בחירות 2019, סבב שני

היום שאחרי: כל האתגרים ל-4 השנים הקרובות

לממשלה החדשה שתקום לא יהיו 100 ימי חסד: מיד לאחר כינונה תצטרך לגבש תקציב, ואחריו שובל אתגרים שהתעצמו בשנת הקפאה שכפו הבחירות. כלכליסט מגיש הצעה לתוכנית עבודה

כתבי כלכליסט 12:1418.09.19
המשימה החשובה ביותר של המנצח: יציבות במשק

 

הטור הזה נכתב הרבה לפני שפורסמו מדגמי הבחירות, אך הצרכים הדחופים של כלכלת ישראל כלל אינם תלויים בזהות המנצח. הם קיימים, ידועים ואף מפורטים בדו"חות ומחקרים שפורסמו בעבר.

 

בראש ובראשונה המשק הישראלי זקוק ליציבות. אחת העוצמות שהפכו לסימני vהיכר של כלכלת ישראל היא היכולת להתעלות על פני הסיכונים הפוליטיים והביטחוניים. ישראל היא מדינה שבה מלחמה עלולה לפרוץ בכל רגע נתון. כהונה ממוצעת של ממשלה בישראל עומדת על כ־2.7 שנים, ומאז 1992 אין ממשלה שהצליחה להשלים כהונה. המצב חסר התקדים שבמסגרתו נקלעה ישראל למערכת בחירות חוזרת, והסיכון שתיקלע למערכת שלישית, מאיים על כלכלתה.

 

מליאת הכנסת מליאת הכנסת צילום: עמית שאבי

 

לחוסר יציבות זה מחיר כלכלי כבד. לראיה, כלכלת בריטניה המקרטעת, שמקבלת ביטוי מיידי בהיחלשות המטבע שלה. הסיבה לכך אינה ההחלטה לצאת לברקזיט, אלא אי־הידיעה האם אכן ייצא לפועל. העובדה כי השווקים לא מצליחים לחזות האם אכן תיפרד בריטניה מהאיחוד האירופי או שמא תיסוג מהפרידה, כיצד תתנהל הפרידה והאם לפני כן יתקיימו בחירות ומנהיגי המדינה יוחלפו שוב, היא שמערערת את מצבה הכלכלי.

 

מלחמת הסחר מחריפה אי־ודאות

 

לחוסר היציבות הפוליטי בישראל מתווסף רעש רקע בדמות מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין, שרק הולכת ומחריפה. רק לפני שבועיים השכיל יו”ר הפד ג'רום פאוול להסביר איך המנגנון עובד: "אי־הוודאות סביב מדיניות הסחר גורמת לחברות מסוימות לעכב השקעות. אנו שומעים לא מעט על אי־ודאות. הסביבה העסקית זקוקה לוודאות כדי לבצע השקעות לטווח הארוך".

 

הממשלה הבאה תפגוש את המשק הישראלי במצב טוב יחסית, אך עם גירעון ממשלתי שיצא מכלל שליטה. הגירעון חורג כבר עתה ב־14 מיליארד שקל מהתקרה המותרת בחוק, ואם לא יינקטו צעדים דרמטיים, צפוי לטפס ל־22.6 מיליארד שקל ב־2020 ולכ־27 מיליארד שקל ב־2021. לכך יש להוסיף צמיחה כלכלית מתונה יחסית, כאשר באופק ירידה במשרות הפנויות ובשיעור ההשתתפות בשוק העבודה.

 

כלכלני האוצר, בנק ישראל, ה־OECD וקרן המטבע הבינלאומית, תמימי דעים באשר לצורך בהעלאת מסים ובקיצוצים נרחבים בתקציב – "התאמות", בשפה המקצועית. לכן האתגר הוא כפול ומכופל. ראשית, אין זה ממומלץ לפגוע בשירותים ממשלתיים בתקופה של האטה. ההפך הוא הנכון, הממשלה חייבת לעודד צמיחה בזמני האטה.

 

לפעמים החגיגה נגמרת

 

הבעיה היא שאנחנו הישראלים התאהבנו בהפחתות המסים. הרי אין כיף מזה. אבל לצד זה אנו דורשים יותר שירותים: יותר כבישים, יותר תחבורה ציבורית, יותר תשתיות, יותר כיתות, יותר מיטות בבתי חולים, יותר מחלקות פנימיות, יותר חדרי מיון. לצערנו, לא יהיה ניתן לקיים את שני הדברים במקביל לאורך זמן רב.

 

גם מערכת הביטחון תדרוש תוספות מכובדות. ההוצאה האזרחית, ללא ביטחון, לנפש בישראל עומדת על כ־11.7 אלף דולר – פחות משני שלישים מההוצאה הממוצעת של אזרח במדינות המפותחות, העומדת על כ־18.6 אלף דולר. הנתון הזה מדרג את ישראל במקום הרביעי מהסוף.

 

עוד נתון: ההוצאה הממשלתית החברתית בישראל - קצבאות זקנה, בריאות או רווחה - עומדת על כ־16%, לעומת ממוצע של 20% ב־OECD, מה שמדרג את ישראל במקום השישי יחד עם שוויץ ואיסלנד ואחרי מדינות כמו מקסיקו טורקיה וצ'ילה.

 

כלומר, האזרחים חייבים להבין כי אין ארוחות חינם. מי שרוצה תור מהיר לרופא מומחה, עומדות בפניו שתי אפשרויות. הראשונה, היא לשלם הרבה כסף לחברת הביטוח הפרטית ולקבל תשואה נמוכה על הכסף. השנייה היא לשלם מס בריאות גבוה יותר ולחזק את מערכת הבריאות הממשלתית.

 

לא משנה מי ניצח בבחירות. את הטענה לפיה ישראלים משלמים המון מסים יש לשים בקונטקסט הנכון: שיעור הכנסות המדינה ממסים עומד על כ־32% מהתוצר, לעומת ממוצע של 34% ב־OECD. שיעור מס ההכנסה על עבודה, הכנסה והון בישראל הגיע לשיא כל הזמנים של 11.6% מהתמ"ג, בדומה לממוצע ב־OECD.

 

מימין: נתניהו וגנץ. זהות המנצח לא משנה את הצרכים מימין: נתניהו וגנץ. זהות המנצח לא משנה את הצרכים אבי מועלם

 

הדרג המקצועי חבול

 

הקווים המנחים של השינוי המיוחל יקבעו על ידי הדרג הפוליטי, אך מי שחייב להוביל ולבצע אותו הוא אך ורק הדרג המקצועי. הפוליטיזציה של עבודת הממשלה כבר גובה מחיר יקר מכולנו. הפקידות הבכירה הישראלית תמיד ידעה לשמור על ניטרליות פוליטית מספקת. בשנים האחרונות, בעיקר תחת הממשלה האחרונה, היא ספגה מהלומה קשה כאשר היא נוטרלה והואשמה בהיותה גיס חמישי.

 

האיזון שהיה קיים תמיד בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי הופר בבוטות, בטענות סרק על הגברת המשילות. מי שסבור כי מינויים פוליטיים בתפקידי מפתח ובחירת אנשים ללא רקורד וללא ניסיון ניהולי ומקצועי מוכח יצליחו לשפר את המצב – טועה ובעיקר מטעה. מינוי פקידים מפוחדים, חלשים ו"יס מנים" שמקורבים אישית או פוליטית לדרג הנבחר, שידאגו לאינטרס של מי שמינה אותם ולא של הציבור הרחב, עלול להחזיר את המשק הישראלי כמה שנים אחורה.

 

רק פקידות מקצועית וחזקה, שנבחרה בקפידה לפי כישוריה ולא קשריה, תוכל לבצע את המשימות המאוד מאתגרות שעומדות בפני המדינה והכלכלה. המשך החלשתה – באמצעות מינויים זמניים או מינוי מקורבים – רק תפגע בשירותים הציבוריים ותגביר את הבירוקרטיה והרגולציה, שלעתים משמשות כמקלטו של הפקיד המוחלש. 

אדריאן פילוט

 

אוצר: הזדקנות האוכלוסייה מחייבת להעלות את גיל הפרישה לנשים

 

הגירעון בתקציב המדינה: במשרד האוצר מעריכים שהגירעון בסוף השנה הזו יהיה גבוה בלפחות 10 מיליארד שקל מהיעד המקורי, והמצב רק יחמיר בשנים הבאות. אם הממשלה הנוכחית התמודדה עם סגירת הבורות בתקציב באמצעות מהלכים חד־פעמיים, כמו שימוש בעודפי מפעל הפיס או קק"ל, ומדי פעם קיצוץ רוחבי כדי לממן מהלכים שנויים במחלוקת כמו הגדלת פנסיות השוטרים, הממשלה הבאה תהיה חייבת, כדי להימנע מקיצוצים רוחביים נרחבים מדי, לבצע חריש עמוק בכל הנוגע להוצאותיה ולהעלות מסים או לחלופין לבטל פטורים על יבוא אישי, פירות וירקות, רכישות באילת או קרנות השתלמות, וכן להטיל מס חדש על משקאות ממותקים וכלי פלסטיק.

 

אם הממשלה תחליט להתעלם מהבעיה, או לדחות אותה כפי שעשה כחלון, החוב של הממשלה יגדל ואיתו גם תשלומי הריבית שמשלמת הממשלה, שנוגסים ישירות בתקציבי הממשלה, כך שהקיצוצים העתידיים יהיו כואבים יותר.

 

הקופה המידלדלת של ביטוח לאומי: בנק ישראל שוב מסר השבוע כי קופת ביטוח לאומי צפויה להתרוקן ב־2056. אלא שהחידוש בהודעתו היה שאם יתחילו לטפל בבעיה כבר בתקציב הבא, יתאפשר לקצץ את קצבאות הזקנה "רק" ב־10% משום שהנטל יתחלק בין יותר אנשים ועל פני יותר זמן. אולם אם יחכו לרגע האחרון, תידרש הממשלה לקצץ 40% מקצבת הזקנה. הממשלה האחרונה, כמו קודמותיה, סירבה להתמודד עם המציאות הבלתי נמנעת של התארכות תוחלת החיים שמחייבת את העלאת גיל הפרישה, במיוחד לנשים.

 

מאיר שפיגלר, מנכ"ל ביטוח לאומי. הממשלה צריכה להתחיל לטפל בתקציב ביטוח לאומי כבר בתקציב הבא מאיר שפיגלר, מנכ"ל ביטוח לאומי. הממשלה צריכה להתחיל לטפל בתקציב ביטוח לאומי כבר בתקציב הבא צילום: עומר מסינגר

 

האוכלוסייה מזדקנת: הממשלה מדברת על הזדקנות האוכלוסייה, אך היא אינה עושה הרבה בנושא זה. בנק ישראל ומשרד האוצר כבר התריעו מפני חוסר ההיערכות של המדינה להזדקנות האוכלוסייה, ומספר החלטות ממשלה התייחסו לנושא בדרך זו או אחרת, ובמשרדים השונים מזכירים את הנושא כסוגיה שצריך לפעול בשבילה בשיתוף פעולה בינמשרדי ואולי אף להקים מינהלת לנושא. גם בכנסת בחנו את הנושא עם מחקר השוואתי לפני שנתיים. אולם מאז כלום לא קרה, האוכלוסייה ממשיכה להזדקן, על כל האתגרים הנלווים לכך, אך הממשלה והכנסת עסקו בעיקר בהישרדות עצמית, הסתה וחוקי חסינות. הממשלה חייבת להסיר חסמים שמקשים על האוכלוסייה המבוגרת לשמור על מעורבות בחיי הקהילה, הכלכלה והתרבות, לשפר ולהרחיב את התמיכה במישור הבריאותי הפיזי והנפשי, ולבחון את הצרכים של אותה אוכלוסייה, שעד היום נתמכת בעיקר על ידי המשפחה (והביטוח הלאומי שעתידו לוט בערפל).

 

תקציב החינוך לא נושא פירות: תקציב החינוך אמנם זינק בעשור האחרון בעשרות אחוזים, אולם כפי שמראים כל המבחנים הבינלאומיים (ובהיבט הכלכלי גם מדדי הפריון של המשק) אותם מיליארדים לא תרמו בכלום.

 

בנק ישראל סימן את הדרך לצמצם את הפערים, להגדיל את השוויון, את הפריון והצמיחה של המשק: להשקיע בחינוך, אבל לא סתם לפזר את הכסף לפי דרישות ההסתדרות (כלומר בעיקר למורים הוותיקים), אלא להשקיע במורים המתחילים במטרה למשוך אנשים איכותיים למקצוע, ויותר חשוב - להתחיל למדוד הצלחה, ולתמרץ מורים טובים. מלבד זאת, יש צורך בהעברת שיעורי ליבה לאוכלוסייה החרדית כדי לשלבה בחיים הכלכליים.

 

בירוקרטיה מייגעת: הממשלה האחרונה אמנם פעלה לשיפור מצבה המביך של ישראל במדד עשיית העסקים של הבנק העולמי, ונקטה צעדים שדוחפים את השירות הציבורי לדיגיטציה, קצת פחות פקסים וקצת יותר מיילים. אבל המעט שהממשלה עשתה עד כה לא שינה את חיי האזרח הקטן, ובטח לא את חיי העסק הקטן.

 

הממשלה דיברה למשל על one stop shop להקמת עסק, או למשל להתאים את המערכות הציבוריות למציאות התעסוקתית החדשה בה אנשים הם גם שכירים וגם עצמאים, אלא שזה כמובן לא קרה כי זה דרש לצמצם מעורבות של גופים ממשלתיים, שהתקשו לוותר על הכוח שלהם.

 

כדי באמת לתמרץ את הכלכלה, הממשלה הבאה חייבת גם לחסוך לנו זמן בכל ההמתנה המיותרת בתורים של השירותים שהיא מספקת, וגם להתאים את עצמה למאה ה־21 ולהיות דינמית ומהירה יותר.

עמרי מילמן

 

פיתוח תחבורה שיתופית והעלאת מחירי החניה

 

עידוד תחבורה ציבורית ושיתופית: אם האוטובוס ימשיך לעמוד בפקק בדיוק כמו הרכב הפרטי - אף אחד לא יוותר על הרכב. התחבורה השיתופית מהווה הזדמנות למעבר משימוש ברכב הפרטי לדרכי תנועה אחרות. האופניים והקורקינטים החשמליים השיתופיים, מערכות ה־carpool, חברות לשיתוף רכבים והסעות לפי דרישה (Uber, Lyft, Via), כל אלה הם אלטרנטיבה לרכב הפרטי גם בפני עצמם וגם כתוספת תחבורה אל ומתחנות האוטובוס והרכבת. יש לשפר את הנגישות וקיצור זמני הנסיעה בתחבורה הציבורית והשיתופית. במקביל, יש לפתוח את שוק התחבורה שיתופית ולהעלות את מחירי החניה.

 

קידום שימוש באופניים וקורקינט: יצירת רשת נתיבים לרכב דו גלגלי בכל האזורים העירוניים והדרכים בין האזורים הללו. 59% מהמועסקים גרים במרחק של עד 10 ק"מ ממקום עבודתם ו־46% גרים ועובדים באותו הישוב.

 

התנועה זורמת, גרסת איילון התנועה זורמת, גרסת איילון צילום: רויטרס

 

גביית מחירי דרך והעלאת מחירי החניה: מי שמשתמש ברכבו הפרטי ונוסע לבדו בשעות ובאזורי הגודש, ישלם, או לחילופין, ייסע בשעות אחרות, או עם נוסעים נוספים, או בתחבורה ציבורית. כדי שלא להכביד את נטל המס, יופחתו מסים אחרים ובראשם אגרת הרכב השנתית. העלאת מחיר החניה וביטול המס לעובד על הוצאות תחבורה ציבורית.

 

גמישות בשעות העבודה: יש כאן אפשרות להביא לפיזור בשעות ההגעה של עובדים למקום עבודתם והגברת אפשרויות העבודה מהבית, ועל ידי כך להפחית את העומס בכבישים.

 

אורי יוגב, מנכ"ל פיוצ'ר מוביליטי

 

תחבורה: תנו גז לרכבת הקלה ושקע לרכב החשמלי

 

משבר התחבורה במרכז הארץ, ולא רק באזור זה, הולך ומחריף, ועלותו מוערכת למשק הישראלי ב־35 מיליארד שקל בשנה שהם כ־8% מתקציב המדינה. אבל שני המשרדים שאמונים על התחום - התחבורה והאוצר - עסוקים בקרבות אגו וטריטוריה מעכבים כל התקדמות.

 

כדי למקד את העשייה הממשלתית והממלכתית לאחר הבחירות ולאחר הקמת ממשלה חדשה, אלה הפרויקטים שצריכים לעמוד בראש רשימת הקידום על שולחן המשרדים הרלבנטיים.

 

רכבת קלה ורכבת ישראל: במפגן אגו יוצא דופן העדיפה הפקידות הממשלתית הבכירה להתקוטט בינה לבין עצמה על ניהול העל של הקמת הרכבת הקלה, והמטרו העתידי, בתווך - פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב ספג זעזוע אחרי זעזוע.

 

העימותים בין יו"ר נת"ע החדש רם בלינקוב למנכ"ל יהודה בר און שהסתיימו בעזיבתו של האחרון, ואחריו כחצי משדרת ההנהלה, מעלים חשש לשיבושים בלוחות הזמנים. יש להשלים במהרה את הליך מינויו של מנכ"ל לנת"ע והסמנכ"לים שפרשו ולחוקק את חוק המטרו שיסדיר את ניהול הפרויקט הכה חיוני לכלכלת ישראל.

 

בכל הנוגע לרכבת ישראל דרוש מינוי של מנהל מיוחד במשרד התחבורה לפיקוח על החברה. היא סובלת ממחסור בציוד, במסילות וברציפים. גם ברכבת השדרה הניהולית חסרה, וזה וודאי לא מחזק אותה אל מול ועד מיליטנטי שמוציא שם רע לוועדים בכלל.

 

רכבים חשמליים: אחד הפתרונות שמצא משרד האוצר להתגברות על הגירעון היה הגדלה הדרגתית של מס הקנייה על רכב היברידי, והטלת מגבלה על גובה הטבת המס לרכבי פלאג אין הייבריד.

 

התוצאה בטווח הקצר תהיה יבוא מוגבר של רכבים שכבר אינם מבוקשים באירופה, למשל רכבי דיזל. מן העבר השני, המדינה כבר פועלת להקמת עמדות טעינה לרכב חשמלי ומעניקה הטבות מס לרכבים חשמליים. נדרשת תוכנית שתסמן תוכנית פעולה ברורה לאובדן הכנסות המדינה ממיסי רכב (כולל החזרת ההטבות לרכבי הייבריד) וגם להפחתה עתידית בשימוש בדלק. מדובר בהכנסות שעמדו ב־2018 על 41 מיליארד שקל.

 

במועצה הלאומית לכלכלה אומרים שההכנסות ממיסוי תגליות הגז יפצו על אבדן מיסי הבנזין, ברשות המיסים משתעשעים עם מס נסועה. הגעתו של הרכב החשמלי שהיא מצד אחד כבר כאן ומן העבר השני תחלחל מטה רק בעוד כמה שנים טובות, היא הזדמנות פז לגבש מודל כלכלי לא בשלוף ולא ברגע האחרון - כך הוא גם יהיה הגון והגיוני יותר.

 

הלוואות לרכישת רכבים: שוק הרכב הישראלי פועל על עיקרון פשוט: מס קנייה גבוה פלוס מחיר מהגבוהים בעולם לקניית מכונית חדשה. למרבה המזל שלל גופים בנקאיים וחוץ בנקאיים שמחים לממן עבור הישראלים את רכישת המכונית החדשה. בהיעדר ראייה ארוכת טווח, שווי ההלוואות לרכישת רכב מגיע למיליארדי שקלים. מכיוון שהרכבים החדשים נרכשים בהלוואות שהופכות רכישה של רכב משומש במזומן ללא כדאית, שוק הרכב המשומש נכנס לקיפאון וערך המכוניות - שמשמשות כבטחונות, יורד.

 

מכיוון שהמכוניות משמשות כבטחונות, הערך נשאר גבוה באופן מלאכותי ויום יגיע כשהבועה זו תתפוצץ וחברת ליסינג, או בנק, יקרסו. אם שר האוצר הנבחר לא יצליח לעצור את התופעה ולהגביל את ההלוואות.

 

הרכבת הקלה. חופרים את התשתית, חסומים בניהול הרכבת הקלה. חופרים את התשתית, חסומים בניהול צילום: שאול גולן

 

רכבים צמודים לעובדים: לפני שנים רבות מדינת ישראל קבעה מנגנון לחישוב שווי השימוש לרכב צמוד: מדי חודש מתווסף לברוטו של מחזיקי הרכבים האלה סכום בגובה 2.48% מערך הרכב. וזה הכל.

 

מחזיקי הרכב הצמוד הבינו שגם אם שווי השימוש ברכב לוחץ - אבל אפשר לאזן אותו בקלות באמצעות שימוש חופשי בדלקן. כך נוצר מצב בו הנסועה של מכונית ליסינג בישראל לפי הלמ"ס היא יותר מכפולה מזו של מכונית רגילה.

 

כל ניסיון לעצור את התופעה, שמייצרת בעיקר פקקים וזיהום - למשל באמצעות הורדה של גובה שווי השימוש וקביעת מיסוי על הדלק (כלומר מי שנוסע הרבה ישלם) נתקל בהתנגדות חזקה מצד הלובי של "בכירי העובדים במעמד הבינוני". הבעייתיות של תופעה זו רק הולכת ומחמירה לנוכח הפקקים והעומס בכבישים.

 

שדה תעופה בינלאומי חדש: קביעת מקום להקמת שדה התעופה הזה היא משימה ראשונה במעלה. בכל מקרה יעבור עשור לפחות כדי להרים את הפרויקט הזה, והבג"צים שיגיעו מכל כיוון יידחו את ההשקה עמוד לעוד עשור וחצי. אז לפני שהמתנה לתור הדרכונים תארך ארבע שעות, רצוי שיבוא מבוגר אחראי ויקבע מאיפה טסים, מתי, ובכמה הממשלה תתקצב את זה.

 

ליאור גוטמן ותומר הדר

 

בראש סדר העדיפויות: הצלת חיים בכבישים

 

מתחילת שנת 2019 נרשמה עליה חדה של 13% במספר ההרוגים מתאונות דרכים לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. השר החדש יהיה חייב להנחיל לעובדי המשרד ולגופים הכפופים אליו את ההבנה כי נושא הצלת החיים יהיה מעתה בראש סדר העדיפויות.

 

הצעד הראשון שעליו לבצע הוא לכנס בחזרה את ועדת השרים לענייני בטיחות בדרכים, הכוללת את הפורום הבכיר והחשוב ביותר בקביעת המדיניות הממשלתית במאבק בקטל בדרכים. הוועדה תהיה אחראית על תיאום פעולות הממשלה והמשרדים השונים, וקביעת סדרי העדיפויות והאסטרטגיה שתחזיר את מדינת ישראל אל מסלול של ירידה במספר ההרוגים מתאונות דרכים מידי שנה.

 

לאחר מכן עליו להפנות את התקציבים הנדרשים לשיפור התשתית בכבישים האדומים שגובים את חייהם של עשרות ישראל בכל שנה, דוגמת כביש 90 המדמם, אשר לא נעשה בו שום שיפור תשתיתי שימנע את התאונה הבאה. על השר ליישם ולקיים את החלטת הממשלה הקובעת כי יש להקצות 400 מיליון שקלים בכל שנה לטובת שיפור התשתית בצמתים האדומים וקטעי הכביש המסוכנים המוכרים כמוקדי סיכון.

 

מתוקף מינוי כשר האחראי על החיים של כולנו בכביש עליו לקיים קשרי עבודה עם השר לביטחון הפנים ולדרוש שזה יישם את החלטת הממשלה הקובעת כי למשטרת התנועה יהיו 450 ניידות הפרוסות בשלוש משמרות לאורך כל היום, מדן ועד אילת. לאגף התנועה חסרות כיום כ-200 ניידות שהיו יכולות לסייע בהגברת ההרתעה בקרב עברייני התנועה ובצמצום תאונות הדרכים.

 

מערכות בטיחות לרכב הוכחו ככלי אפקטיבי ויעיל לצמצום תאונות דרכים ולכן השר חייב לפעול על מנת שכלי הרכב שעולים על הכבישים יהיו בטוחים יותר. עליו לקבוע רף בטיחות בלתי מתפשר כנהוג במדינות אירופה המתקדמות, שיוביל לכך שכלי רכב עם רמת בטיחות ירודה לא יעלו על כבישי המדינה. במקביל, חייבים לעודד יותר ויותר אנשים לרכוש כלי רכב עם מערכות בטיחות אקטיביות, כאלו שלא רק מתריעות בפני הנהג על הסכנה המתקרבת אלא מתערבות ולמעשה מחפות על טעויות הגורם האנושי ובכך מונעות את התאונה. ניתן לעשות זאת על ידי הנחות במס הקניה והענקת הטבות כספיות. זו השקעה כלכלית שתחזיר את עצמה במהירות.

 

אחרי הצלת החיים עליו לפעול לשיפור איכות החיים. תחום הסעת ההמונים הוא החמצה לאומית של כל ממשלות ישראל, בעיקר בעשור האחרון. הנזק הכלכלי מפקקי התנועה הבלתי נגמרים נאמד בכ-15 מיליארד שקלים בכל שנה. כולנו מרגישים את העומס ומומחי התחבורה מעריכים כי לא יחלפו שנים רבות עד אשר גוש דן יהיה פקק אחד גדול. מסקר שערכנו בעמותת אור ירוק עולה כי רוב הציבור טוען כי ישמח לעשות שימוש בתחבורה הציבורית על פני הפרטית אם רק זו תהיה זמינה ונוחה מהבית אל העבודה או הלימודים. לכן, חייבים להשקיע כסף רב בסלילת נתיבי תחבורה יעודים לאוטובוסים, לעודד נסיעות משותפות, לשפר את איכות השירות והזמינות של התחבורה הציבורית ולהפוך אותה לכזו שתמשוך אליה את כל האוכלוסיות בחברה הישראלית, ולא רק את אלו שאין להם ברירה.

 

השר הבא שיכנס בשערי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייב להבין כי נפלה בחלקו זכות גדולה ורבת משמעות - הוא יכול, בפעולות פשוטות, להציל חיי אדם.

ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק

 

כנסת ופיקוח על הממשלה: הגבלת תקופת הכהונה של ראש הממשלה

 

קביעת קוד אתי חדש לשרי הממשלה: הקוד האתי של שרי הממשלה ישן ומיושן ודרוש ריענון. למשל, יש לחדד את האיסור בקבלת מתנות מחברים קרובים של ראש הממשלה והשרים, להרחיב את סעיפי מניעת ניגודי עניינים, לאפשר בדיקת הצהרות הון שקופות לציבור על ידי מבקר המדינה ועוד. יש לדרוש מהשרים להגביר את השקיפות מול הציבור ולפרסם את האינטרסים הכלכליים הפרטיים שלהם.

 

קביעת תקציב שנתי שקוף למעון ראש הממשלה ואי־השתתפות המדינה במימון המעון הפרטי: ראש הממשלה בנימין נתניהו מסרב בשנים האחרונות לחשוף את תקציבו השנתי של מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים, כמו גם את השתתפות תקציב המדינה בתחזוק הווילה הפרטית שלו בקיסריה. יש לקבוע תקציב שנתי שקוף שיענה על צורכי ראש הממשלה במעון הרשמי ברחוב בלפור. המדינה לא צריכה לממן שום הוצאה של ראש הממשלה במעונו הפרטי, למעט אבטחה.

 

משכן הכנסת. יש לקבוע קוד אתי חדש לשרים משכן הכנסת. יש לקבוע קוד אתי חדש לשרים צילום: Shutterstock

 

הצמדת שכר נבחרי הציבור למדד המחירים לצרכן: אשתקד החליטה הכנסת להצמיד את שכרם של ראש הממשלה והשרים לשכר הממוצע במשק, שאליו צמודים גם חברי הכנסת, הנשיא והשופטים. השכר הממוצע במשק עולה בעשורים האחרונים יותר מעליית המדד. יש להחזיר את שכרם של כל נבחרי הציבור להצמדת שכר למדד המחירים לצרכן.

 

איסור על קבלת תרומות מחו"ל למתמודדים בפריימריס על משרת ראש מפלגה: מתמודדים במפלגות הליכוד, העבודה, מרצ, והבית היהודי שמקיימות הליך של פריימריס לבחירת ראש המפלגה יכולים לגייס תרומות מאילי הון מחו"ל. אלו אמנם לא מתגוררים בישראל, ורובם אינם אזרחי ישראל, אבל הם משפיעים על ההתנהלות הפוליטית באמצעות כספם שמגיע מעבר לים. פעמים רבות לא ברור אם יש לתורמים אינטרס כלכלי שבגינו הם פותחים את הארנק. יש לאסור על מי שאינו מתגורר בישראל ואינו תושב ישראל להתערב באמצעות תרומה כספית לראש מפלגה.

 

הגבלת כהונת ראש הממשלה: יש להגביל את כהונת ראש הממשלה ל־8 שנים, או ל־3 קדנציות, התקופה הקצרה מבין שתיהן. כהונה ארוכה מדי של ראש ממשלה בתפקידו אינה בריאה למדינה ואף מזיקה.

 

לאסור על פוליטיקאי שהורשע בקלון לכהן בתפקיד ציבורי: כיום פוליטיקאי, שר או ח"כ שהורשע בעבירה שיש עמה קלון יכול לחזור לתפקידו לאחר 7 שנים מיום ריצוי עונשו. לשם שמירה על ההיגיינה הציבורית יש לחוקק חוק שיאסור על מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון לכהן כראש ממשלה, שר, ח"כ או ראש רשות מקומית.

 

לאסור העברת כספים קואליציוניים בתמורה להצבעה: הקואליציה נוהגת להבטיח העברת כספים ליעדים סקטוריאליים ומקורבים של ח"כים ומפלגות כתנאי לאישור מהלכים כמו הצעת תקציב או אישור יוזמה של הממשלה בכנסת. זכותה של מפלגה לפעול למימוש האג'נדה החברתית־כלכלית שלה, אבל לא להעביר כספים למוסדות ספציפיים שנקבעים על ידי הח"כים והמפלגות.

צבי זרחיה

 

בריאות: להעניק טיפול נמרץ לתקציב

 

להעלות את מס הבריאות: יש הסכמה רחבה שמערכת הבריאות הממלכתית סובלת מתת־תקצוב קיצוני. זו הסיבה כי בראש ובראשונה יש להגדיל את מקורות המערכת באמצעות העלאת מס הבריאות שהוא מבין הנמוכים במערב.

 

חדר מיון. מערכת הבריאות סובלת מתת־תקצוב חדר מיון. מערכת הבריאות סובלת מתת־תקצוב צילום: תומי הרפז

 

להגדיל את סל הבריאות: למרות שהממשלות האחרונות אכן הגדילו את ההוצאה לבריאות, היא לא גדלה מספיק על רקע הזדקנות האוכלוסייה וייקור הטכנולוגיות. מדובר על תוספת של יותר מ־15 מיליארד שקל לתקציב קופות החולים ובתי החולים.

 

לשנות שיטת תקצוב: אחת הרעות החולות של מערכת הבריאות היא שיטת התקצוב דרך קופות החולים. "השיטה היא היא הבעיה", הסביר רן סער, מנכ"ל מכבי, בראיון ל"כלכליסט". "אתה מתוקצב תמיד בחסר ובכל 3 שנים עושים איתך הסכם ייצוב לפיו הקופה מתייעלת ובתמורה משרד האוצר והבריאות סוגרים לה את הגירעון".

 

להוסיף מיטות אשפוז: תפוסת בתי החולים כבר עומדת על יותר מ־110% כשבמדינות המערב חל איסור על יותר מ־80% תפוסה.

 

חיזוק מחלקות פנימיות וחדרי מיון: אחת התוצאות של תת התקצוב זו "הזקנה בפרוזדור". לפי נתונים על סבב מיטות במחלקות הפנימיות - ישראל מובילה בין מדינות OECD. בכל מיטה במחלקה פנימית כיום שוכבים בממוצע בחודש 7 מאושפזים, לעומת 4 מאושפזים לפני 40 שנה. כתוצאה מכך, המערכת מבזבזת משאבים בשל תחלואה, תמותה והארכות אשפוזים.

 אדריאן פילוט

 

חינוך: לתת יותר למורים המתחילים

 

העלאת השכר למורים מתחילים במערכת החינוך: כדי שנוכל להשביח את מערכת החינוך ולהשאיר בה את הטובים לאורך זמן, חשוב לוודא שישנה עלייה בשכר המורים המתחילים כבר בחמש השנים הראשונות לכניסתם. הסכמי השכר הנוכחיים והמיושנים מתמרצים את המורים הוותיקים בלבד.

 

יצירת תוכנית אסטרטגית לחמש השנים הקרובות בתחום הגיל הרך: למרות המלצות רבות שניתנו לאורך השנים, מדינת ישראל לא קיבלה על עצמה אחריות חינוכית לתקופת חיים זו, וזאת בניגוד למעורבות שהיא מגלה בגילים מאוחרים יותר.

 

שינוי שיטת ההוראה בישראל: יש להמשיך ולהעמיק את שינוי שיטת ההוראה בישראל. התוכנית הלאומית לשינוי שיטת ההוראה תת השם "למידה משמעותית" עדיין רלוונטית ולא הגיעה למימוש מלא. יש להטמיע מיומנויות למידה מותאמות למאה ה־21 הן בהיבט ההוראה ובן בהיבט הלמידה. כזו שמעודדת סקרנות, שנשענת על כלים טכנולוגיים והתנסויות, שמכינה את התלמידים לעולם המחר, ללא תלות במבחנים, שאת מספרם יש להוריד, דרך חדוות העשייה, עבודת חקר ותשוקה ללמידה.

 

תקצוב דיפרנציאלי בתיכונים ובחינוך הבלתי פורמלי: אחד החסמים המבניים העיקריים במערכת החינוך, כמערכת שיכולה וצריכה ליצור שוויון הזדמנויות – הינם הפערים התקציביים הקיימים בין הרשויות המקומיות. ברשויות חזקות התלמידים נהנים מתקצוב יתר שמקורו בארנונה עסקית גבוהה ותשלומי הורים. לכן, יש להסתכל על החינוך כמעטפת אחת כוללת המתחילה בשעות הבוקר, במסגרות הפורמליות, וממשיכה את דרכה בשעות אחר הצהריים, לצד פיתוח מסגרות איכותיות בלתי פורמליות, שמעניקות לילד את צרכיו ההתפתחותיים, הרגשיים והלימודיים ולתקצב אותה בהתאם.

מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י

 

נדל"ן: לפתוח את צוואר הבקבוק של היתרי הבנייה

 

תיקון מחדל רישוי הבנייה: שר האוצר היוצא יכול לזקוף לזכות עצמו לא מעט פעולות בתחום התכנון והבנייה, אך גם כישלון אחד צורב: היעדר טיפול הולם במחדל הרישוי גם היום ממשיכים זמני הנפקת היתרי הבנייה להיות ארוכים מאוד, ללא הצדקה. השר הבא שיופקד על מערכת התכנון יצטרך להכניס ידיים לבוץ ולפרוץ את צוואר הבקבוק הזה - הקשה ביותר בתחום. עד כה שמענו מהאוצר הצהרות כלליות לגבי כוונה להפריט את תחום הרישוי, אך דומה שתוכנית מסודרת עדיין אין.

 

בנייה למגורים בשכירות ארוכת טווח: תוכנית מחיר למשתכן אפשרה לרוכשי דירה ראשונה לרכוש דירה בהנחה גדולה ממחיר השוק, אך עדיין נועדה בעיקר לבני מעמד הביניים. המהלך הבא שיהיה על הממשלה לבצע בתחום הדיור בר ההשגה הוא פיתוח שוק ההשכרה ארוכת הטווח, שיאפשר דיור מפוקח, ללא סכנת פינוי תמידית, לציבור חלש יותר כלכלית. חברת דירה להשכיר כבר פועלת מספר שנים בנושא, ואולם היקפי עבודתה כיום נמוכים.

 

בנייה במבשרת ציון בנייה במבשרת ציון צילום: דוד הכהן

 

מודל חדש להתחדשות עירונית: התוכנית הארצית לחיזוק מבנים תמ"א 38, שתוקפה יפוג במאי הקרוב, תצטרך להשתנות דרמטית כדי שתוכל לצאת לפועל גם מחוץ לגוש דן, ובעיקר בערי הפריפריה הממוקמות על השבר הסורי־אפריקאי, שמצויות בדרגת הסיכון הגבוהה ביותר לרעידות אדמה. לצורך כך יהיה על שר האוצר הבא לכבד את חוקי הכנסת ולהקים סוף כל סוף את קרן ההתחדשות העירונית, שאמורה היתה לכלול מאות מיליוני שקלים למטרה זו.

 

מצוקת הדיור במגזר הערבי: כמעט כל האמצעים שננקטו בארבע השנים האחרונות להורדת מחירי הדירות לא היו רלוונטיים למצוקה הקשה ביישובים הערביים. כדי להתחיל לפתור אותה יש ליישם תוכניות שכבר גובשו במשרדי הממשלה ויאפשרו לפתח סוף סוף שוק דיור מוסדר שם. לצורך כך דרושים קודם כל תקציבים לפיתוח תשתיות לשכונות חדשות וכן עתודות קרקע נוספות בבעלות מדינה אשר יועברו לרשויות הערביות ושעליהן אפשר להקים במהירות שכונות חדשות ובהם בניינים רבי־קומות.

 

להסדיר פעילות airbnb בערים הגדולות: אולי משום שזו בעיקר תופעה תל אביבית, הממשלה היוצאת התעלמה מהתופעה שמקפיצה את מחירי השכירות ויוצרת עיוות כלכלי. הצעד הראשון המתבקש הוא למסות את הדירות הללו, שמושכרות לטווח קצר באופן לא מוסדר, כעסק — כפי שעשו רוב מדינות המערב שכן דאגו לרגולציה בתחום.

נמרוד בוסו, שלומית צור ואמיתי גזית

 

היעד: אפס הרוגים באתרי בנייה

 

מתחילת השנה כבר נהרגו 64 עובדים בתאונות עבודה. על הממשלה לאמץ יעד של אפס הרוגים בתאונות עבודה. למנות גורם ממשלתי בין־משרדי שיוביל את פעילות הרשויות הרבות שלהן אחריות והשפעה לבטיחות העובדים.

 

להקים רשות לאומית לבטיחות העובדים בעלת עצמאות, סמכויות ותקציבים מוגברים.

 

להסמיך מפקחי בטיחות שיוכלו להטיל סנקציות מידיות על הפרות חמורות, כולל סגירת אתרי בנייה.

 

תאונת בנייה ביבנה. לאפשר עצירת עבודה תאונת בנייה ביבנה. לאפשר עצירת עבודה צילום: אבי מועלם

 

להקים קו חם לתלונות על הפרות בטיחות במקומות עבודה במנהל הבטיחות התעסוקתית.

 

לחייב הכשרות בטיחות לעובדים במקצועות מסוכנים ולהגביר את הפיקוח על מעבירי ההכשרות.

 

לבצע חקירות משטרתיות נחושות של תאונות עבודה קטלניות ולהגיש כתבי אישום נגד מי שגרמו ברשלנותם לפגיעה בעובדים, ובפרט בעלי תפקידים בכירים.

 

להגביר את האכיפה של רשם הקבלנים במשרד השיכון נגד חברות קבלניות המתרשלות בבטיחות העובדים ולשלול את רישיונותיהן של חברות קבלניות רשלניות.

הדס תגרי, ראש המאבק בתאונות עבודה

 

משפט: זירוז ההליכים המשפטיים

 

הטיפול בסחבת: המערכות המשפטיות מוכוונות בשנים האחרונות למשימת הטיפול בסחבת בשני המסלולים – גם הפרקליטות וגם השפיטה. בעיקר בהגברת השקיפות והפיקוח על תהליכים. אבל, עדיין יש הממתינים לעתים שנים להכרעות בגורלם. תקנות סדר הדין האזרחי אמורות להתמודד עם חלק מהבעיה. אפשר להוסיף תקנה שתקבע: פסק דין יינתן תוך שלושים יום ממועד הסיכומים, אלא אם השופט ינמק מדוע אין בכוחו לעשות זאת.

 

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות צילום: יאיר שגיא

 

מאבק ברגולציה: ישראל, עדיין סובלת מרגולציית יתר. השאלה הגדולה היא נקודת האיזון. עד כמה ניתן לבטל רגולציה מבלי להיחשף לשחיתות שעלולה לפרוח בהיעדרה?

 

מאבק בהפללת היתר: במדינת ישראל המשפט הפלילי הוא המלך. התוצאה היא ריבוי הליכים פליליים, וצפיפות יתר בבתי הסוהר. ברוח גבית של בג"ץ, שהורה על הגדלת שטח המחיה של האסירים, נוצר הצורך בשחרור אסירים ומתחזקת המגמה שעוגנה בדו"ח ועדת דורנר — העדפת שיקום על פני ענישה, יותר בתי משפט קהילתיים, הארכת עבודות השירות על חשבון מאסר בפועל, יותר סגירות תיק מ'חוסר אשמה' מאשר 'חוסר ראיות'.

 

מאבק בגזענות: המשימה הזו מצויה כעת במשרד המשפטים, בעיקר בזכות המנכ"לית המופרשת אמי פלמור, למרות שמדובר במשימה לאומית־ממלכתית. הגזענות היא פצצה חברתית מתקתקת והסובלים העיקריים ממנה הם ערבים, יהודים יוצאי אתיופיה וחרדים. נתניהו שאולי יקים קואליציה עם הכהניסטים, ומרבה להחשיד את הערבים בגניבת בחירות, יתקשה ליטול על עצמו את המשימה הזו.

משה גורלי

 

תקשורת: פריסת רשת דור 5 וגלישה מהירה

 

פריסה של רשת דור 5. דור 5 הוא התשתית למהפכת טכנולוגיות חכמות בתחומי הביטחוון, הרכבים האוטונומיים, ומציאות מדומה וישראל מפגרת מאחור בפריסת הרשת.

 

סיבים אופטיים בפריפריה. הטכנולוגיה מאפשרת גלישה במהירות של עד 1,000 מגהבייט אך בזק פרסה עד כה רשת סיבים לכ־1.6 מיליון בתי אב (60% מהאוכלוסייה) ומסרבת להפעיל אותה ללא מתווה רגולטורי. 

 

אנטנה סלולרית אנטנה סלולרית צילום: גדי קבלו

 

מינויים במועצת הרשות השנייה ובמועצת הכבלים והלווין. המינויים הקריטיים במועצות האמונות על שוק הטלוויזיה בישראל תקועים בממשלה חודשים ארוכים ללא סיבה נראית לעין.

 

הסדרת הרגולציה על שוק השידורים. כניסת פרטנר וסלקום לטלוויזיה הרב־ערוצית הובילה להורדת מחירים בשוק שהוחזק על ידי דואופול HOT ו-yes. אך בזמן שהשחקניות הוותיקות נתונות לפיקוח מועצת הכבלים והלוויין, על השחקניות החדשות אין רגולציה ומדובר למעשה בשוק פרוץ.

אביאור אבו

 

לכלל העובדים במשק מגיעה זכות להתפטר

 

יצירת ודאות לכלל העובדים בישראל: כמיליון עובדים בישראל מועסקים במתכונת ששוללת מהם ודאות על גובה השכר. אלה עובדים שבסוף החודש שכרם מחושב על בסיס שעות ההעסקה שלהם. כיום מחושב שכרם על בסיס שכר מינימום חודשי חלקי 182 שעות. אבל מה קורה בחודשים קצרים מהרגיל? ומה בפיטורים? איך מחושבות הזכויות? העובדים הללו, חלקם מכלכלים משפחות, מועסקים כך רק כי זה זול יותר למעסיק, וכי אף אחד לא חושב שגם להם מגיעה ודאות.

 

החופש להתפטר מהעבודה: לעשרות אלפי עובדים בישראל אין החופש להתפטר מעבודתם ללא סנקציה. גם אם המעסיק שלהם לא משלם שכר, גם אם תקף אותן מינית, גם אם היו חולים במחלה שדורשת התאוששות של כמה חודשים. מזה שנים ועשורים עשרות אלפי העובדים הפלסטינים המועסקים בהיתר בישראל, כבולים למעסיקיהם ואינם רשאים להחליפם. 20 אלף מהגרות העבודה בסיעוד שמועסקות באשרות מיוחדות לפי צורכי המטופלים, גם הן אינן רשאיות להתפטר ולהמשיך לעבוד בישראל אצל מעסיק אחר. גם לעובדים ישראלים יש צורות של כבילה, גם אם הסנקציה היא "רק" כלכלית, ולא גירוש ואובדן היתר העבודה.

 

להפסיק את רווחיות הניצול: בסוף שנות התשעים התבררו מימדי הרווח בניצול עובדי קבלן. בהדרגה, עוד ועוד צעדים ננקטו כדי להפחית את רווחיות הניצול. אבל בתחומים אחרים, העבודה עוד לא התחילה. מיליארדי דולרים של כסף שחור עוברים מיד ליד כדמי תיווך שמשלמים מהגרי עבודה ופלסטינים בתמורה להיתרי ההעסקה בישראל. איש לא נקנס, איש לא מאבד רישיון לפעול ואיש לא נכלא בגלל העושק הזה.

עדי מעוז, מנכ"לית קו לעובד 

 

תשתיות: חשמל ירוק צריך להחזיק שליש מהמשק

 

חיבור כלל המפעלים לרשת הולכת הגז: עשור אחרי שהמכרזים לחיבור מפעלים יצאו לפועל, נראה שיש מקומות שבהם היוזמה הצליחה יותר (נגב) וכאלה שפחות (צפון וירושלים). יש להלאים את רישיונות החלוקה במקומות שבהם החיבור לא מתקדם ולאפשר מדינה לחבר את המפעלים לגז.

 

להכין תוכנית אב עם אפשרות לסגירת שני בתי הזיקוק: במועצה הלאומית לכלכלה כבר לא מתביישים להגיד שבעוד עשור וחצי לא נצטרך את בתי הזיקוק בגלל שצריכת הדלק תפחת עם המעבר לרכב חשמלי. לכן ראוי להכין מראש תוכנית אב עם לוח זמנים שיחייב גם הוא מעבר מתוכנן למשק חשמל ותחבורה נקי.

 

שר האנרגיה יובל שטייניץ שר האנרגיה יובל שטייניץ צילום: עמית שעל

 

הזנקת משק המים: משק המים בקושי התאושש בשנה החולפת מרצף של חמש שנות בצורת. אי אפשר לסמוך על המזל שיכה פעמיים, ולכן הקמת מתקני התפלה חדשים צריכה לצאת לדרך כבר היום, ולא בקצב של מתקן בודד בשנה, אלא מתקן מדי שנתיים.

 

חקיקת חוק פרויקטים לאומיים: יש לגבש את כלל תוכניות התחבורה והתשתיות בחקיקה ראשית. הדבר ימנע התנגחות פרטנית ונפרדת מול ראשי ערים וקידום הפרויקטים לא יתארך.

 

תוכנית רב־שנתית להקמת מערכות סולאריות: לשאוף לכך שבעוד עשור החשמל הסולארי יחזיק שליש מהמשק. זה יהיה "המפץ הגדול" של משק האנרגיה: היכולת לייצר חשמל ירוק 24/7. עד היום המכשולים היו רשת הולכה מוגבלת, חיבור חסר למדינות שכנות ועלות גבוהה מאד של סוללות אגירה. הסוללות ישמשו לאגירה, וקיומן יפטור אותנו מהקמת רשת או מחיבור למדינות שכנות.

ליאור גוטמן 

 

איכות הסביבה: להשקיע בטיהור מקורות המים הטבעיים

 

חתירה למשק אנרגיה נקי: על ממשלת ישראל הבאה לגבש תוכנית חירום למשק האנרגיה. התוכנית תסיר מסדר היום את ההישענות הכמעט מוחלטת על גז טבעי ותציב יעדים שאפתניים לאנרגיה נקייה (סולארית).

 

טיהור מקורות המים הטבעיים: ישראל נשענת על חמישה מתקני התפלת מים, המספקים כ־80% ממי השתייה, והם מהווים אסון סביבתי, בריאותי ואסטרטגי. אם לא די בזיהומים במתקני ההתפלה בשורק ובפלמחים, הם פוגעים בסביבה הימית, ובמקרה של פעולת איבה יהפכו לאיום אסטרטגי. על הממשלה להורות על תוכנית לאומית לשיקום מי התהום והבארות המזוהמות, מאות במספר, בכדי להשיבם לרמת מי שתייה ושימוש לחקלאות, במטרה לייצר תמהיל נכון יותר של מקורות מים. הפקת מטר קוב מים מותפלים יקרה בהרבה מהפקת כמות זהה של מים טבעיים.

 

להתחיל למחזר: 80% מהפסולת שלנו מוטמנים, בהיפוך מוחלט למה שקורה במדינות אירופה שם מעדיפים למחזר. על הממשלה הבאה לקדם נושא זה לצד רגולציה מחמירה שתאסור שימוש בכלים חד פעמיים.

 

מחיר גבוה יותר עבור משאבים לאומיים: הון ושלטון חברו יחד כדי לאפשר למספר משפחות חזקות במשק לנצל את משאבי הטבע השייכים לכולנו כמעט ללא הגבלה, וכמעט ללא שיקום או תשלום עבור הנזק. כך בים המלח, כך בערבה ובדרום שם מזהמת פעילות תעשייתית את הנחלים וכך בסביבה הימית. דרושה החלטה שאוצרות הטבע הלאומיים לא יועמדו למכירה.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין

 

שוק המזון: לאלץ את הרבנות לאשר יבוא מקביל

 

פתיחת השוק לייבוא: רפורמת הקורנפלקס, שמאפשרת ייבוא מקביל של מזון שנצרך בתכיפות גבוהה - דוגמת קפה, קורנפלקס ובירה - עדיין אינה מורגשת. הרפורמה נכנסה לתוקף בספטמבר לפני שלוש שנים, והציפיה היתה שהשוק הישראלי יוצף במוצרי מזון מיובאים במחירים נמוכים, אך בינתיים המחירים ברשתות השיווק נותרו גבוהים. מי שמחזיקה במפתחות ליישום מלא של הרפורמה היא הרבנות הראשית, המכבידה על היבואנים ולא ממהרת לאפשר ייבוא מקביל של מוצרים, על רקע ספקות ביחס לכשרותם. הממשלה הבאה צריכה לדאוג לשחרור חסם זה, אם היא רוצה להוזיל את יוקר המחייה, גם במחיר עימות עם החרדים.

 

סימון מזון מזיק: הקמפיין שהחל משרד הבריאות לפני שלוש שנים נגד משקאות ממותקים וחטיפים מלוחים והפך לרגולציה מחייבת, צפוי לשנות בעוד כשלושה חודשים את פני שוק המזון. החל מינואר יסומנו מוצרים בסמלים המעידים על מזון מזיק, שתכולתו עתיקרת שומן רווי, סוכר או נתרן.

 

אלא שמשרד הבריאות עשה עבודה חלקית: עד כה לא התקבלה החלטה בנוגע לסימון מזון בריא. בנוסף, חלק מהחברות כבר החלו להחליף את האריזות המשפחתיות באישיות, במטרה לעקוף את הצורך לסמן אריזות גדולות. מי שישלמו את המחיר, כמו תמיד, הם הצרכנים שהקניות בסופרמרקט יעלו להם יותר בגלל הרגולציה.

נורית קדוש

 

להילחם באלימות ולמען הנוער

 

נדרשת תוכנית לאומית למלחמה באלימות המינית. אלימות מינית בקרב בני נוער וצעירים היא תופעה נרחבת, שמחמירה ומתפשטת בחברה הישראלית כולה. מעבר לנתונים הגבוהים הידועים בנושא, נערים ונערות רבים סובלים מאלימות מינית (או שסבלו בילדותם) ולא מדווחים על כך עד גיל מבוגר או בכלל.

 

הממשלה החדשה צריכה לפעול לפיתוח ויישום תוכנית לאומית בנושא. תוכנית מקיפה זו תהווה מתווה בין משרדי להתמודדות עם האלימות המינית בקרב בני נוער וצעירים, על כל רבדיה: דרכים למניעת האלימות המינית, הזיהוי והאיתור שלה במקומות בהם היא מתרחשת, הדרכים השונות ללוות ולסייע לנפגעי ונפגעות אלימות מינית בהתמודדות ובתהליך המורכב והארוך שהם עוברים, וכן סיוע לקטינים פוגעים מינית ובני משפחותיהם בתהליך השיקום.

 

נדרשת התמודדות עם האלימות ברשת ברמה הלאומית. בני נוער חשופים יותר לשיח אלים, חסר עכבות ולא מבוקר שמתקיים ברשתות החברתיות, והיעדר דמויות מבוגרות, משפיעות ומיטיבות במרחבים הללו רק מחדד את מצוקתם. בני הנוער, המגבשים את זהותם בגיל ההתבגרות, חשופים לשיח אלים במרחב האינטרנטי, לבדם וללא נוכחות מבוגר.

 

הממשלה החדשה צריכה לפתח ולהפעיל מענה כוללני לאלימות ברשת, שיפעל בשיתוף פעולה של כמה משרדים - החינוך, הרווחה, המשרד לביטחון פנים וגופים ורשויות נוספות הפועלות בתחום - במטרה להגביר ולהקשיח את החקיקה בנושא.

 

חשוב שהטיפול באלימות ברשת יוטמע בצורה מסודרת יותר - באמצעות הכשרות מתאימות למורים, אנשי חינוך, עובדים סוציאליים, הורים, תנועות נוער ועוד. במקביל, קיים הצורך שברווחה יהיה עיסוק שוטף ומעמיק בנושא האלימות ברשת, בדגש על שיימינג, שהינה תופעה הולכת וגוברת ברשת המובילה לניכור חברתי, דיכאונות ונטיות אובדניות.

 

נדרשת עבודה משותפת בין משרדי הממשלה להסדרת רצף המענים לנוער בסיכון למניעת הנפילה בין השירותים השונים. כיום, קיימות תכניות רבות לסיוע לנוער וצעירים בסיכון - לאומיות, רשותיות וכאלו המופעלות על ידי המגזר השלישי.

 

לכל אלו חסרה ראייה כוללת של רצף המענים הקיימים על בסיס חינוכי-טיפולי, ועל כן בני נוער רבים נופלים בין הכסאות ואינם מקבלים את המענה המיטבי למצוקות שלהם.

הממשלה החדשה צריכה לייצר הסתכלות רב מערכתית המייצרת רצף של מענים, תוך שימת הפרט במרכז עבור נוער וצעירים בסיכון, ועל מנת להיטיב את הטיפול והמענים המוצעים לאוכלוסיה זו.

ענבל דור קרבל, מנכ"לית עמותת עלם

 

לסייע למגזר השלישי - ולהשכיל להגיש שירותי רווחה

 

נגמרו הבחירות. אנחנו ביום שאחרי. וגם לנו מותר לכתוב עם נקודות. אולי המסר יעבור טוב יותר. כמעט אף אחד לא דיבר על העוני לפני הבחירות, לא התחייב על יעד, תוכנית או תקציב ולא הבטיח לצמצם את הפערים החברתיים. עכשיו ידברו שבועות על קואליציות ודילים והמנדט מהנשיא ו"מלאכת ההרכבה" ומה יקרה אם. שוב. בינתיים, אנחנו לבד. שבוע לפני ראש השנה, השאלה האם עשרות אלפי ילדים ומשפחות במצוקה, אלפי קשישים וניצולי שואה נזקקים - יצליחו לקיים את החג בכבוד - תלויה בארגוני הסיוע של החברה האזרחית. לפני החגים עוד יש התגייסות ציבורית, אנשים מתנדבים ותורמים, חברות עסקיות נרתמות. אנחנו סומכים על אזרחי ישראל וגם תלויים בהם. אבל מה יקרה ביום שאחרי החג? שוב לבד. 

 

מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב צילום: שלומי מזרחי

 

שתי מערכות בחירות בחצי שנה, קיצוצים, גרעון וקיפאון ממשלתי, מאיימים באופן מסוכן על התקציבים הממשלתיים שאמורים לסייע למגזר השלישי, בשעה שהוא ממלא את התפקיד שהמדינה הותירה בוואקום. התמיכה הממשלתית אמנם מינורית ביחס לצורך הרב בשטח, אך היא מהווה עוגן חשוב ואקוטי עבור עמותות המזון, אשר נאבקות במציאות מאתגרת, צרכים גדולים וזירה תחרותית וחסרה במשאבים. נכון לכתיבת שורות אלה, המימון לתמיכות בסלי מזון טרם אושר על ידי משרדי האוצר והרווחה. אנחנו בבעיה. גם אם נשרוד את הטווח הקצר, האנומליה הזו מאיימת על היכולת להתמודד באופן מוצלח עם הטווח הבינוני ומסכנת את הקיום שלנו בטווח הארוך.

 

אריזת משלוחים של ארגון לתת אריזת משלוחים של ארגון לתת צילום: צביקה טישלר

 

אולי, כשאבק הבחירות ישקע ואחרי החגים יגיע, יתמלאו חברי הכנסת בערכים הנכונים וירגישו שמכיוון שבחצי השנה האחרונה הם עבדו בעיקר בבחירות של עצמם, הגיע הזמן שהם יעבדו קצת גם בשבילנו. וכשאני אומר בשבילנו, הכוונה שלי היא קודם כל עבור הילדים שלנו. כי מה שאנחנו עושים או לא עושים היום, יכתיב לאיזו חברה הם יגדלו - אכפתית, פלורליסטית ומכילה או מבודלת, אגוצנטרית ומנוכרת. האם במו ידינו ניצור דורות נוספים של עוני או שנשכיל להנגיש שירותי רווחה, בריאות וחינוך איכותיים גם לילדים שגדלים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, על מנת לאפשר להם למצות את הכישורים והפוטנציאל שטמונים בהם. בשבילנו זה אומר גם לדאוג שקשישים וניצולי שואה נזקקים יוכלו לחיות את שנותיהם האחרונות בכבוד וללא בדידות, כשהם מוקפים באהבה. בשבילנו זה אומר עבור החברה הישראלית כולה. מקום עם פחות עוני ופערים ועם יותר חמלה ושוויון. מדינה חזקה וצבא חזק וכלכלה חזקה כבר יש לנו. עכשיו אנחנו צריכים חברה חזקה.

 

אפשר לדמות את יום הבחירות כיום החתונה (לקדנציה), בין אזרחי ישראל לנבחריהם. אז הייתה התרגשות והשקעה וחשיבה על כל פרט ושכנוע והכנות וגם מתחים וריבים והזמנות ווידוא הגעה. אבל עכשיו, כשהחגיגה נגמרה, מתחילים החיים האמיתיים. עכשיו תורם של מקבלי ההחלטות לעבוד בשבילנו באותה תשוקה שהושקעה במערכת הבחירות, כדי שהמשפחה הזו - הבית הישראלי, ימשיך להתקיים ולשגשג.

ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x