שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

רוח אזרחית: בית הדין הרבני התעלם מבגידה

בית הדין הרבני בנתניה בפסק דין ליברלי התעלם מטענות ל"בגידת" האישה, ופסק לטובתה בסכסוך גירושים שעסק בחלוקת הרכוש: "הכניסה סכום גדול לחשבון המשותף"

עמיר קורץ 07:4217.09.19

בית הדין הרבני נתפס כשמרן בפסיקותיו, אך יש גם מקרים שמוכיחים את ההפך. בית הדין הרבני האזורי בנתניה התעלם לאחרונה מהעובדה שאישה בגדה בבעלה ופסק לטובתה בסכסוך גירושים שעסק בחלוקת הרכוש. האישה אמנם נפטרה לאחרונה, אולם העיזבון שלה יקבל את חלקה ברכוש המשותף.

 

 

 

החלטה זו נחשבת ליברלית אף יותר מהחלטת העליון בפסק דין מפורסם שזכה לכינוי "הבוגדת", שניתן לפני כשנה, ולפיו אין להתערב בפסיקת בית הדין הרבני הגדול, ששללה מאישה זכאות למחצית מדירת המגורים הרשומה על שם בעלה, בין היתר עקב בגידתה בבעלה. בעקבות ביקורת ציבורית ועתירות של ארגוני נשים החליטה נשיאת העליון אסתר חיות כי בג"צ יקיים דיון חוזר בתיק בהרכב מורחב של תשעה שופטים עד לאפריל 2020.

 

עוד לפני כן, קיבל פסק הדין הראשון חיזוק נוסף מבית הדין הרבני הגדול בירושלים בתחילת החודש, כאשר קבע בהחלטה שכונתה "פסק דין הבוגדת 2", כי בגידה ממושכת של אישה בבעלה מהווה עילה לחלוקת רכוש לא שוויונית (80% לבעל ו־20% לאישה). הדיינים במקרה זה לא בחרו לשלול את רכושה של האישה על בסיס ההלכה הדתית, אלא דווקא על פי הדין האזרחי.

 

 

בית דין הרבני נתניה בית דין הרבני נתניה צילום: אוראל כהן

 

מנגד, בית הדין הרבני בנתניה נתן לאחרונה פסיקה ליברלית בתיק שעסק בחלוקת רכוש בתביעה שהוגשה ב־2016. האישה ביקשה לשמור את זכויותיה ברכוש המשותף לה ולבעלה – ולקבל לחזקתה מחצית מהבית והמגרש במושב בשרון שבו הם התגוררו.

 

"מקרה חריג"

 

את המגרש הבעל רכש לפני 20 שנה באמצעות משכנתא והבית נרשם על שמו. זמן קצר לאחר מכן התחתנו בני הזוג, וחתמו על הסכם ממון שלפיו לאישה לא תהיה זכות בנכסים הללו. במהלך שנות נישואיהם הם שילמו את המשכנתא מחשבונות משותפים, וב־2007 הם פרעו את רוב המשכנתא מכספים שהאישה ירשה מאביה. בשלב זה הם חתמו על הסכם לביטול הסכם הממון. הזוג ביקש מהנוטריון שהחתים אותם על הסכם הממון המקורי לבטלו, אולם הוא לא טיפל בכך, ההסכם לא שונה בערכאה שיפוטית ונותר על כנו. על בסיס ההבנה שהסכם הממון בוטל, האישה לא דרשה את רישום זכויות הנכס על שמה באופן פורמלי, והבית נשאר רשום רק על שם הבעל.

 

 

עו"ד  רועי סידי עו"ד רועי סידי

 

בבית הדין הבעל טען כי הסכם הממון בתוקף, שלא נעשתה כל כוונת שיתוף בנכס וכי "האישה מורדת והודתה כי בגדה עם גבר אחר ולכן אינה זכאית לנכסי הבעל". מנגד, טענה האישה באמצעות עו"ד רועי סידי כי הם ניהלו אורח חיים שכלל שיתוף רכושי מלא בכל נכסיהם והכנסותיהם, והאישה אף הכניסה כסף לחשבון לצורך פירעון המשכנתא, וכל זאת מוכיח כי "התקיימה כוונת שיתוף כללית בנכסי בני הזוג". כמו כן היא טענה כי הסכם הביטול מ־2007 הוא בעל תוקף חוזי מחייב.

 

בית הדין לא ייחס חשיבות לטענות הבעל בנוגע לבגידת האישה, ודן בעיקר בשאלת תוקפה של כוונת השיתוף. ברוב של שניים נגד אחד פסק בית הדין כי האישה זכאית למחצית מערך הבית והמגרש עליו הוא בנוי.

 

אמנם דעת המיעוט של הרב אברהם מייזלס גרסה כי הסכם הממון המקורי עומד בתוקפו היות שהוא לא בוטל כדין בערכאה שיפוטית, ולכן לאישה אין כל זכות בבית ובמקרקעין. אולם דעת הרוב של הרבנים אריה אוריאל ואברהם דב זרביב סברה כי יש לתת תוקף להסכם הביטול של בני הזוג. זאת לאור עקרון תום הלב וההסתמכות של האישה עליו, ומשום שמדובר ב"אחד מהמקרים החריגים שיש לאשר הסכם שנחתם שלא כהוראת החוק מכך שהצדדים פעלו פעולה משמעותית על פי ההסכם".

 

היתה כוונת שיתוף

 

בית הדין ציין כי הזוג נהנה במשך שנים ארוכות מהעברת כספי ירושת האישה לכיסוי המשכנתא על הבית, וראה בכך עדות לכוונת שיתוף בין בני הזוג. "לא סביר שהאישה תכניס סכום כסף כה גדול לחשבון המשותף בבת אחת לבית שאינו שלה, במקום להשקיע בדבר אחר שיכול להניב לה רווחים", נכתב בדעת הרוב. "לאור האמור בית הדין מקבל את דברי האישה שהבית צריך להיות מאוזן בין הצדדים בחלקים שווים".

 

עו"ד סידי מקווה שפסק הדין יהיה לנגד עיני העליון בדיון הנוסף בפסק דין "הבוגדת": "פסק הדין מתעלם משיקולים של בגידה בחלוקת הרכוש בין בני הזוג ומקנה לאישה את זכויותיה תוך יישום חוקים שוויוניים ואזרחיים. זהו פסק דין ראשון מאז בג"צ 'הבוגדת' ופסק דין 'הבוגדת 2' שבו נקבע שלאישה, אף שבגדה, זכות בבית המגורים מכוח שיתוף ספציפי".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x