שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

חזרה לשיא של 2015: העודף בחשבון השוטף זינק לרמה של 4.2 מיליארד דולר

עודף היצוא על היבוא בתחום השירותים, החיובי למשק, ירד מעט ברבעון השני. מנגד, גם הגירעון בסחורות ירד. בשורה התחתונה, בזכות יצוא ההייטק והשקעות מחו"ל של 4 מיליארד דולר, המאזן טוב. כעת רק נשאר לצמצם את הגירעון הממשלתי

אדריאן פילוט 20:4515.09.19

מי שתהה מדוע השקל כל כך חזק מאז תחילת השנה, ימצא תשובה כלכלית מבוססת בנתוני החשבון השוטף של מאזן התשלומים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפי נתונים אלה, העודף בחשבון השוטף הסתכם ב־4.2 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה — הנתון הגבוה ביותר שנרשם מאז הרבעון השלישי של 2015.

 

גם במבט חצי־שנתי התמונה דומה: עודף של כ־7 מיליארד דולר. העלייה ברבעון השני של 2019 לעומת הרבעון הראשון היא של 50%. ובראיה חצי שנתית מדובר בעלייה של כ־16% לעומת המחצית השנייה של 2018 וכמעט הכפלה (עלייה של 95%) לעומת המחצית המקבילה אשתקד.

 

רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון צילום: אלכס קולמויסקי

 

 

מאזן התשלומים מתאר את מאזן הכניסה והיציאה של מטבע חוץ (מט"ח) אל המשק וממנו, הנובעים מיצוא ויבוא של סחורות, שירותים, הון, השקעות ישירות, השקעות פיננסיות ועוד. לפרמטר הזה השלכות מרחיקת לכת על שער החליפין של המטבע המקומי מול המטבעות של שותפות הסחר והמדינות המשקיעות בישראל. כניסה מאסיבית של דולרים מבשרת על התחזקות השקל אל מול הדולר, ולהיפך. ככלל, מדינה שסובלת מגירעון בחשבון השוטף צפויה לסבול מפיחות במטבע שלה ולפיכך מאינפלציה.

 

סימן טוב לכלכלה

 

באופן ממש לא מפתיע, לפיכך, זינק במחצית הראשונה של 2019 השער הנומינלי האפקטיבי של השקל אל מול המטבעות העיקריים (סל המטבעות) ב־5%. מאז 2003 ישראל רושמת עודף בחשבון השוטף, קרי, נכנס יותר מט"ח מאשר יוצא, וזה כמובן סימן טוב לכלכלה מודרנית.

 

לפי הלמ"ס חשבון הסחורות והשירותים בניכוי עונתיות הסתכם בעודף של 1.6 מיליארד דולר ברבעון השני, לאחר עודף של 1.4 מיליארד דולר ברבעון הקודם. עלייה זו מוסברת על ידי צמצום גירעון הסחורות ועודף השירותים שירד במקצת אך נותר גבוה. לפי הנתונים,, הגירעון בחשבון הסחורות (יצוא פחות יבוא) ירד ברבעון השני לכ־4.6 מיליארד דולר, לעומת כ־5.1 מיליארד דולר ברבעון הקודם; מנגד, כאמור, העודף בחשבון השירותים באותה תקופה הסתכם ב־6.1 מיליארד דולר, מעט פחות טוב לעומת עודף של 6.5 מיליארד דולר ברבעון הקודם. אגב, יצוא השירותים באותו רבעון הסתכם בכמעט 14 מיליארד דולר.מתוך זה יצוא ההייטק ממשיך להפגין עצמה וגדל ב־16% לכ־7.3 מיליארד דולר. יצוא ההייטק כולל ייצור תרופות, מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי, כלי טייס, וכן שירותי תקשורת, תכנות מחשבים, ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים אחרים, עיבוד נתונים, אחסון, מרכזי מחקר ופיתוח; ומחקר ופיתוח בהנדסה ובמדעי הטבע (ביו־טק).

 

אחד מהמרכיבים החשובים ביותר בדו"ח על מאזן התשלומים בכל מדינה, לרבות ישראל, הוא ההשקעות הישירות. בניגוד להשקעות פיננסיות (רכישת מניות ואג"ח) ההשקעות הישירות הזרות מאפשרות למשקיע לקבל זכויות הצבעה במועצת המנהלים ולהשתתף בניהול החברה. בסעיף זה של ההשקעות הישירות נרשמים למשל האקזיטים של חברות הייטק ישראליות שנרכשות על ידי חברות זרות. לפי הלמ"ס, ההשקעות הישירות של תושבי חו"ל בישראל עלו ברבעון השני לרמה של 4 מיליארד דולר בדומה לרמה ברבעון הראשון של 2019. רק לסבר את האוזן: ההשקעות הישירות של ישראל בחו"ל הסתכמו ב־1.4 מיליארד דולר בלבד. השילוב של יצוא שירותים שרק הולך ומתחזק והשקעות ישירות שנכנסות למשק ללא הרף מגבירים את היקף המט"ח הנכנס ומחזקים את השקל אל מול שאר המטבעות. מכאן, שהטיעון בדבר קיומם של ספקולנטים בשוק המט"ח הישראלי – גם אם הוא נכון - אינו מסביר באופן מלא את התחזקות השקל שכן הוא מוסבר על ידי הנתונים הבסיסיים של המשק הישראלי. יצוא הגז המתקרב צפוי רק לחזק עוד יותר את מגמת הייסוף.

 

פער האג"ח

 

עוד עולה מדו"ח הלמ"ס כי הישראלים רכשו ניירות ערך זרים בהיקף של כחצי מיליארד דולר. מנגד, הזרים, מימשו ניירות ערך ישראליים, לרבות אג"ח, בסכום עתק של 1.87 מיליארד דולר, דבר שהפחית את החוב הישראלי אל מול חו"ל. בחינת הנתונים מעלה כי הזרים מימשו כחצי מיליארד דולר מניות ישראליות ועוד כ־1.3 מיליארד דולר באג"ח בעיקר ממשלתיות.

 

נתון מעניין נוסף שמספקת הלמ"ס הוא החוב החיצוני — פרמטר חשוב מאוד כדי לאמוד את היציבות הפיננסית של כלכלה. לפי נתון זה, זרים מחזיקים חוב ישראלי בסך 100 מיליארד דולר (חוב החיצוני ברוטו). מנגד, ישראלים מחזיקים חוב של זרים בסך יותר מ־250 מיליארד דולר, מכאן כי החוב החיצוני נטו של ישראל הוא שלילי ועומד לראשנה על יותר מ־150 מיליארד דולר שהם כ־42% תמ"ג — שיעור עצום. מכאן שכלכלת ישראל היא כלכלה מלווה ולא כלכלה לווה, דבר שמחזק את יציבותה.

 

העודף הגדול והממושך בחשבון השוטף של ישראל מעיד על סקטור חיצוני חזק, שהוא קריטי לבריאותה ואיתנותה של כלכלה. צריך רק לזכור שהוא אינו הדבר היחיד. במשק הישראלי ישנם במקביל נתונים מטרידים בסוגיות אחרות כמו ההאטה בקצב הצמיחה, הירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה — ובעיקר הגידול העצום בגירעון הממשלתי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x