שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

9 חודשים של שיכרון כוח: המבקרים הושתקו, הפקידים הודחו והעמימות נמחקה

מאז ההכרזה על בחירות בדצמבר אשתקד שבר רה"מ בנימין נתניהו את כל המוסכמות; קידום הפרקליטה שתובעת אותו עוכב, למבקר מונה פקיד שבולם דו"חות, מדיניות העמימות נותצה בניגוד לעמדת גורמי הביטחון ועבודת משרד החוץ הוקפאה בגלל הגירעון; כלכליסט משרטט כמעט שנה של אובדן רסן במאמץ לחמוק מעמידה לדין

כתבי כלכליסט 06:4512.09.19
שר באווירת סוף קורס: לאן נעלם משה כחלון

אף אחד לא שומר על האוצר

 

משה כחלון משה כחלון צילום: רויטרס

 

לאחר הכרזתו של משה כחלון כי הוא חוזר לזרועות הליכוד, הוא כמעט נעלם מהזירה הכלכלית. למעט תגובות רשמיות על אירועים חיוביים, קולו כמעט לא נשמע, למרות או בגלל החריגה החמורה בגירעון שנוצרה בתקופתו.

 

בינתיים, לריק שנוצר בלשכת שר האוצר יש מחיר: המתיחות בהנהלת האוצר, שגם כך משוסעת ומפולגת, רק החמירה, ובפועל המשרד לא באמת מתפקד זה תקופה ארוכה. מאז דצמבר האחרון אין ישיבות הנהלה, לאחר שבנובמבר פוצץ המנכ"ל שי באב"ד ישיבה בנושא הגירעון. גם בדיקת מבקר המדינה בנושא זה ממש לא סייעה לחוסר האמון בין בכירי המשרד. לכך אפשר להוסיף את קרבות הטריטוריה בין מנהל רשות החברות ינקי קוינט לחשב הכללי רוני חזקיהו בנושא תשתיות תחבורה. אלה פוגעים במעט שבכל זאת אפשר לעשות בתקופה הזו כדי לשחרר, אפילו קצת, את הפקק הגדול בכבישי ישראל.

 

אמנם הממשלה כעת היא ממשלת מעבר, כך שהיכולת של כחלון לפעול מוגבלת בכל מקרה, אך אותה התעלמות עדיין מפתיעה גורמים שונים באוצר. במיוחד לאור טענת כחלון שהוא מצפה לחזור למשרד האוצר לאחר הבחירות.

 

כחלון, שנמנע מראיונות לעיתונות הכלכלית ומהתבטאויות על הבעיות של המשק, שחרר אתמול הודעה דרמטית לציבור: "צאו לראות את שמורות הטבע היפות של ישראל". איך הם אמורים להגיע לשם? וכמה זמן יעמדו בפקקים? זו בעיה של מישהו אחר.

עמרי מילמן

 

פיטורי אמי פלמור: בדרך לשליטה במינוי פרקליט המדינה

היא לא משלנו

 

אמי פלמור אמי פלמור צילום: תומי הרפז

 

אמיר אוחנה נכנס בסערה למשרד המשפטים. הוא לא רואה עצמו כשר זמני בממשלת מעבר, כזה שאמור לחמם את הכיסא עד שתקום הממשלה ויתמנה שר קבוע. הוא בטוח שאם נתניהו ירכיב את הממשלה, התיק יישאר אצלו ולכן הוא מסתער על נושאים רבים בסדר היום, אבל לפני הכל – החלפת מנכ"לים. אמי פלמור – אאוט, אופיר כהן – אין. הוגשה עתירה נגד החילופים. השופטים, במהלך הדיון, כעסו על המהלך והוציאו צו על תנאי נגד השר. את הדיון קבעו לעוד 45 יום. בכך נבלם המהלך, לפחות מחציתו. פלמור תעזוב בסופו של דבר, אבל לא כהן יחליף אותה, אלא הכנ"רית סיגל יעקבי.

כעסם של השופטים יצא על הפרת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה שמאפשר החלפת מנכ"ל בתקופת ממשלת מעבר בשני תנאים. ראשית, שאין מנוס מהפיטורים. שנית, שהמחליף הזמני יבוא משורות משרד המשפטים או השירות הציבורי. אוחנה צלח איכשהוא את התנאי הראשון, את התנאי השני לא.

 

 

אמיר אוחנה אמיר אוחנה צילום: אוהד צויגנברג

 

למנכ"ל משרד המשפטים חשיבות כחבר בוועדה לבחירת פרקליט המדינה הבא. כרגע לא ברור כמה הפרקליט היוצא שי ניצן יספיק להיות מעורב בהכרעות הסופיות בתיקי נתניהו, אבל פרקליט המדינה הוא עוד יעד שהשלטון יבקש להשתלט עליו. בדיוק כמו מבקר המדינה, נציב שירות המדינה, מפכ"ל המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה. הדרך לכך עוברת בוועדת האיתור, שהמנכ"ל הוא אחד מחבריה.

משה גורלי

 

מינוי מתניהו אנגלמן: מפנק המדינה

אחרי מסע חיפושים ארוך, נתניהו מצא את שומר הסף המושלם

 

 

מתניהו אנגלמן מתניהו אנגלמן צילום: עמית שאבי

 

מינויו של מתניהו אנגלמן - רואה חשבון בהכשרתו ומנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה בתפקידו האחרון - למבקר המדינה מהווה את שיאו של תהליך החלשת שומרי הסף שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו בקדנציה החולפת.

 

אחרי שהניסיונות למנות מבקר חלש בדמותו של יוסף שפירא נכשלו, ושפירא התגלה כביקורתי, ואחרי שהמפכ"ל רוני אלשיך אכזב את נתניהו בחוסר צייתנותו, הפתיע הליכוד כשהציג, לראשונה זה 30 שנה, מועמד שאינו שופט בדימוס. ולא רק שאינו שופט לשעבר, הוא כלל לא מגיע מתחום המשפט. קדם לכך מהלך מוצלח נוסף של נתניהו בגזרת החלשת שומרי הסף: מינויו של דניאל הרשקוביץ לנציב שירות המדינה, אחרי שהתפקיד היה מאויש בממלא מקום במשך יותר משנה. עוד נחזור אליו.

 

רבות נכתב על כך שהאתוס השיפוטי הבסיסי, של ענייניות והיעדר משוא פנים, קריטי לתפקיד המבקר - כאשר אצל שופט בדימוס הוא מוכח ונלווה לו רקורד נוסף של עשייה - ועל היתרון המובהק במינוי שופט בגמלאות שאינו נושא עיניים למשרה ציבורית בעתיד ועצמאותו מובטחת.

 

גם מועמד האופוזיציה, גיורא רום, נטול רקע שיפוטי. אבל מה לנו כי נלין על מועמד האופוזיציה כאשר זו אפילו לא הצליחה ללכד שורות במצבו הפוליטי הרעוע של נתניהו רגע אחרי שנכשל בהרכבת קואליציה ושניים מחבריה ערקו והצביעו בעד מועמד הליכוד.

 

מינויו של אנגלמן כבר מניב פירות. לא רק לנתניהו, אלא לגורמים נוספים בממשלה, למשל שר האוצר משה כחלון. זמן קצר לאחר כניסתו למשרד עצר אנגלמן את פרסומם של דו"חות ביקורת שכבר היו מוכנים. "כלכליסט" חשף כי מדובר בדו"ח שבדק אם צמרת האוצר ניסתה לטשטש את גודל הגירעון בתקציב המדינה, ודו"ח כלכלי עב כרס שחלקים ממנו עסקו בפרויקט הדגל של שר האוצר היוצא - מחיר למשתכן. אנגלמן הסביר את עצירת הדו"חות בין היתר ברצונו להכניס אליהם גם אמירות חיוביות. על הדרך, הוא שוקל לשנות את ייעוד האגף לתפקידים מיוחדים שהקים מיכה לינדשטראוס, שעסק בשנים האחרונות בפרשות שחיתות שלטונית - כולל בדיקת פרשת מעון ראש הממשלה שהסתיימה בהרשעתה של אשת ראש הממשלה שרה נתניהו בפלילים.

 

אם זה לא מספיק - מחצית מחברי ועדת ההיתרים התפטרו אחרי שאנגלמן נזף בהם כי חרגו מסמכותם בנוגע לנתניהו. הוועדה דחתה שוב ושוב את בקשתו למימון עורכי דין על ידי בן דודו נתן מיליקובסקי וחברו ספנסר פרטרידג', וגם חשפה את קשריהם העסקיים בעבר של נתניהו ומיליקובסקי. זמן קצר אחר כך הודיע כי החליף את כלל חברי הודעה - בדמויות שרובן ככולן מזוהות עם הימין הפוליטי. באחרונה הודיע אנגלמן כי הוא מתיר לנתניהו לקבל מפרטרידג' הלוואה (שאין ערובה שיחזיר) בתנאי שוק . לקינוח, בימים שבהם חוק המצלמות שנועד להרתיע מצביעים במגזר הערבי - אמר אנגלמן כי יבטל את התרגום לערבית במבואות לדו"חות המבקר. המשך ודאי יבוא.

גלית אלטשטיין

 

 

סיכול המינוי של ליאת בן ארי: זה מה שיקרה למי שמתעסק עם הבוס

חיסול חשבונות עם הפרקליטות

 

עו"ד ליאת בן ארי עו"ד ליאת בן ארי צילום: עמית שעל

 

ב־24 ביוני אמורים היו להתקיים שני מכרזים לתפקידים בכירים בפרקליטות המדינה. אחד מהם התקיים כסדרו, ועו"ד רחל מטר־סקופסקי מאפרת נבחרה למנהלת המחלקה הפלילית במקום עו"ד ג'ואי (יוסף) אש. המכרז השני, לתפקיד המשנה לאכיפה כלכלית, לא התקיים. נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ, בהתייעצות עם שר המשפטים אמיר אוחנה ובהשראת מכתב אנונימי של "פרקליטים מודאגים", הקפיא את המכרז שבו עו"ד ליאת בן ארי היתה מועמדת מובילה.

 

הסיבה הרשמית היתה שמדובר במחטף של פרקליט המדינה שי ניצן לטובת בן ארי, לפני שהוא מפנה את כסאו בדצמבר. אך זו סיבה לא ממש משכנעת, לנוכח המכרז המקביל שהתקיים כסדרו ובהינתן העובדה שמדובר בתפקיד מקצועי, לא פוליטי.

 

הסיבה האמיתית היא שהרשקוביץ ואוחנה ביקשו לבלום את בן ארי, מובילת הקו המחמיר נגד נתניהו, שהמליצה על שלושה אישומים בשוחד בכל תיקי נתניהו. עמדה זו מותנה בידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שהחליט שרק תיק 4000 יוכתר בסעיף השוחד וביתר, 1000 ו־2000, נתניהו יואשם בכפוף לשימוע בהפרת אמונים.

 

בן ארי היא התובעת שתופיע בתיקי נתניהו. היא אמורה לסיים את תפקידה כפרקליטת מיסוי וכלכלה במאי 2020. מקובל שפרקליט מחוז שמסיים תפקיד מקודם - או הולך הביתה. שמה הועלה כמועמדת להחליף את ניצן. לאחר שהתברר שהסיכויים לכך אפסיים, הופנתה בן ארי למכרז נמוך יותר, משנה לאכיפה כלכלית - תפקיד מיותר שכבר קרוב לשנתיים לא מאויש לאחר פרישת המשנה הקודם, עו"ד יהודה שפר.

 

מי יודע, אולי הרשקוביץ חשב שבלימת המינוי יוביל את בן ארי ללכת הביתה באין קידום. אלא שהמאמץ המגושם הזה לא יצלח. בן ארי לא תלך הביתה. בין אם תיבחר למשנה לאכיפה כלכלית (המכרז הופשר בינתיים והיא ממתינה) ובין אם תיאלץ לחזור לתפקיד תובעת מן השורה, היא תופיע באולם בתיקי נתניהו. בכל זאת, לא מדובר בעוד תיק רגיל.

משה גורלי

 

סבב מינויים נמרץ: ניצול ממשלת המעבר לצרכים פוליטיים

חלוקת תיקים לבעלי הברית

 

 אחרי שנכשל בהרכבת קואליציה וגרר את המדינה לסבב בחירות נוסף החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו ללכת בלי ולהרגיש עם. בכל זאת, הוא ביצע סבב מינויים בממשלת המעבר, אף שהיה ידוע כי ימיה ספורים והיא תפעל במשך ארבעה חודשים בלבד, כאשר רוב הזמן השרים החדשים יהיו עסוקים בקמפיין הבחירות. בעבר לא ניתן היה לצרף שרים או להתפטר מממשלת מעבר, אבל ב־2014 שונה החוק ונתניהו ניצל את המצב לסבב מינויים שנועד לחזק אותו, לייצר לו בריתות בשאיפה שיזכה להרכיב גם את הממשלה הבאה, כמו גם להחליש יריבים בימין.

 

 

ישיבת ממשלה (ארכיון) ישיבת ממשלה (ארכיון) צילום: מארק ישראל סלם

 

רגע לפני ההכרזה על בחירות סבב ב', אישרה הקואליציה בקריאה ראשונה חוק המאפשר מינוי שרים ללא הגבלה. ערב פיזור הכנסת ה־21, מינה נתניהו את ישראל כץ לשר החוץ. רגע אחרי הפיזור, מיהר נתניהו לפטר את יריביו הפוליטיים איילת שקד ונפתלי בנט ממשרדי המשפטים והחינוך, בהתאמה. בתיק החינוך זכה רפי פרץ, שאחת מאמירותיו הראשונות בראיון לערוץ 2 היתה כי "אפשר לשלוח הומואים ולסביות לטיפולי המרה וגם עשיתי את זה".

 

בצלאל סמוטריץ', מס' 2 באיחוד מפלגות הימין, חלם על משרד המשפטים. בתיק הזה זכה דווקא חבר הכנסת מהליכוד אמיר אוחנה, וסמוטריץ' נשלח למשרד התחבורה עתיר התקציבים והפרויקטים בתקווה שיתאהב בו ויזנח את חלום המשפטים. את הסבב חתם דודי אמסלם, שמונה לשר התקשורת במקום איוב קרא הפורש. אמסלם פצח מיד בגל הדחות עובדים בלשכת השר והמנכ"ל — אף שלא ברור כמה זמן ימשיך לכהן במשרד.

גלית אלטשטיין

 

חוק המצלמות: תסתכלו למצלמה ותגידו מחטף

ספין בכל מחיר

 

  

 צילום: גיל נחושתן

 

חוק המצלמות שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו נפל. נציגתו של אביגדור ליברמן שהתהפך – מתמיכה בחוק להתנגדות - הצביעה נגד, כנראה שזכרה היטב מה היא העמדה האחרונה של בעל הבית.

 

בכך צירף ליברמן את קולו ליו"ר ועדת הבחירות חנן מלצר, ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וליועץ המשפטי של הכנסת אייל ינון. כולם התנגדו ליוזמה, בעיקר משום שלא ניתן להיערך אליה כראוי בזמן הקצר לפני הבחירות. מלצר, שדווקא מכיר בסכנת הזיופים, הציע היערכות מוגברת משלו, כ־3,000 משקיפים מצוידים במצלמות תקניות. ההתנגדות ליוזמת חוק המצלמות גילמה בתוכה גם חשש מפרובוקציות והתלקחויות אלימות שהיו נגרמות מריבוי צלמים מפלגתיים בקלפיות; מפגיעה בפרטיות והרתעת מצביעים; ומפגיעה בשוויון כי לליכוד במיוחד, כמו למפלגות הגדולות, יש את האמצעים לצייד את תומכיהם במצלמות. וליכוד במיוחד יש גם את המוטיבציה להסתער על הקלפיות הערביות, להחשיד אותן בזיופים ולספק לא רק ראיות לזיופים אלא גם תירוץ להפסד בחירות.

משה גורלי

 

איום על היציבות: הצהרות ביטחוניות בתקופת בחירות

מהפכת שקיפות במדיניות העמימות

 

 

תקיפה בסוריה תקיפה בסוריה

 

באפריל 2018 סימן מופע הקלסרים - שבו חשף ראש הממשלה בנימין נתניהו כמות עצומה של מידע מודיעיני שהשיג המוסד על תוכנית הגרעין של איראן - נקודת מפנה במדיניות העמימות של ישראל. המדיניות הזאת נועדה לאפשר למדינות אויב וארגוני טרור להבליג על תקיפות של ישראל במקרים מסוימים.

 

פריצת העמימות הלכה והתעצמה מאז, בדגש על החודשים האחרונים. בינואר, רגע לפני סבב הבחירות הראשון, פרסם צה"ל הודעה רשמית על כך שחיל האוויר תקף מטרות של כוח קודס האיראני בתגובה לירי לצפון רמת הגולן. חודש אחר כך, אישר נתניהו עצמו שישראל תקפה שתי עמדות של חיזבאללה בסוריה. לפי פרסומים שונים, ראש הממשלה לא קיים התייעצויות טרם שינוי מדיניות העמימות ולא קיים על כך דיון בקבינט המדיני־ביטחוני. לפני שבועיים וחצי סייר נתניהו בגולן והצהיר: "במאמץ מורכב של מערכת הביטחון חשפנו שכוח קודס שלח יחידה מיוחדת של פעילים שיעים לסוריה כדי להרוג ישראלים בגולן באמצעות רחפני נפץ". ההצהרה נמסרה לאחר שצה"ל תקף מתחם של כוח איראני בסוריה והצליח לסכל פיגוע נגד מטרות ישראליות.

 

שינוי המדיניות של נתניהו נתפס כחלק מקמפיין בחירות והפך כר פורה למתקפות מצד יריביו הפוליטיים, בדגש על מפלגת כחול לבן שבראשה שלושה רמטכלים לשעבר. יו"ר כחול לבן בני גנץ אמר: "יש דברים שלא צריך לדבר עליהם, העמימות משרתת אותנו ברוב המקרים. זה גורם נזק למדינת ישראל, יש יותר מדרך אחת להעביר מסרים לצד השני".

גלית אלטשטיין

 

החרם על ערוץ 2: תהיו אלוביצ'ים

למרות כתבי האישום, נתניהו חוזר לזירת הפשע

 

 

שאול אלוביץ' שאול אלוביץ' צילום: אוהד צויגנברג

 

אחד מרגעי השיא במערכת הבחירות הנוכחית היה פרסום ההקלטות של השיחות בין בנימין נתניהו לאיוב קרא, כשהאחרון כיהן כשר תקשורת ונתניהו פעל מולו בענייניו של ערוץ 20.

 

נתניהו נשמע ספק לחוץ ספק זועם על כך שערוץ 20 לא מקבל היתר לשדר חדשות. בשיאם של הדברים, הוא אף ביקש לבדוק אפשרות לבטל את מועצת הכבלים והלווין - המפקחת על ערוץ 20 - כששחרר לאוויר את המשפט האלמותי: "למה לפזר? בוא נבטל אותה". כשהתברר לראש הממשלה שקרא פנה לאיילת שקד כדי לזרז חקיקת חוק שיפקיע את הערוץ מידי מועצת הכבלים והלווין, תבע משפט אלמותי נוסף: "איוב אתה השתגעת?".

 

קדחת המינויים שאחזה בממשלת המעבר, וההדחות והמינויים שביצעו השרים במשרדים שקיבלו לאחריותם, מהופכת לקצב המינויים בכל הנוגע לרגולטורים בעולם התקשורת. במועצת הכבלים והלווין מכהן אשר ביטון כממלא מקום כבר כמעט שנה. אף שכבר הוחלט שניר שוויקי יהיה היו"ר הקבוע, מינויו טרם אושר בממשלה. שוויקי גם משמש כממלא מקום מנכ"ל הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה יותר מארבע שנים. בתפקידו זה כבר נבחרה להחליף אותו מישל קרמרמן, אולם מינויה - כמו זה של יו"ר המועצה קרן אוזן - מעוכב על ידי הממשלה. עתירות שהוגשו לבג"ץ בנושא נדחו. בינתיים, מאיישים את מועצת הרשות השנייה יוליה שמאלוב ברקוביץ' - שקרא החליט לא למנותה לקדנציה בת ארבע שנים, ולצידה 15 חברי מועצה שכהונתם אמורה היתה להסתיים לפני שנה - אולם גם מחליפיהם לא אושרו על ידי הממשלה.

גלית אלטשטיין

 

מועצת הכבלים והלווין: למה לפזר אם אפשר לבטל

ראש הממשלה מציג: שיטת הסחבת לסירוס הרגולציה

 

 

איוב קרא איוב קרא צילום: עמית שעל

 

כאילו לא למד דבר מחקירות המשטרה וכתבי האישום המרחפים מעל ראשו בכפוף לשימוע, ממשיך בנימין נתניהו לזעום על כך שהתקשורת אינה אוהדת אותו מספיק. אם לא די בכך, הוא גם מאיים על בעלי השליטה.

 

בעקבות פרסום תמלילים של חקירות מתיק 4000 בחדשות 2 - ולדברי ראש הממשלה גם בשל שידור הסדרה "הנערים" שפוגעת בשמה הטוב של ישראל - קרא נתניהו להחרים את ערוץ 12.

 

אחר כך פירט בשידור בפייסבוק לייב: "הם משחירים את פניה של ישראל ומעוותים את המציאות. אתמול הם עשו את זה עוד פעם. לא ייאמן. עושים סלט ודייסה. זה בושה. מי עושה את זה - זו הרביעייה הסודית. גיא פלג הוא בובה שלהם. מי שמושך בחוטים זה אבי וייס, מנכ"ל חדשות 12, ואבי ניר שמוביל את קשת. תתביישו לכם. הם מבינים שאני רוצה לשבור את המונופול שלהם. ומי עוד ברביעייה הסודית? המסכנים, הדלפונים - דרורית ורטהיים שהמשפחה שלה שווה 2 מיליארד, ויצחק תשובה ששווה 4 מיליארד. הם יושבים מאחור ונותנים לנערים לשחק לפניהם".

 

במילים אחרות, נתניהו אומר לבעלי הערוץ: "תהיו אלוביצ'ים". כאילו לא היו דברים מעולם.

גלית אלטשטיין 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x