שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בג"ץ: לא יהיה יבוא פרטי של תאי לחץ

בג"ץ דחה עתירה נגד משרד הבריאות שסירב ליבוא תאי לחץ. בין הסיבות: מספרם מוגבל בתקנות, והמקום הטבעי שלהם - בבתי החולים

אדריאן פילוט 08:5709.09.19

בית המשפט העליון דחה על הסף את עתירתם של עמיחי גבאי ומאי אספיר שדרשו צו על תנאי שיורה למשרד הבריאות להסביר מדוע לא איפשר להם לייבא ולהפעיל באופן פרטי תאי לחץ. העליון אף פסק לעותרים מימון הוצאות משפט. כמו כן, העותרים דרשו להורות למשרד הבריאות לתקן את תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים) בצורה שתגדיל את מספר מכסות תאי הלחץ בישראל.

 

כפי שנכתב בפסק דין על ידי השופט נועם סולברג, טיפול בתאי לחץ הוא טיפול רפואי שבמהלכו שוהה המטופל בתא שלתוכו מוזרם חמצן בלחץ גבוה, על מנת להעלות את ריכוז החמצן בדם וברקמות. רכישתם והפעלתם של תאי לחץ מפוקחת על ידי משרד הבריאות. תאי הלחץ מוגדרים כ"מכשיר רפואי מיוחד" ולכן נדרש אישור מיוחד ממנכ"ל משרד הבריאות כדי לייבאם לארץ ולהפעילם.

 

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות צילום: אוראל כהן

 

התקנות קובעות כי מנהל המשרד יחליט אם לתת אישור שכזה, כי "מספר העמדות לטיפול בחמצן היפרברי לנפש לא יעלה על 1:70,000" וגם כי פריסתן הגיאוגרפית של העמדות ברחבי המדינה (שש עמדות) תהיה כזו: שתיים בצפון הארץ, שתיים במרכז, ועוד שתיים בדרום. בנוסף על העמדות הנייחות, רשאי מנהל משרד הבריאות לאשר הפעלה של שני תאי לחץ ניידים.

 

ניסויים בבני אדם

 

גבאי ביקש לייבא את המכשירים וכשסורב, פנה לערכאות משפטיות שדחו את טענותיו על הסף. ראשית, בית הדין קיבל את טענת המשרד לפיו המכסות מוצו וגם אם ניתן היה לייבא תאי לחץ נוספים, העותרים אינם עומדים בתנאי הסף הנדרשים לקבלת רישיון לכך שאחד מהם קובע כי תאי לחץ יוצבו ב"מרכז רפואי שבו יחידה שאישר המנהל לטיפול בתא לחץ".

 

בית המשפט קבע כי מהמידע שהעבירו העותרים, לא ברור היכן הם מבקשים להציב את תאי הלחץ, ולא הוכח כי מקומם המיועד הוא 'מרכז רפואי'. עוד נטען, כי לא ברור מהו השימוש שיעשו העותרים במכשירים, כשבפניותיהם השונות הזכירו העותרים מטרות כמו "מחקר וייצור עתידי בישראל"; "הצלת חיים מיידית"; "פיתוח של תרופות"; "מענה לכלל העולם"; "חקר הנושא".

 

במשרד הבריאות ציינו כי כי ככל שתאי הלחץ נועדו לצורכי מחקר, העותרים לא עומדים בתנאים הנדרשים לביצוע ניסויים בבני אדם וגם כי המכשירים שהם מבקשים לייבא אינם מבטיחים את "בטיחות המכשיר ויעילותו למטרה שלשמה הוא נועד".

 

העותרים גם טענו כי החלטת משרד הבריאות פוגעת פגיעה בחופש העיסוק. השופט סולברג הסכים עם הטענה, אך קבע כי אין מקום לומר שהפגיעה בלתי־חוקתית: "משטר הרישוי שנקבע בסעיף 65ב לפקודת בריאות העם, מאזן בין הפגיעה בחופש העיסוק, לבין השיקולים הציבוריים הנוגדים".

 

"התפרצו לדלת פתוחה"

סולברג קבע שהעותרים "התפרצו לדלת פתוחה" שכן המשרד עצמו רואה פער בין מספר תאי הלחץ המצוי לרצוי. במכתב של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מנובמבר אחרון לשר האוצר משה כחלון כותב ליצמן: "אני רואה חשיבות גדולה להגדיל את מספר תאי הלחץ בבתי החולים".

 

עמיחי גבאי מסר בתגובה: "בית המשפט העליון לא קיים דיון , ופגע בזכות הטיעון .משרד הבריאות שיקר בכתב התגובה לבית המשפט והכפיש את שמי הטוב. מדובר בחיי אדם ,הוא לא הגיב בצורה רצינית לבקשה. ולא שאל שום שאלה ורק הסיק מסקנות כמו ההשמצה שאני רוצה לערוך ניסויים בבני אדם. יוגש בימים הקרובים בקשה לעיון מחדש לבית המשפט , אשר פגיעה בחוקי יסוד הוא בכיייה לדורות. ישנו כשלון מערכתי כמו שאמר מנכ"ל משרד הבריאות זה 'עוול בשורה ארוכה של עוולות צריך לבטל את התקינה לכל המכשירים המיוחדים כמו במדינות המפותחות' ועל כן משרד הבריאות, פוגע בחיי אדם ויש היום קרטל. אנחנו חיים בדמוקרטיה לא בדיקטטורה".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x