הלמ"ס: האטה דרמטית בהשקעה במו"פ בתחום התוכנה והסטארט-אפים

מהנתונים עולה שיש גם האטה בגידול בכלל הוצאה הלאומית לפיתוח אזרחי. נתונים משמעותיים נוספים: יותר מחצי מהמימון למו"פ אזרחי בישראל מגיע מחו"ל. עלייה של 13% במספר המועסקים במו"פ אזרחי שעומד על מאה אלף.

הבשורות הטובות תחילה: בשנת 2017 היתה ההוצאה למו"פ אזרחי בישראל 4.8% מהתמ"ג והיתה הגבוהה מבין המדינות החברות ב-OECD. ההוצאה הממוצעת לנפש במו"פ אזרחי הסתכמה בשנת 2017 ב-1,873 דולר והיא בין הגבוהות במדינות ה-OECD. תורם לכך מאוד ריכוז גבוה של מרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות בישראל.

צילום: shutterstock

ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי הסתכמה ב-2018 ב-65.7 מיליארד שקל. זו עלייה של 4.6% לעומת 62.8 מיליארד ב-2017. האטה חלה בגידול בהוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, שעלה ב-2018 ב-4.6% בלבד. זאת לעומת 8.7% ב-2016 ו-6.5% ב-2015 ו-2017. התוצאה היא שגם העלייה בחלקה של ההוצאה למו"פ מהתוצר המקומי הגולמי בהאטה. ההוצאה הלאומית למו"פ עלתה מ-4.8% מהתמ"ג ב-2017 ל-4.9% ב-2018, תוספת של 0.1% בלבד. זאת לעומת עלייה של 0.2% ב-2016 ו-0.3% ב-2017.

88% מההוצאה למו"פ אזרחי שהם 58 מיליארד שקל הגיעו מהמגזר העסקי. 9% הגיעו ממגזר ההשכלה הגבוהה, 2% בלבד מהממשלה ו-1% ממלכ"רים. גם בעלייה בהוצאה למו"פ אזרחי במגזר העסקי חלה האטה. היא עלתה ב-5% ב-2018 לעומת גידול של 7% ב-2017. כאמור, האטה גדולה המיוחד נרשמה במגזרי המחשבים.

בשנת 2017. 53% ממימון המו"פ היה מחו"ל, עלייה לעומת 49% ב-2016 ו- 36% הגיעו מהמגזר העסקי. 12% הגיעו מהממשלה, ההשכלה הגבוהה ומלכ"רים.

מאה אלף מועסקים עבדו בשנת 2017 במחקר ופיתוח במגזר העסקי. זו עלייה משמעותית של 13.0% לעומת 88 אלף ב-2016.

הוצאות משרדי הממשלה למו"פ אזרחי הסתכמו בשנת 2018 ב- 8.2 מיליארד שקל, עלייה של 7% לעומת 7.7 מיליארד ב-2017. הוצאות אלו כללו ביצוע מחקרים, הזמנת מחקרים מגורמים אחרים והעברות למימון מו"פ במגזרים אחרים, לרבות הוועדה לתכנון ולתקצוב של ההשכלה הגבוהה (ות"ת). 56% מהכסף הופנה לקידום ידע כללי, 30% לקידום טכנולוגיות תעשייתיות (בעיקר מענקי מו"פ על משרד הכלכלה לחברות עסקיות), 6% לפיתוח החקלאות ו-8% למטרות אחרות.