שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

כך נדחקת הדמוקרטיה מחוץ לבתי הספר

מחקר חדש מצא שראשי משרד החינוך כמעט ולא התייחסו ב־18 השנים האחרונות לערך הדמוקרטיה בחוזרי המנכ"ל המתווים מדיניות ואת תוכנית הלימודים. סוגיית היהדות, לעומת זאת, זכתה לטיפול מעמיק בהרבה

שחר אילן 09:5128.08.19

מאז תחילת המאה ה־21 העיסוק בנושאי דמוקרטיה וערכים אוניברסליים בחוזרי המנכ"ל של משרד החינוך "שולי ואינו בליבת העיסוק השוטף של מטה משרד החינוך". כך עולה ממחקר של ד"ר תמי הופמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שהגיע לידי "כלכליסט".

 

 

 

מהמחקר עולה כי מיעוט מובהק של חוזרים עוסקים בנושאים אזרחיים, ערכיים וחברתיים הנוגעים בחינוך לדמוקרטיה. כשיש עיסוק בדמוקרטיה, הוא בא לביטוי בעיקר בחוזרים המפנים לפעילויות מזדמנות ואקראיות שאינן חובה ולתזכורת לימי ציון בינלאומיים. זאת, לעומת עיסוק רב בהרבה בנושאים לאומיים.

 

קובעי המדיניות של משרד החינוך הותירו את הדמוקרטיה מאחור קובעי המדיניות של משרד החינוך הותירו את הדמוקרטיה מאחור

 

 

"נייר הלקמוס להתנהלות"

 

חוזרי המנכ"ל, כך קובע אתר משרד החינוך, "מבטאים את עקרונות המדיניות החינוכית והניהולית של משרד החינוך ואת דרכי היישום שלהם. מטרתם להגדיר תפקידים, לקבוע נהלים ולהסדיר את תהליכי העבודה במערכת החינוך". הם קובעים, בין היתר, את עקרונות תוכניות הלימודים השונות.

 

לדברי הופמן, "חוזרי מנכ"ל נתפסים לא פעם כנייר לקמוס להתנהלות מערכת החינוך. זהו מרכיב מרכזי ומשפיע במיוחד לבדיקת מערכת החינוך". הופמן מציינת שכאשר למורים יש התלבטות, הנוהג הוא לנסות לברר מה אומר חוזר המנכ"ל. יש שני סוגים של חוזרים: הוראות קבועות, שהן החשובות יותר, וכן חוזרים המפרטים מידע והוראות המתייחסים לאירוע מסוים.

 

הופמן הגדירה שורה של מילות מפתח לחיפוש במנוע חוזרי המנכ"ל כדי לבדוק את סדרי העדיפויות ואת הנושאים שמעסיקים את מערכת החינוך. החיפוש גילה רק 73 חוזרים העוסקים ישירות בדמוקרטיה, מתוכם רק 6 הוראות קבועות. לשם השוואה באותה תקופה יצאו 121 הוראות העוסקות ביהדות, כלומר 66% יותר. עשר מההוראות העוסקות ביהדות היו קבועות, וגם במקרה זה מדובר ב־66% יותר.

 

מימין: מחברת המחקר ד"ר תמי הופמן ושר החינוך הקודם נפתלי בנט מימין: מחברת המחקר ד"ר תמי הופמן ושר החינוך הקודם נפתלי בנט צילומים: אוראל כהן, עמית שעל

 

אלא שמדובר גם בהבדל איכותי משמעותי. כמה מהוראות הקבע בנושאי יהדות הן מהלכי עומק של מדיניות, כולל מספר הוראות לתגבור לימודי היהדות. לעומת זאת רוב ההוראות בנושאי דמוקרטיה "אינן מבטאות מהלך סדור להנחלת ערכים דמוקרטיים ואינן עוסקות בתוכנית הלימודים".

 

שתי ההוראות מעודדות הדמוקרטיה היחידות יצאו בעשור הקודם. ב־2002 יצאה הוראה בדבר חינוך לשוויון מגדרי וב־2008, בימי שרת החינוך יולי תמיר ממפלגת העבודה, הורחבו לימודי האזרחות בתיכון מנקודה אחת לשתיים. מאז לא יצאה שום הוראה משמעותית בנושא תוכנית הלימודים.

 

ב־67 החוזרים האחרים, אומרת הופמן, העיסוק בדמוקרטיה ובערכים דמוקרטיים מצטמצם לפעולות מזדמנות ואקראיות וימי לוח. 15 חוזרים (22%) עוסקים ביום הזיכרון ליצחק רבין, 14 עוסקים ביום זכויות האדם (21%) ושלושה ביום הסובלנות, שהונהג לראשונה ב־2017. פעולות אלה אינן מחייבות אלא הן בחירה לבית הספר. "בית ספר שבא לו, יעשה", מסבירה הופמן.

 

כלומר במערכת היחסים בין האופי היהודי של מערכת החינוך לאופי הדמוקרטי, משרד החינוך מבצע כבר לפחות 18 שנה בחירה מודעת ביהדות במקום לאזן ביניהן. הופמן מגיעה למסקנה ש"מאז שנת 2001 העיסוק בנושאי דמוקרטיה וערכים אוניברסליים אינו בליבת העיסוק השוטף של מטה משרד החינוך, ואף אינו חורג מעבר לשיעורי האזרחות הניתנים בכיתות י"א-י"ב".

 

לאפליה הזו יש כמובן גם ביטוי תקציבי. תקציב התרבות היהודית במשרד החינוך עמד ב־2014 על 120 מיליון שקל וגדל עד 2017 (כלומר בתקופת השר נפתלי בנט) ב־76% ל־211 מיליון שקל. לעומת זאת, אין מי שיביא תקציבים פוליטיים עבור הדמוקרטיה.

 

פרץ מעדיף "ערבות הדדית"

 

את המגמה הזאת של העדפת היהודי על הדמוקרטי ביטאה גם הודעת משרד החינוך על פתיחת שנת הלימודים, שפורסמה אתמול. בהודעה מוזכרים כמעט כל היבטי החינוך אבל אין זכר לנושא הדמוקרטיה. ההודעה מבליטה את העובדה ששר החינוך החדש הרב רפי פרץ מהבית היהודי החליט ששנת הלימודים הקרובה תתמקד בחיזוק הערבות ההדדית עם דגש על חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות. בין היתר תיערך צעדת התפוצות בירושלים.

 

להופמן יש ביקורת רבה במיוחד על חוזר המנכ"ל (הוראת קבע) החשוב ביותר בנושא הדמוקרטיה בעשור האחרון האמור להסדיר את גבולות השיח השנוי במחלוקת. החוזר פורסם בעקבות פרשת המורה אדם ורטה שפוטר לאחר שהביע דעות שמאליות. ההוראה לדעתה יותר הזיקה משהועילה. לדבריה, רוב המורים אינם בקיאים בה ולכן רבים מהם נמנעים בכלל מלעסוק באקטואליה. "החוזר הפך לתמרור אזהרה". זה החמיר כשנוסף תיקון הקובע את מי אסור להביא לדבר בפני תלמידים בבתי הספר, כשהכוונה לשוברים שתיקה. 

מרדכי קרמניצר: "צריך להתחיל בחינוך לערכים דמוקרטיים כבר בגני הילדים. כך יש יותר סיכוי שתעצב אנשים עם מחויבות לשוויון והגינות" מרדכי קרמניצר: "צריך להתחיל בחינוך לערכים דמוקרטיים כבר בגני הילדים. כך יש יותר סיכוי שתעצב אנשים עם מחויבות לשוויון והגינות" צילום: נמרוד גליקמן

 

לדבריה, "המורה מעדיף לא לדעת ולא להסתכן. זה הופך לכלי שמשתיק. אם היו מלמדים איך לדבר על אקטואליה בהכשרות, זה היה אחרת. זה משהו שמאוד מוכר בקהילות חברתיות שמורים אומרים שעדיף לא לדבר על נושאים שנויים במחלוקת בכיתה. גם בקורסים שאני מלמדת בסמינר הקיבוצים מורים ומנהלים אומרים ש'אנחנו לא נכנסים לפינות. חינוך לאוריינות פוליטית מחייב כניסה לאזורים נפיצים ואם לא עוסקים בזה, זה לא קורה'".

 

"שיעור אזרחות לא מספיק"

 

ב־1996 הגישה הוועדה לבדיקת לימודי האזרחות בראשות סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה פרופ' מרדכי קרמניצר את המסקנות שלה לשר החינוך אמנון רובינשטיין ממרצ. רובינשטיין ושרי חינוך אחריו אימצו את הדו"ח, אבל קרמניצר אומר ש"היישום היה כמו שמיישמים דו"חות בישראל. אומרים שמאמצים אבל מיישמים 10%–15% בלבד, לכן אני לא ממש מופתע מממצאי המחקר".

 

המלצה מרכזית היתה ללמד ערכים דמוקרטיים לאורך כל שנות הלימודים ולא להסתפק רק בשיעורי האזרחות בתיכון. לדברי קרמניצר, "אתה לא מצליח לחנך אנשים לחברה דמוקרטית רק בשיעורי האזרחות. חשבנו שצריך לגייס את כל מערך השיעורים, גם את השיעורים בתנ"ך ובהיסטוריה, לטובת חינוך דמוקרטי. היו מדי פעם התחלות אבל זה לא נעשה באופן רציני ושיטתי". היום הוא סבור שצריך להתחיל בחינוך לערכים דמוקרטיים כבר בגני הילדים. לדבריו, "כמה שתתחיל יותר מוקדם עם מושגי יסוד כמו שוויון והגינות, יש יותר סיכוי שתעצב אנשים עם מחויבות אליהם".

 

משרד החינוך דוחה בתגובה "מכל וכל את הטענות", ומבהיר ש"חוזרי מנכ"ל אינם משקפים תוכניות לימוד אלא נועדו להסדרה רגולטורית ומינהלתית של מערכת החינוך. יובהר, כמו כן, שחוזרי המנכ"ל צומצמו בשנה האחרונה באופן דרמטי (מ־18 אלף ל־6,000) כדי לאפשר חופש פדגוגי רחב יותר לעובדי ההוראה. מערכת החינוך", כך נטען, "עוסקת בצורה מקיפה, שיטתית ונרחבת בערכים דמוקרטיים ובערכים לאומיים כאחד, ברוח מגילת העצמאות, וזו המדיניות הנוהגת".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x