$
בארץ

אחרי מחדל ההתפלה: רשות החברות רוצה להעביר את האחריות על התשתיות לחברות עצמן

מנכ"ל הרשות פנה למנכ"ל משרד האוצר בדרישה לדון ב"ביצוע פרוייקטי תשתיות על ידי החברות הממשלתיות". לטענת הרשות, שיטת ניהול התשתיות בישראל מחייבת דיון מחודש - והיא מציעה להעביר את הסמכות והאחריות על הפרויקטים השונים לחברות הממשלתיות, כל אחת בתחומה

ליאור גוטמן 12:0527.08.19

מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, יעקב (ינקי) קוינט, פנה הבוקר (ג') למנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד בדרישה לקיים דיון במה שהוא מכנה "דיון וביצוע פרוייקטי תשתיות על ידי החברות הממשלתיות". לתפיסתו של קוינט, שיטת ניהול התשתיות בישראל, עם דגש על מחדל מתקני ההתפלה שנחשף בשבועות האחרונים והוביל להעברת החומרים לפרקליטות, מחייבת דיון מחודש - עם הצעה להעביר את הסמכות והאחריות על הפרויקטים השונים לחברות הממשלתיות, כל אחת בתחומה היא.

  

יעקב קוינט יעקב קוינט צילום: נמרוד גליקמן

 

בפניה של קוינט לבאב"ד, שנשלחה גם לכלל יושבי הראש והמנכ"לים של החברות הממשלתיות, טוען הראשון שבשיטה הקיימת, בה המדינה מעניקה ליזם אפשרות לבנות ולגבות כסף על ההפעלה (כמו בכביש 6, תחנות כוח ירוקות או מתקני ההתפלה) יש "כשלים מובנים ותמריצים רעים", שמחייבים בחינה משותפת וניטרול. מה זה אומר בפועל? כאן מציעה רשות החברות מודל חדש, יש שיאמרו חתרני, במסגרתו "ניהול פרויקט PPP (מגזר פרטי וממשלתי, ל"ג) אל מול היזם הפרטי, על ידי החברה הממשלתית ובמקום החשב הכללי - יעילה יותר".

 

התרגום המעשי של ההצעה הזו: אפשרות שרכבת ישראל תנהל את פרויקטי החישמול העתידיים שלה, שנתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע) תנהל את המטרו המתוכנן לישראל בעלות של כ-150 מיליארד שקל באמצע הקמה של שלושה קווים שעולים כבר היום 50 מיליארד שקל, ושנמל אשדוד ינהל את פרוייקטי האנרגיה שהוא מתכנן, לרבות הקמת תחנת הכוח.

 

הנימוק של קוינט לגישה הזו הוא ש"יש ערך רב בניהול הפרוייקט על ידי החברה הממשלתית, שיכולה מצידה להסתייע בגורמים בשוק הפרטי לביצוע עבודה ותפעול התשתיות". עוד הוא כותב לבאב"ד ש"הידע הקיים בחברות הממשלתיות עולה לאין שיעור על מנהלת זמנית", מה גם שבמקרים של "אבטחת איכות ובקרה על ביצוע פרויקטים, יש בעל בית שמוגדר כאחראי על כל ההיבטים הקשורים". יתרונות נוספים לטענתו הם "העברת ידע ושימורו במדינה", כמו גם "עמידה בלוחות זמנים בתקציב כדי לשפר את מהירות ויעילות הביצוע והתמקצעות בהוצאת התקשרות".

 

מתקן התפלה פלמחים מתקן התפלה פלמחים צילום: עמית שעל

 

לסיום טוען קוינט ש"החזרת הפרוייקט לידי המדינה כדי למנוע מצב של איבוד אפקטיבי על השליטה בנכסים", עם אפשרות לנהל נכון יותר את המימון - היא המפתח, וזאת כיוון ש"בקרה רופפת מובילה לניהול רשלני, לבזבוז תקציבי ובמקרה קיצון אף למעשה שחיתות. בקרה ממשלתית דומיננטית עשויה לפגום בתמריץ ולפגוע ברמת הניהול והמקצועיות"

 

בשלב זה לא ברור מה באב"ד אמור לעשות עם ההצעה הזו. אם ניקח את מקרה ההתפלה שמוזכר בתחילת המכתב נגלה שארבעת מתקני ההתפלה אולי רימו את המדינה, אבל הם לפחות קמו בזמן שיא וסיפקו מים. מנגד, מתקן ההתפלה החמישי שהוקם על ידי מקורות לא פעל כיאות מיומו הראשון וגרר מחיקת נכסים בהיקף של כ-800 מיליון שקל, תוך כפייה למכור אותו לכל המרבה במחיר.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x