שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

פרשנות

נתוני הצמיחה מצביעים על האטה, לא על מיתון

מאחורי התמ"ג הנמוך במיוחד ברבעון השני עומד השינוי במיסוי הירוק על כלי רכב שגרם לישראלים להקדים רכישות לרבעון הראשון. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא מה היקף ההאטה: האם מדובר בנחיתה רכה או בנחיתה קשה יותר בסגנון בריטניה

אדריאן פילוט 19:3418.08.19

כמו שרצוי לא להפריז באופטימיות, כדאי גם להגביל את הפסימיות: נתון הצמיחה של הלמ"ס לרבעון השני של 2019, לפיו המשק התרחב ב-1% בלבד - תוך ירידה בצריכה הפרטית ובהשקעות, הוא נתון רע אך לא מפתיע.

 

 

הסיבה העיקרית לצמיחה הנמוכה היא השינוי במיסוי הירוק על כלי רכב, שגרם לצרכן הישראלי להקדים רכישות לרבעון הראשון של השנה כדי לנצל הטבות מס, וכתוצאה מכך, הרכישות לא התבצעו ברבעון השני.

 

ברבעון הראשון של השנה לעומת זאת, נרשמה עלייה בשיעור שנתי של 4.7% וברבעון הרביעי של 2018, נרשמה עליה של 4.2%.

יבוא כלי רכב לישראל בנמל אילת יבוא כלי רכב לישראל בנמל אילת צילום: יאיר שגיא

 

בניגוד למה שנהוג לחשוב, רכישת כלי רכב משפיעה גם על הצריכה הפרטית, אך גם על ההשקעות בענפי המשק, שכן רכישת כלי רכב לליסינג לא נרשם כצריכה אלא כהשקעה. יתרה מזו, הירידה הזו משתקפת לא רק ביבוא (כלי רכב הם מוצר מיובא) אלא גם בתמ"ג העסקי (לא רק פרטים רוכשים רכבים - אלא גם, ואפילו בעיקר, חברות במשק).

 

לכן, ההשפעה של האירוע הזה היא רוחבית ונוגעת בכמעט כל פרמטר. לתופעה דומה היינו עדים ברבעון הראשון של 2017, אז נרשמה צמיחה של קצת פחות מ-1%.

 

למרות ההאטה, המשק הישראלי אינו נמצא במיתון. דווקא בימים אלו כדאי להיזהר מהשימוש במונח. לפי ההגדרה המקובלת, מיתון הוא שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית (ירידה בתוצר). זה לא המקרה של המשק הישראלי, וזה גם לא בתחזיות או האומדנים של אף אחד מהגורמים או הגופים הכלכלים הרלוונטים - לא הישראלים וגם לא הבינלאומיים כמו קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD).

 

כפי שאותם גופים ואותם כלכלנים מתריעים כבר שנה שלמה, ההאטה היא בהתרחבות המשק. למעשה, אנו הרחק משיאו של מחזור העסקים הנוכחי, ואין חובה כלל וכלל להיכנס לטריטוריה של מיתון או צמיחה שלילית.

 

סימנים לכך שהמשק לא נמצא במיתון: אין כאן פיטורים המוניים או פשיטות רגל המוניות, ורוב האינדיקאטורים המאקרו-כלכלים נמצאים במצב טוב. אם מסתכלים על הנתונים של שני הרבעונים הראשונים ביחד - מה שמכונה מחצית - המצב עוד סביר, אפילו מאוד. בסך הכל, למרות האטה, במצטבר הייתה "העברה" של צמיחה מהרבעון השני לרבעון הראשון.

 

מבנק ישראל מסרו כי: "חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכה שנתון הצמיחה הרשמי לרבעון השני יושפע כלפי מטה, כך שהסטת מכירות כלי רכב בין הרבעונים הגדילה את הצמיחה המדווחת ברבעון הראשון בכ-2.5 נקודות אחוז, ותקטין את הנתון לרבעון השני באותו שיעור.

 

"בתמונה הכוללת, האינדיקאטורים שאנו עוקבים אחריהם מראים ששיעור הצמיחה של המשק הוא בקרבת 3%. נבצע כמובן הערכה מדוייקת יותר אחרי פרסום הלמ"ס". כמו כן, בסקירה שפרסמה הכלכלנית הראשית של האוצר, נכתבו הערכות ואומדנים דומים.

 

השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא מה היקף ההאטה - האם מדובר בנחיתה רכה או שמא מדובר בנחיתה קשה יותר, בסגנון אנגליה, שהבנק המרכזי שלה הוריד את התחזית הכלכלית לשנה הנוכחית מ-1.7% ל-1.2% - הצמיחה הנמוכה ביותר מזה עשור, מאז המשבר הפיננסי העולמי. את זה נדע רק בעוד כמה חודשים עם נתוני הצמיחה לרבעון השלישי של השנה. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x