שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הטאבלטים החרדיים בבתי הכנסת מגלגלים 500 מיליון שקל בשנה

אלפי מסופי טאבלט הוצבו בשנים האחרונות בבתי כנסת חרדיים לצורך תשלומים, תרומות וטעינת רב קו, תוך עקיפת חרם האינטרנט. היתרון למשתמשים: נוח לתרום והכל מדווח. החשש של המפעילים: מישהו יצליח להיכנס לאתרים "לא כשרים"

שחר אילן 06:5613.08.19

חדירה מהפכנית של האינטרנט לבתי כנסת חרדיים – באמצעות מסכי טאבלט שהוצבו בהם במקור לצורכי תרומות – מסייעת לתיעוד תנועות כספים וניהולם התקין, ועל הדרך חושפת את הדור החרדי הצעיר לטכנולוגיה שעד כה היתה שטח מת עבורם. לצד כל אלה נהנים המשתמשים מיתרונות הנוחות שמקנה השימוש בטכנולוגיה – ואלה עמדו גם בבסיס האישור ההלכתי שניתן למהלך מראשיתו – חיסכון בזמן מטלות של חולין לטובת לימוד תורה.

 

הטאבלטים הללו עם מסכי מגע שמחוברים לרשת האינטרנט מוצבים כיום בכ־2,200 בתי כנסת חרדים. הם נולדו כאמצעי תרומה לבית הכנסת, אבל בשנתיים האחרונות מאפשרים לתרום לכ־6,000 גופים — בתי כנסת ועמותות נוספות. היקף התרומות בדרך זו נאמד ביותר מחצי מיליארד שקל בשנה. מעבר לשימוש המקורי, מסופי התרומות החדירו, הלכה למעשה, את הקדמה הטכנולוגית, בדגש על שימוש באינטרנט, לחברה שנלחמת בשימוש ברשת, וחשפו אליה משתמשים רבים חדשים שלא היו זוכים לכך ללא מסופי התרומות.

 

 

מימין: סמנכ"ל קהילות אליהו דייטש ומנכ"ל נדרים פלוס אליהו ארואס מימין: סמנכ"ל קהילות אליהו דייטש ומנכ"ל נדרים פלוס אליהו ארואס צילום: יריב כץ, יוטיוב

 

כיום משמשים המסופים גם להטענת כרטיסי רב קו, לאיתור מניין תפילה קרוב ואפילו להפעלת בית כנסת חכם שמאפשר הדלקתם של מכשירי חשמל בבית הכנסת בתשלום. בטאבלטים החרדיים עדיין חסומה הגישה החופשית לאינטרנט וזו מוגבלת לשימושים קבועים מראש. "בכל זאת, חוללנו מהפכה בציבור החרדי", אומר מנכ"ל חברת קשר החרדית אריה הרשלר, המפעילה את מותג מסופי הטאבלטים קהילות. "עד שבאנו, אף אחד בציבור החרדי לא ידע איך מפעילים מסך מגע".

 

בבתי כנסת נהוגים תשלומים - ביניהם דמי חבר שנעים בין עשרות למאות שקלים בחודש, תשלום עבור עלייה לתורה שיכול לנוע בין עשרות שקלים בבית כנסת חסידי לאלפים בבית כנסת ספרדי, וכן תשלום עבור אירועים משפחתיים ותרומות. ככל שהציבור, גם זה החרדי, עבר להשתמש בכרטיסי אשראי נוצרה מורכבות בהעברת תשלומים לבית הכנסת, והגבאי והמתפללים מצאו עצמם משחקים חתול ועכבר ("אין לי עלי מזומן"). החברה הראשונה להציב מסופי טאבלט בבתי כנסת היתה נדרים פלוס, שלפני ארבע שנים הציעה לראשונה פתרון שמאפשר לנהל את כל תשלומי בתי הכנסת באשראי. המנכ"ל אליהו ארואס, דתי לאומי בעצמו, מספר ש"לא עשינו פרסום ושיווק זה עבר כאש בשדה קוצים". על חרדים רבים, ובייחוד על אברכים (תלמידי ישיבות נשואים), חל איסור להחזיק בטלפונים חכמים. לכן, מסוף הטאבלט בבית הכנסת הוא המכשיר היחיד עם מסך מגע שהם מכירים, ועבור חלקם גם המחשב היחיד שהם מפעילים. לדברי ארואס, קל מאוד לשווק את המכשיר לחרדים כי "יש בזה גיימינג. ברגע שאתה נותן להם לשחק במכשיר, זה הרבה יותר קל, כי יש להם בבית כנסת משהו שאסור להם לגעת בו בחיי היום יום".

 

"התפתחות בכיוון אחר"

 

הכתב הכלכלי החרדי פישל רוזנפלד מסביר ש"אחד הדברים הראשונים שאדם רואה כשהוא נכנס לבית כנסת חרדי זה השלט: 'לכאן אסור להכניס סמארטפון'". לדבריו, התוצאה היא שעולם מכשירי המסך מתפתח אצל החרדים לכיוונים אחרים: "זה שינוי ומהפך. לפני כמה שנים לא היית חולם שתראה דבר כזה ברחוב החרדי". גם ילדים חרדים מתלהבים, ורואים התגודדויות שלהם מסביב למסכים. אי אפשר להתעלם מכך שלילדים האלה כבר יהיה הרבה יותר קל להשתמש בסמארטפונים כשיגדלו.

 

על פי נתוני החברה, עד היום תרמו באמצעותה 297 מיליון שקל. וביוני האחרון 16 מיליון שקל. בקהילות מדווחים על 31 מיליון שקל ביוני האחרון, כך שבסך הכל מדובר בקרוב ל־50 מיליון שקל לחודש ובכ־600 מיליון שקל בשנה.

 

הסכומים האלה כוללים הרבה מאוד תשלומים של דמי חבר לבתי הכנסת ולקהילות ותשלום עבור עליות לתורה שהועברו ממזומן לאשראי. הם כוללים גם את התרומות הרבות לקופות הצדקה השכונתיות ומגביות של חסידויות. בנדרים פלוס מדווחים על 100 אלף מנויים רשומים שפרטי האשראי שלהם שמורים ולכן יכולים להעביר כספים או לבצע פעולות אחרות בלי לטעון כל פעם מחדש את פרטי הכרטיס. ההצלחה המסחררת היא רק בציבור החרדי. ארואס מסביר שלדתיים "יש סמארטפונים בכיס אז זה לא מדליק אותם". מאותה סיבה הוא אינו מנסה להתפשט לבתי כנסת בחו"ל, "כי אני מפחד שסתם נשרוף זמן".

 

הרשלר מצביע על היבט נוסף. לדבריו, העברת התרומות דרך המכשירים "זה סוג של הלבנה של התרומות. המסר לאנשים הוא אל תגייס תרומות בשחור ואל תיתן סיוע בשחור. תיקח בלבן ותיתן בלבן". כיוון שמדובר בתרומות, הצורך בהלבנה אינו דווקא בגלל תשלום מסים, אלא בעיקר כדי להבטיח ניהול תקין. "עד לפני שלוש שנים גבאי שהיה מקבל תרומה היה מכניס אותה לכיס והיה יכול לעשות עם הכסף מה שבא לו", הוא אומר. השימוש במסופים גם מאפשר לתורמים לצפות בהיסטורית התרומות שלהם וגם לפרוס את התרומות לתשלומים.

 

 

טינדר של מניינים

 

עם הזמן הלכו והתרחבו השימושים של המסופים. ההרחבה פורצת הדרך ביותר קרתה בעקבות החלטת משרד התחבורה שלא לאפשר טעינת כרטיסי רב קו באוטובוסים. החרדים ובייחוד האברכים ומשפחותיהם הם צרכנים גדולים של תחבורה ציבורית. בעוד שחילונים ודתיים יכולים להטעין את הכרטיס בסמארטפון – לחרדים אין אפשרות כזו. הרעיון לאפשר טעינה במסופים של בתי הכנסת יצר עימות בין שני ערכים. מצד אחד, החשש להכניס לתוך בית כנסת שימוש כל כך מסחרי. מצד שני, החשש מביטול תורה של אברכים שיצטרכו להרחיק לכת כדי לטעון את כרטיס הרב קו. מי שהתיר את הטעינה בבתי הכנסת היה חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה הרב יצחק זילברשטיין — כנראה פוסק ההלכה החרדי החשוב ביותר היום.

 

הרב זילברשטיין קבע כי "אם המכשיר בתוך בית המדרש, היה מקום להקל לתלמידי חכמים הלומדים שם כל היום... שלא יצטרכו לטלטל עצמם ברחוב, וגם שמסתמא כל הנסיעות שנוסעים באוטובוסים נוסעים לצורך מצווה — ילדי ישראל נוסעים לתלמוד תורה, הבנות לבית יעקב, ויש להקל". פסק ההלכה מבוסס על העיקרון שלתלמיד חכם מותר לאכול ולעסוק בעיסוקי חולין בבית כנסת כדי לא לבטל תורה. עד כמה זה תפס? שתי החברות מדווחות על כעשרת אלפים טעינות בחודש כל אחת, כלומר רבע מיליון טעינות בשנה.

 

הפתרון שמציעות שתי החברות לבעיה של שימושי חול למסופים הוא שכל קהילה יכולה לבחור בעצמה איזה אפליקציות להעלות ואיזה לא. בין הלקוחות של נדרים פלוס יש זרמים קיצוניים במיוחד כמו חסידות תולדות אהרון וחסידות דושינסקי, שתיהן מהפלג החרדי האנטי ציוני הקרוי העדה החרדית. הן מעדיפות מסופים שבהם תרומות נטו ללא כל תוספות. החסידויות גם משתמשות במכשירים כדי לקיים את המגביות התקופתיות שלהן.

 

אחד השימושים האפשריים של המסוף של קהילות הוא הפעלת "בית כנסת חכם", כלומר חיבור מערכת החשמל של בית הכנסת לטאבלט. תמורת שקלים בודדים מי שמגיע לבית הכנסת ורוצה לשבת ללמוד, יכול להדליק את התאורה והמזגן. זה לא רק אמצעי לכיסוי הוצאות. זה גם משחרר את הגבאי מהצורך להיות בבית הכנסת כדי להפעיל את החשמל. ואילו לנדרים פלוס יש מכשיר לאיתור מניינים שעומדים להתחיל להתפלל בקרבת מקום להיכן שהמשתמש נמצא.

 

המסוף של קהילות מאפשר לשלוח פניות לגבאים. על גבי האפליקציה הזאת פתחה דגל התורה שירות שמאפשר לשלוח פניות ותלונות לנציגים הפוליטיים שלה. בנדרים פלוס התקינו לחצני מצוקה להזעקת עזרה בשבת. בשבת הראשונה היו 200 חילולי שבת בעיקר של ילדים. הוחלט שכדי להפעיל את הלחצן יהיה צורף להזין מספר זהות של משתמש רשום.

 

יש כוללים (ישיבות לגברים נשואים) שמשתמשים במכשיר של קהילות כשעון נוכחות של האברכים. המסופים של נדרים פלוס משמשים לניהול פרויקט בשם "ישיבה על קברו" שבמסגרתו לומדים עשרות אלפי חרדים לזכר מנהיג דגל התורה המנוח אהרון לייב שטיינמן, עוברים מבחנים על החומר ומשתתפים בהגרלות. קהילות העלו בפסח האחרון למכשיר את רשימת התרופות הכשרות לפסח. 60 אלף כניסות נרשמו.

 

"נהיה חייבים אינטרנט"

 

על נדרים פלוס היתה תקופה מסוימת השגחה של גוף חרדי קיצוני בשם משמרת הקודש והחינוך, שהוא בעצם אחת ממשמרות הצניעות החרדיות. ארואס מספר ש"לאחרונה המשמרת הפסיקה את הכשרות כי הכנסנו כל כך הרבה שימושים מעבר לתרומות". לדבריו, הסיכום היה שהחברה מסירה את הלוגו של המשמרת מהמכשירים, אבל המשמרת לא מפרסמת מכתב שמתנער מהמסופים. בכל מקרה, הוא אומר, אחרי שהמסופים נקלטו חותמת ההכשר פחות חשובה.

 

מימין: מסך העמותות שניתן לתרום אליהן דרך נדרים פלוס, ומסוף הטאבלט של קהילות מימין: מסך העמותות שניתן לתרום אליהן דרך נדרים פלוס, ומסוף הטאבלט של קהילות צילום: יריב כץ, צילום מסך אתר נדרים פלוס

 

חלום הבלהות של המפעילים הוא שמישהו יפרוץ את אחד המכשירים ויצליח להתחבר דרכו לאינטרנט. דייטש מסביר ש"אם יהיה צילום של ילד אחד עם מסך מהאינטרנט בבית כנסת, הלך עלינו. לכן כל מכשיר עובר תהליך ממושך של חסימה". לדבריו, "כל חסידות שמגיעה אלינו מעבירה את המכשיר למומחה המחשבים שלה שינסה לפרוץ. בינתיים אף אחד לא הצליח". החסימה גורמת לכך שאין כמעט גניבות של מכשירים, כי לגנב אין מה לעשות איתם.

 

יו"ר זק"א יוהדה משי זהב אומר שתופעת חדירת המחשבים לבתי הכנסת ולעולם הצדקה הולכת מתרחבת גם מעבר למסופים הציבוריים, וגם מתרימים עוברים בבתי כנסת עם מסופוני אשראי. משי זהב מזכיר שבעבר כשסניף בנק הציב באזור מאה שערים בירושלים מסכים של המניות בבורסה, קיצונים חרדים שברו אותם, כי זה הזכיר להם טלוויזיה. לדבריו, יש תהליך הדרגתי שבו הציבור החרדי מתרגל למסכים. "כולם יודעים שבעתיד אי אפשר יהיה לתפקד בלי האינטרנט", הוא אומר. אבל בינתיים, לדבריו, משחקים ב"מותר־אסור".

 

* * *

 

החברות המפעילות

 

לתרום לא רק לבית כנסת

 

את הטאבלטים ושירותי הסליקה מספקות שתי חברות מרכזיות – קשר החרדית עם המותג קהילות, ונדרים פלוס. קשר שאותה הקים אריה הרשלר לפני 13 שנה מספקת שירותי סליקה ושירותים לעמותות. בחברה אומרים שכשנדרים פלוס יצאו עם מסוף, הם היו באמצע תהליך פיתוח מסוף דומה והתחרות חייבה אותם למהר כדי להצטרף לשוק.

 

מהר מאוד התברר לשתי החברות שאם אפשר לתרום באמצעות המסוף לבית הכנסת שבו הוא מותקן, אפשר לתרום גם לבתי כנסת אחרים ולמעשה לכל עמותה שמעוניינת להצטרף לשירות. היום לקהילות יש 1,200 מסופים ובסך הכל 6,000 חשבונות של גופים שאפשר לתרום להם. לנדרים פלוס יש כ־1,000 מסופים וכ־4,000 חשבונות.

 

התשלום של בתי הכנסת על המסופים נמוך - כמה עשרות שקלים בחודש, ויש גם תשלום על המכשיר עצמו. ארגונים יכולים לקדם את מיקומם ברשימות תמורת תשלום.

חברת קהילות לא רווחית עדיין. אבל בחברה־האם קשר מסבירים שדי בכך שהמכשיר הוא אמצעי טוב להביא לקוחות לקשר. בשלוש השנים האחרונות, במקביל להפצת המכשירים, גדל מספר העמותות שקשר מספקת להן שירותים מ־4,600 ל־7,000, יותר מ־50%. הסליקה של החברה גדלה על פי נתוניה ב־150%.

 

הרשלר, שבכלל בנה את קשר מתוכנות של הוראות קבע לישיבות ובתי כנסת חרדיים, מחזיק והיום על חשבונו כולל עם 15 אברכים. "אנשים הבינו שהוראות קבע זה דבר טוב אז התחילו לבוא לקוחות".

 

למה צריך אתכם?

"אצלנו אין שיעורי אזרחות. אדם רוצה לגייס תרומות לשכנים שלו שבמצוקה, והחברים שלו אומרים לו שיביא קבלה. כשהוא שואל איך עושים את זה, אומרים לו שיפנה לקשר".

 

היום קשר מספקת שירותי ניהול לעמותות מההקמה, דרך ניהול חשבונות, הגשת דו"חות לרשויות המס ועד קורסים לגיוס תרומות. שירותי הסליקה שהיא מספקת ללקוחות שלה הגיעו ב־2018 להיקף של 407 מיליון שקל. זו עלייה של כ־150% לעומת סליקה של 164 מיליון שקל ב־2016. החברה גם מעניקה שירותי סליקה לעסקים פרטיים וחברה יחד עם נציגי חברות כרטיסי האשראי בפורום של בנק ישראל שמאגד גופי סליקה.

 

בניגוד למסופי קהילות שהם רק כחלק מהשירותים של קשר, נדרים פלוס עומד בפני עצמו. המנכ"ל אליהו ארואס אומר ש"מבחינתי זה פרויקט צדקה. היום אנחנו סוגרים את החודש. בשנתיים הראשונות היה מאוד קשה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x