שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

דעה

עושק השותף בסייברה: קו הגבול נחצה

השופט הבהיר ליזמים: גם בתעשיית ההייטק, הבתולית יחסית ממעשי רמייה, מעשים כאלה הם בבחינת ייהרג ובל יעבור. בתוספת העונש המשמעותי שגזר, השופט יצר אפקט יראו וייראו, מהסוג החיובי ביותר

מאיר אורבך 07:2712.08.19

פסק הדין של שופט בית המשפט המחוזי מגן אלטוביה, הקובע כי שניים ממייסדי חברת סייברה יאלצו להחזיר עשרות מיליוני שקלים לשותפם להקמת החברה - למרות שחתם ויתור על מניותיו סמוך למועד האקזיט - הוא צעד חשוב והכרחי לתעשיית ההייטק המקומית.

 

האמון בין יזמי הייטק הוא הבסיס להקמה של כמעט כל סטארט־אפ בישראל. יתרה מזאת, הוא הבסיס לאמון המשקיעים - מישראל ובעיקר מהעולם - בחברות מקומיות. ומכיוון שמדובר בתעשייה שאחראית כיום לחלק נכבד מהיצוא של ישראל, ולחלק נכבד לא פחות מהיוקרה הבינלאומית שלנו, האמירה שמהדהדת מפסק הדין חשובה שבעתיים. השופט אלטוביה אמר ליזמים בקול ברור: גם בתעשיית ההייטק, הבתולית יחסית ממעשי רמייה, מעשים כאלה הם בבחינת ייהרג ובל יעבור. בתוספת העונש המשמעותי שגזר על החברה והיזמים, השופט יצר אפקט יראו וייראו, מהסוג החיובי ביותר.

 

מימין: נתי דוידי ואורי אלטר, מייסדי סייברה מימין: נתי דוידי ואורי אלטר, מייסדי סייברה צילום: אפרת קופר

 

השופט מגן אלטוביה השופט מגן אלטוביה צילום: בוצצו בירן

 

 

כאשר שואלים משקיעים, בעיקר מהעולם, "מדוע באת לכאן?" תשובתם תהיה לרוב - בגלל היזם הישראלי. לראייה, גם במקרה המדובר, פאלו אלטו נטוורקס בחרה לרכוש את חברת סייברה בלי שידעה בזמן אמת עד כמה הלכי הרוח בין היזמים לא תואמים את הסיבות שבגינן בחרו לרכוש את החברה. המקרה של חברת סייברה שומט את הקרקע מתחת לאתוס היזם הישראלי. זהו מקרה בודד שאינו מעיד על הכלל, ועדיין הוא מהדהד דווקא בחריגותו, בתוככי התעשייה, ובקרב משקיעיה.

 

כאשר קרן הון סיכון משקיעה בחברת סטארט־אפ, אחד הסעיפים השגורים ברוב ההסכמים הוא הישארותם של היזמים בחרה, כשעזיבה של אחד מהם היא בבחינת משבר. יזם שפורש מהחברה שלו בטרם עת מצופה, לרוב, לספק הסבר טוב מאוד לשאלה: מדוע? רוב הפרישות מגיעות בשלב מאוחר יותר, למשל אבן דרך שבה החברה חדלה להיות סטארט־אפ והופכת להיות חברה בוגרת לכל דבר ועניין. המקרה של סייברה אינו שייך לעולמות אלה כלל ועיקר, אלא להחלטה מודעת של יזמים בחברה ששלשלו לכיסם עשרות מיליוני דולרים לדחוק הצידה את אחד היזמים בטענה שבאותה עת נדמתה לגיטימית, אבל נפסלה בתום ארבע שנים באולמות בית המשפט. זו חציית קו שטרם הייתה בתעשייה המקומית. למרות שפסק הדין הפך לשיחת היום בזירת ההייטק המקומית, המקרה לא יפגע בתעשייה אנושות. אבל הוא כן מטיל עליה צל, וגם אם היזמים יהפכו חשדניים יותר עד גבול מסויים - זה לא בהכרח רע. אולי אפילו צעד מתבקש בדרך של התעשייה המקומית מילדות לבגרות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x