$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

"תם עידן המגדלות הוותיקות והחל עידן שחקניות הפארמה"

לדרישת משרד הבריאות, מספטמבר הקרוב יאלצו מגדלות הקנאביס הרפואי לעמוד בתקן לתנאי גידול נאותים. תוצרת שלא תעמוד בתקן - תושמד; המשמעות העיקרית היא עלויות רבות נוספות למגדלות והקטנת כוחן, אל מול הגדלת כוחם של מפעלי הקנאביס ובתי המרקחת; המגדלות הוותיקות: "בג"ץ עדיין לא הכריע בנושא"

צלי גרינברג 08:5904.08.19
דרישת משרד הבריאות כי מחודש ספטמבר הקרוב ייאלצו מגדלות הקנאביס הרפואי לעמוד בתקן Good Agriculture Practice או בקיצור, GAP - תקן לתנאי גידול נאותים - טורף את הקלפים בשוק הקנאביס הרפואי, על ידי דחיקת המגדלות הוותיקות הצידה לטובת כניסת שחקנים חדשים לשוק המקומי.

 

 

 

רוב חברות הקנאביס הרפואי החדשות הוקמו לטובת ייצוא, והן אינן מעוניינות בשוק המקומי הקטן המוערך בכ-220 מיליון שקל וכבר רווי בשחקנים. אך עיכוב הייצוא מחד, לצד השקעות של עשרות מיליוני דולרים שאינם מייצרים עדיין הכנסה מאידך, גרמו לחברות החדשות לשים עינן גם על השוק המקומי.
חממת קנאביס רפואי חממת קנאביס רפואי

 

בו בזמן, משרד הבריאות מנהל מאבק במגדלות הוותיקות כדי להוביל את השוק לרפורמה חדשה בשם ההסדרה החדשה, במסגרתה המגדלות עתידות לאבד אחזקה במספר חוליות בשרשרת הערך, כמו גם בנתח הרווחים, לטובת מפעלי הקנאביס הרפואי, המעבדות, המפיצים, ובתי המרקחת.

 

דרישת משרד הבריאות תחייב, החל מהחודש הבא (ספטמבר), את כל המגדלות למכור את מוצרי הקנאביס הרפואי שלהן, בין אם בהסדרה הישנה ובין אם בהסדרה החדשה, לאחר שעברו בדיקה ונמצאו כעומדים בתקן ה-GAP. המשמעות היא שאת כלל התוצרת ייאלצו המגדלות להעביר דרך מפעלי הקנאביס הרפואי, תחת בדיקות מעבדה, והתוצרת שאינה תעמוד בתנאים הנדרשים בתקן תושמד והדבר עלול לגרום לאיבוד הכנסה משמעותי למגדלות. התוצרת שכן תעמוד בתנאים המחייבים של התקן - תחוייב לעבור דרך מפעלי הקנאביס הרפואי, שהם המרוויחים העיקריים מהמהלך.

 

מנכ"ל יוניבו גולן ביטון מנכ"ל יוניבו גולן ביטון צילום: ליאת מנדל

 

גולן ביטון, מנכ"ל חברת הקנאביס הרפואי יוניבו, הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי 83.2 מיליון שקל, ומתפקדת כמפעל קנאביס רפואי הנמצא בשלב הוואלידציות (בדיקת איכות לתוצרי החברה טרום קבלת אישור ייצור מסחרי מהיק"ר) אמר לכלכליסט, כי "משרד הבריאות קובע עובדה כי תם עידן המגדלות שפועלות בהסדרה הישנה והחל עידן שחקני הפארמה אשר מניח את התשתית לייצור וייצוא מוצרים לחו"ל. דרישת משרד הבריאות לGAP לצד חיוב המגדלות להכניס התוצרת לבתי המרקחת תקטין את כוחם של השחקנים בשוק שעדיין לא עברו להסדרה החדשה ולתקינות GAP, שידרוש מהם עלויות שדרוג מערכות כדי לעמוד בו".

 

ביטון מתייחס לעלויות הנוספות הנדרשות ובהן שדרוג חוות ומתקני הגידול, עלויות בדיקות המעבדה שיידרשו, ועלויות השמדת החומר שלא יעמוד בתקן הGAP, כמו גם ההפסדים בגין אי מכירתו.

 

מפעלי הקנאביס, לעומת זאת, זכו בכל הקופה עם דרישת משרד הבריאות האחרונה, בכך שכל תוצרת תהיה מחוייבת להגיע למפעל, לפחות לבדיקה הראשונה שלה.

יותר חומר יתחיל לזרום לבתי המרקחת ולפיכך יותר חומר יעבוד את ידי מפעלי הקנאביס ובכך יגידלו המפעלים באופן משמעותי את פעילותם. לכך יש להוסיף כי כיום יש 4 מפעלים בלבד המוכנים לייצור; בזלת, פנאקסיה, BOL ויוניבו, הנמצאת בשלב הסופי של וולידציות הייצור.

 

המגדלות הוותיקות נכנסות לכך ברגשות מעורבים ומספרות כי הן עדיין לא רואות צורך להיכנס במסגרת האסדרה החדשה ומזכירות כי עדיין תלוי ועומד בג"צ בנושא, שהוגש על ידי העמותה למטופלי הקנאביס הרפואי, הדן בנושא האסדרה החדשה כמכלול.

 

 

הנהלת טוגדר מימין לשמאל: גיא עטייה, ניסים ברכה, ניר סוסינסקי
הנהלת טוגדר מימין לשמאל: גיא עטייה, ניסים ברכה, ניר סוסינסקי צילום: מתן נעים

 

ישנן חברות שמרוצות מהעניין

 

אחת מהמגדלות החדשות דווקא, טוגדר פארמה, הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי 178.8 מיליון שקל, מוצאת כי ההנחייה האחרונה של משרד הבריאות דווקא מיטיבה עימה. טוגדר כבר החלה לגדל באוגנדה ושתלה לאחרונה את 180 השתילים הראשונים הנדרשים על ידי היק"ר כהליך בדיקת הגידול החקלאי טרום אישור גידול מסחרי.

 

ניסים ברכה, מנכ"ל טוגדר, אמר לכלכליסט, כי "החברות החדשות קמו מלכתחילה תחת ההסדרה החדשה. התאמנו את כל הציוד שלנו לרפורמה, כי כל הכיוון שלנו היה מלכתחילה ייצוא. אז אנו נדרשים לעמוד בתקנים הישראליים מחד, שיאפשרו לנו לייצא, ובתקנים של מדינות היעד, כדי להוציאו לפועל. כיוון שהתחלנו בוואלידציות גידול חקלאי מתוך התאמה למועד הייצוא כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, כבר התחלנו לגדל בשטח. אך עדיין אין ייצוא, ולכן גם התחלנו בסגירת עסקאות בחו"ל מחד, ולהפעיל את החווה שלנו באזור אשקלון לטובת השוק המקומי, לעת עתה, מאידך. עבורנו החלטת היק"ר היא ברכה עסקית".

 

מרוויחה נוספת מהעניין היא דווקא אחת מהמגדלות הוותיקות - BOL פארמה (שאיפה לחיים), שניסתה בחודש יוני האחרון מזלה בהנפקת מניותיה לפי שווי מיליארד דולר, שלא שפר. ההנפקה בוטלה, אך BOL נשארה נחושה להנפיק, והודיעה כי תשוב להנפקה כשתנאי השוק הקנדי יבשילו לכדי קבלת תג המחיר ששמה לעצמה.

 

בניגוד לשאר המגדלות הוותיקות, BOL מחזיקה גם במפעל ייצור, והודיעה לאחרונה, תוך שבירת אחדות מגדלות וחברות הקנאביס הרפואי, כי היא מאמצת את מחיר הפיקוח המבוקש על ידי משרד הבריאות, העומד על כ-500 שקל לעד 50 גרם קנאביס רפואי, עוד לפני שזה הוחל. בכך היא הפכה למגדלת הקנאביס הוותיקה שגם הייתה הראשונה למכור דרך בתי המרקחת וגם הראשונה לאמץ את מודל המחירים של משרד הבריאות. ב-BOL מאמינים כי הדבר יוביל להקדמת רישיון הייצוא בידיה על פני שאר מתחרותיה מחד, ולשמירה על נתח שוק הלקוחות מאידך, לאור דרישת חלק ממטופלי תיקון עולם לשעבר, שהועברו אליה מאז מרץ האחרון, לחזור חזרה לספקית הקודמת.

 

דנה בר און, יו"ר עמותת מטופלי הקנאביס הרפואי, אמרה לכלכליסט כי "אותם 'תקנים' שמבקש משרד הבריאות להחיל בספטמבר, הם תקנים שמתירים שימוש בחומרי הדברה - שמעולם לא נבדקה השפעת צריכת שאריותיהם למערכת הנשימה ממנה מוחדר כיום הקנאביס לגוף; הם תקנים שמתירים שימוש בקרניים אולטרה סגולות לחיטוי המזיקים - טכניקה שמעולם לא נבדקה ולא ידוע מה השפעותיה על איכות התרופה; הם תקנים שמתירים סימון אריזה באופן שהופך כל מוצר לשקית הפתעה עבור המטופל בכל רכישה; והם אותם התקנים שמסכנים את חיינו ושכנגדם עתרה העמותה ויידונו בדיון בבג"צ ב-22 לספטמבר. בג"צ, ורק בג"צ, הוא שיכריע אם ומתי יכנסו התקנים לתוקף".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x