שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

אתגר החינוך שקהילת ההייטק חייבת להיענות לו

קבוצה של הייטקיסטים, שכוללת אנשים יצירתיים ומוכשרים, ניסתה לפצח את האתגר החשוב מכולם - כיצד בכיתה מרובת תלמידים שונים, יכולה המורה לתת מענה אישי לכל תלמיד וגם להביא את כולם להצליח

אלי הורביץ 07:4219.07.19
שאלת מיליארד הדולר של החינוך היא איך אפשר בעת ובעונה אחת ללמד בצורה אחידה כיתה של ארבעים ילדים, כשכל אחד ואחת מהם יחידים במינם. לכל תלמיד הידע הקודם שלו, היכולות, המוטיבציה, הקשיים, דרך החשיבה והקצב שלו. כיצד ניתן עם ספר לימוד משותף ועם שיעור ומבחן אחידים, להביא את כולם אל קו הגמר?

 

בישראל האתגר הזה מורכב במיוחד. אצלנו בית הספר נועד לצמצם פערים ולכן אצלנו כולם לומדים ביחד. מה תעשה המורה כשבכיתה שלה שליש מצטיינים, שליש מתקשים ושליש באזור הממוצע? בכל רמה שתבחר ללמד אותם, היא תאבד את רוב תלמידיה. בלימודי המתמטיקה המצב חריף יותר, כי הפער בין מצטיינים למתקשים הוא של מעל שתי שנות לימוד.

 

 

 

זהו אינו אתגר מיוחד לחינוך. כל חברה טכנולוגית מנסה לבנות מוצר בפס ייצור המוני שירגיש רק שלנו. עובדה, כולנו צמודים לטלפונים חכמים ולעמודי פייסבוק דומים, אבל מבחינתנו, הם יחידים ומיוחדים. למרות שהם מיוצרים באופן אחיד, עבורנו הם עולם ומלואו. אנחנו משקיעים ומטפחים אותם. הם גם 'במידה אחת לכולם', וגם 'חינוך לנער על פי דרכו'.

 

ילדים לומדים טכנולוגיה (אילוסטרציה) ילדים לומדים טכנולוגיה (אילוסטרציה) קרדיט: shutterstock

 

בנקודה הזו אולי טמונה האפשרות לפריצת דרך ישראלית בחינוך. יש לנו קהילת הייטק מהמובילות בעולם. יש לנו אנשים יצירתיים ומוכשרים שחושבים מחוץ לקופסא וממציאים את ווייז ואת כיפת ברזל, את צ'קפוינט ואת דייטו. הם מוצאים פתרונות שהם גם תפורים אישית לכל אחד וגם משותפים לכולנו, בתחבורה ובביטחון, במחשבים ובבריאות. אז למה לא גם בחינוך?

 

קהילת ההייטק הישראלית כבר נתנה כתף לחינוך. עם יציאתם לגמלאות של מורים שעלו לארץ מרוסיה, היו אלו אנשי ההייטק שנכנסו לנעליהם הגדולות. המורים החדשים נבחרו בקפידה, עברו הכשרה מיוחדת וכיום מרבית המורים החדשים למתמטיקה בתיכונים בישראל הם מורים שהגיעו מקריירה ראשונה בהייטק.

 

חברות ההייטק הישראליות לקחו תפקיד חשוב גם סביב השולחן המשותף של היוזמה הלאומית להרחבת המצוינות בלימודי המתמטיקה, המדעים והטכנולוגיה ('חמש פי שניים'). עשרות חברות, מהידועות בעולם, שלחו את מיטב אנשיהן כדי לתכנן עם אנשי החינוך, איך ישראל יכולה לעצור את ההידרדרות בלימודי חמש היחידות ולהניע צמיחה משמעותית.

 

כדי לקחת את שיתוף הפעולה הזה לשלב הבא, נוסד 'אתגר הפרסונליזציה בחינוך' (P.I.E Challenge). זהו מהלך יוצא דופן ופורץ דרך. המחשבה שעומדת מאחוריו היא לקרוא ליכולות המדהימות של תעשיית ההייטק, לחבור למורים ולנסות ביחד לפצח את האתגר החשוב מכולם. כיצד בכיתה מרובת תלמידים שונים, תוכל המורה גם לתת מענה אישי לכל תלמיד וגם להביא את כולם להצליח.

 

אל המשימה התגייסה עמותת בוגרי יחידה 8200 הידועה ביכולותיה המשובחות. ניגשו למעלה ממאתיים צוותים משותפים של מהנדסים ומורים. כל קבוצה הציעה פתרון יצירתי מכיוון אחר, ולבסוף נבחרו שבעה צוותים שהוכיחו פוטנציאל מיוחד. ביחד עם משרד החינוך, הצוותים הללו פעלו במהלך שנת הלימודים האחרונה בעשרות בתי ספר בישראל, כדי לבחון ולשפר.

 

קבוצה אחת יודעת לאבחן באמצעות אלגוריתם של בינה מלאכותית את סגנון הלמידה המתאים לכל תלמיד וממליצה למורה על שיבוץ לקבוצות למידה. קבוצה שנייה בנתה צ'אט חכם שבו תלמידים פותרים ושואלים, והמכונה לומדת אותם ויודעת להציע להם כיצד להמשיך. השבוע תיבחר הקבוצה הזוכה שתקבל את האפשרות להרחיב את פעילותה לעשרות בתי ספר בפריפריה.

 

בכל העולם שוברים את הראש סביב בעיות דומות בשדה החינוך. לדעתי לישראל יש הזדמנות מיוחדת למצוא פתרונות לאתגרים הללו, כפי שהראה אתגר הפרסונליזציה. הוא הוכיח שהחינוך הוא משימה משותפת ושנצליח בה ככל שנדע להסיר מחיצות ולתת אמון.

 

אלי הורביץ הוא מנכ"ל קרן החינוך של משפחת טראמפ וחבר ועד החינוך הלאומי

בטל שלח
    לכל התגובות
    x