שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

מחיר היעדרות החרדים מעבודה יגיע ל־400 מיליארד שקל ב־2065

אגף תקציבים באוצר מעריך כי הנזק לתמ"ג אם תעסוקת החרדים לא תעלה יעמוד על 40 מיליארד שקל ב־2030, ויוכפל פי 10 עד 2065. בכיר באגף תקציבים ובכירה במשרד העבודה והרווחה הציגו נתונים שתומכים בהורדת גיל הפטור מגיוס ל־21

שחר אילן 15:1111.07.19

אגף תקציבים במשרד האוצר מעריך שאם שיעור התעסוקה של גברים חרדים לא יעלה, הנזק שייגרם למשק ב־2030 יגיע ל־40 מיליארד שקל בשנה. הנזק שייגרם ב־2065, אם שיעור התעסוקה של גברים חרדים יישאר כמו היום, מוערך, על פי תחשיבי המשרד, ב־400 מיליארד שקל לשנה.

 

 

 

את הנתונים האלה הציג סגן ראש אגף תקציבים אסף וסרצוג בשולחן עגול שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ביום ראשון בירושלים בנושא חוק הגיוס. שני נציגים בכירים של הממשלה, וסרצוג וראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות מיוחדות במשרד העבודה והרווחה יוליה איתן, הציגו נתונים התומכים ביוזמות להורדת הגיל בו יכולים חרדים לצאת מהישיבה ולצאת לעבוד (גיל הפטור משירות צבאי).

 

תלמידי הישיבות החרדים מקבלים בגיל 18 דחיית שירות שאותה עליהם להאריך מדי שנה ומקבלים פטור קבוע משירות בגיל 24. עד גיל 22 אסור להם לעבוד ואחריו הם יכולים לעבוד באופן חלקי. בעבר הם קיבלו פטור בגיל 28. אבל חוק הגיוס שהעבירו יאיר לפיד ונפתלי בנט הוריד את גיל הפטור ל־24 במטרה לאפשר לכמה שיותר תלמידי ישיבות לצאת לעבוד (מהלך שזכה לכינוי "ריקון הבריכה").

 

הדיון עסק בכמה תוכניות להורדה נוספת של גיל הפטור. ביניהן תוכנית של בנט להוריד אותו לגיל 21 וזו של המכון לדמוקרטיה ‑ להוריד אותו לגיל 22. המשמעות של תוכניות אלו היא שחרדי שיגיע לגיל 21 (או 22) יוכל לצאת לעבוד בלי כל שירות.

 

 

מימין: יאיר לפיד ונפתלי בנט. הורידו את גיל הפטור ל־24 כדי לאפשר לתלמידי ישיבות לצאת לעבוד מימין: יאיר לפיד ונפתלי בנט. הורידו את גיל הפטור ל־24 כדי לאפשר לתלמידי ישיבות לצאת לעבוד צילום: אוראל כהן, אלכס קולומויסקי

 

וסרצוג הדגיש שוב ושוב שאינו מחווה דעה בוויכוח הפוליטי על חוק הגיוס, אבל הציג נתונים שתומכים בבירור בהורדת גיל הפטור. הוא ציין ששיעור תעסוקת החרדים שעלה מראשית העשור והגיע ל־52%, ירד בשנתיים האחרונות ל־50.5%, לעומת 87% אצל גברים יהודים לא חרדים. "אנחנו בסטגנציה", אמר וסרצוג.

 

בלי לחשב אובדן ממסים

 

וסרצוג גילה שלפי תחשיבי האוצר, "אם ב־2030 יישארו אותם אחוזי תעסוקה של הגברים החרדים, המשמעות היא אובדן תוצר למשק של 40 מיליארד שקל, בגלל אובדן צמיחה". החישוב מבוסס על כך שבגלל העלייה באחוז החרדים באוכלוסייה, יקטן שיעור התעסוקה הכללי.

 

אובדן התוצר מחושב כפער בין שיעורי התעסוקה הנוכחיים לשיעורי התעסוקה החזויים. עם זאת, באוצר לקחו הנחה זהירה וחישבו את ההפסד לפי התוצר הממוצע לגבר חרדי (כ־8,000 שקל בלבד). וסרצוג ציין שלנזק הזה יהיו השלכות נוספות כמו אובדן הכנסות ממסים והגדלת ההוצאה הציבורית, שלא חושבו.

 

לדבריו, "ב־2065 הפערים מגיעים ל־400 מיליארד שקל". הוא הסביר שאפשר, בהנחות שונות, להגיע למספרים שונים אבל בכל מקרה יהיה מדובר במאות מיליארדים. "תעסוקת חרדים היא סוגיה אסטרטגית למשק הישראלי", אמר. "ככל שהיא תתחיל בגיל מוקדם יותר, גדלים הסיכויים ששיעורי התעסוקה יעלו ושתהיה בשכר גבוה יותר".

 

"להקדים השילוב בעבודה"

 

"כלכליסט" חשף בסוף יוני את הנתונים שלפיהם אף של־78% מהאברכים יש פטור משירות צבאי, הם אינם יוצאים לעבוד. לכאורה זה מעיד על הכישלון של "ריקון הבריכה" ב־2014. אבל באוצר דווקא רואים במהלך הצלחה, משום שגרם לעלייה של 6% בתעסוקה מ־46% ל־52%.

 

לדברי וסרצוג, לפי חישובי האוצר, הקדמת גיל הפטור עכשיו בשנה תביא ב־2065 לתוספת של 0.2% מהתמ"ג והורדת גיל הפטור מ־24 ל־21 תביא לתוספת של בין 0.5% ל־0.7%, שיהיו שווים ל־30‑40 מיליארד שקל. זאת בשל תוספת שנות לימודים וניסיון.

 

יוליה איתן, האחראית לשילוב חרדים בעבודה במשרד העבודה והרווחה, התייחסה גם היא לתועלות של הורדת גיל הפטור. לדבריה, על פי תחזית הלמ"ס ב־2065 שליש מאזרחי ישראל יהיו חרדים. איתן אמרה ש"היינו רוצים להמליץ להקדים את הגיל שבו החרדים יכולים להתחיל לרכוש כישורים לשוק העבודה ולהשתלב בשוק העבודה, ככל שנוכל לתת שירותים לגילאים צעירים יותר האפקטיביות תעלה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x