$
בארץ

ניתוח כלכליסט

הקטר עשה רברס: יצוא סחורות ההייטק חזר ארבע שנים אחורה

בזמן שענף ייצוא שירותי ההייטק זינק, רשמו תעשיות ההייטק ירידות חדות בייצוא סחורות. הענפים שנפגעו במיוחד – ענף התרופות והטיס. במקביל, העודף במאזן הסחר בענף הגיע לשפל של עשור. חדשות לא טובות למשק שמתמודד עם האטה בצמיחה

אדריאן פילוט 08:3001.07.19

בסוף השבוע האחרון פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מאזן הייבוא והייצוא של סחורות לשנת 2018. הדו"ח מחלק את כלל הסחורות לפי מדרג טכנולוגי: מתעשייה מסורתית ועד תעשיית הייטק. מהמסמך עולה כי דווקא בשנה שבמהלכה חגג הדרג הפוליטי את חציית ה־100 מיליארד דולר בייצוא שירותים, נרשמה צניחה בייצוא סחורות של תעשיית ההייטק, והוא ירד בכ־6.3% לרמה של 19.9 מיליארד דולר – רמה דומה לזו שנרשמה ב־2014, לפני ארבע שנים. הנתון מטריד במיוחד נוכח העובדה כי כלל הייצוא התעשייתי דווקא המשיך לצמוח בקצב של 2.5% לרמה של 46.1 מיליארד שקל. למעשה בכלל מגזרי התעשייה -התעשייה המסורתית, המעורבת מסורתית והמעורבת עלית - נרשם גידול בייצוא הסחורות, מלבד מגזר ההייטק.

 

 

 

פגיעה בכנף ובארון תרופות

 

ייצוא סחורות ההייטק מחולק לשלושה ענפים: תרופות, כלי טיס ומחשבים. הצניחה הגדולה ביותר, בשיעור של 30%, נרשמה בייצוא כלי טיס, חלליות וציוד נלווה. מדובר בירידה של כמיליארד דולר ב־2018, לעומת 2017. ייצוא התרופות רשם אף הוא ירידה משמעותית של 22% – 1.35 מיליארד דולר – וזאת כתוצאה מקריסת חברת טבע וסגירת חלק ניכר מפעילותה בישראל. הירידות בענפים אלה אוזנו על ידי גידול של כ־12% בייצוא מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי.

 

פרמטר נוסף המעיד על חומרת המצב הוא השפל שנרשם ב־2018 בעודף ייצוא ההייטק. ישראל נחשבת למעצמת הייטק, ולכן זה שנים שהייצוא בתחום זה גבוה מהייבוא, מה שמייצר עודף. אלא שב־2018 הגיע זה לרמה של 6 מיליארד שקל — שפל של עשור.

 

ואם לא די בכך, הנתונים חושפים בעיית מאקרו שצפה שוב ושוב בעת האחרונה: הגירעון בייצוא התעשייתי הישראלי (ללא יהלומים) הגיע לשיא כל הזמנים של כ־14 מיליארד דולר. אם מביטים על הגירעון המסחרי התעשייתי הישראלי הממוצע מאז שנת 2000 שעמד על כ־6.4 מיליארד דולר ובעשור האחרון עמד על כ־6 מיליארד דולר, ניתן ללמוד שהגירעון הנוכחי הוא יותר מכפול.

 

אחת הסיבות שיכולה להסביר ירידה בייצוא ההייטק ועלייה בגירעון מאזן הסחורות היא הרעה בתנאי הסחר. כלומר, ירידה במחירי המוצרים המיוצאים שעשויה לפגוע בפידיון, גם אם אין פגיעה בהיקפי הייצוא. עם זאת, הנתונים דווקא מצביעים על שיפור יחסי בין מחירי הייבוא לעומת הייצוא, והרעה מזערית בלבד של 0.3% במדד תנאי הסחר (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה). זאת בניגוד ל־2017 — אז היתה הרעה של 1.2%.

 

הזינוק החד בגירעון הסחורות בשנים האחרונות, מגיע במקביל לזינוק המטאורי של יצוא השירותים שהגיע ב־2018 לכ־50 מיליארד דולר, וזינק ב־36% בין 2015 ל־2018. יתרה מזו, יצוא שירותי ההייטק הכפיל עצמו תוך שש שנים מ־8.7 מיליארד דולר ב־2013 לרמה של 17.6 מיליארד דולר ב־2018. אלא שגורמים המכירים את הנתונים מבקשים להיזהר מנתוני יצוא השירותים ומזהירים כי טיבם נמוך מזה של הסחורות ויש להימנע מאופטימיות יתרה. 

 

חדשות לא טובות למשק

 

הירידה בייצוא ההייטק אינה רק קוריוז סטטיסטי: כל פרסום או מחקר מוכיח כי בעיית הפריון שכל כך מטרידה את הכלכלנים קיימת בעיקר בתעשיות מסורתיות (שם נרשמה עלייה בייצוא) ולאו דווקא בתעשיות ההייטק. כלומר, השינויים הללו הם בעלי השפעה מכרעת על המשק שסובל, כמו כלל המדינות המפותחות, מירידה כללית בפריון.

 

לפי סקר התעשייה האחרון של הלמ''ס מ־2015, הערך המוסף הגולמי למשרה (מדד לפריון) בכלל התעשייה עמד על כ־334 אלף שקל למשרה. הערך המוסף הגולמי בהייטק עמד על יותר מ־567 אלף שקלים למשרה — כמעט פי שלוש לעומת הפריון בתעשייה המסורתית, שעמד על 199 אלף שקלים למשרה. יתרה מזו, בענף התרופות לדוגמא — שנפגע אנושות בשנה האחרונה — הפריון הגיע ב־2018 לכ־1.2 מיליון שקל למשרה — פי 4 לעומת הממוצע בתעשייה כולה, וכמעט פי 10 מתעשיית ההלבשה (כ־125 אלף שקל למשרה).

 

לפיכך, ירידה בהייטק ובענף התרופות בפרט הן חדשות ממש לא טובות עבור המשק הישראלי שמתמודד עם האטה בקצב הצמיחה, גירעון ממשלתי תופח והכלכלה הגלובלית הסוערת.

 

ישראל בתחתית הטבלה

 

רק לפני חודשיים פרסם ה־OECD דו"ח שהראה סימנים מטרידים מאוד בהקשר של התעשייה הישראלית: אם במדינות ה־OECD נרשמה בין 2014 ל־2018 עלייה שנתית ממוצעת של 2.6% בפריון, בישראל נרשמה ירידה של ממש של 0.5% באותה תקופה, מה שמדרג את ישראל בתחתית טבלה ובמקום האחרון בהתפתחות הפריון בתעשייה בעולם המערבי כולו.

 

נציגי התעשיינים מתריעים זו תקופה ארוכה על המתרחש בענף התעשייה, אך באוצר הגיבו בביטול: כמה ימים לפני אישור תקציב 2019 חשף האוצר את תוכנית נטו תעשייה. התוכנית לא כללה את בקשת התעשיינים להפחתות מס לתעשייה וגם לא הנהגת פחת מואץ שמעודד השקעות ומעלה את הפריון. בסך הכול הקצתה התכנית כ־1.1 מיליארד שקל, כאשר גורמים באוצר אישרו אז כי הכסף שיוקצה בפועל יעמוד על כמחצית מסכום זה ויינתן על פני שלוש שנים. כעת עם גירעון שמאיים להגיע ל־54 מיליארד שקל, ידיה של הממשלה כבולות עוד יותר. במצב הנוכחי הממשלה יכולה להקל בבירוקרטיה וברגולציה או לבטל את ההעלאה האוטומטית של הארנונה לעסקים. בינתיים, כל זה לא קורה. להיפך. רק לאחרונה עלו תעריפי החשמל והמים, שתיים מהתשומות העיקריות בתעשייה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x