שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הספינים הפוליטיים מרחיקים את פתרון הבעיות הכלכליות

בתום יממה של דרמה פוליטית, הספין של הליכוד לביטול הבחירות קרס והסתיים בלא כלום. נתניהו ייאלץ להתמודד עם הסקרים הלא מחמיאים, גנץ מוצא את עצמו מול יריב חדש ועוצמתי במגרש הביתי, והמשק ימשיך לחכות למנצח, שיצטרך לנסות לתקן שנה של קיפאון; כלכליסט ממפה את כל האפשרויות וההשלכות הכלכליות של המהלכים הפוליטיים

צבי זרחיה ואדריאן פילוט 06:4527.06.19

בעוד שבוע יצוין יום השנה ה־43 למבצע אנטבה, שבמהלכו נהרג יוני נתניהו, אחיו של ראש הממשלה, ושאחד ממהנדסיו היה ראש הממשלה לשעבר, אז אלוף משנה, אהוד ברק. שבוע לפני יום הזיכרון לאירוע, שקושר זה שנים בין נתניהו לבין ברק, התייצב אמש האחרון אל מול המצלמות והמיקרופונים והצהיר על שובו לחיים הפוליטיים.

 

 

 

חזרתו של ברק לשדה הפוליטי מטלטלת את המערכת הפוליטית ועשויה לפגוע בנתניהו. ברק מבקש להקים גוש של מפלגות בראשותו, שתתמקם במרכז המפה הפוליטית, בדומה לרשימת ישראל אחת שבראשותה עמד בסוף שנות ה־90 ושבאמצעותה ניצח ברק את נתניהו במירוץ לראשות הממשלה.

 

המפלגה החדשה צפויה לשאוב מנדטים מכחול לבן, דבר שבוודאי ישמח את ברק לאור האיבה הידועה בינו לבין הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, שהגיעה לשיא בפרשת הרפז. ברק יבקש לצרף לרשימה את מפלגת העבודה שבראשה עמד בעבר ואולי אף את מרצ. היום יתקיימו הבחירות לראשות מרצ, שבהן מתמודדים היו"ר המכהנת תמר זנדברג והח"כ לשעבר ניצן הורוביץ. זנדברג כבר קראה ערב הבחירות האחרונות לחיבור בין מרצ לעבודה, אך יו"ר המפלגה אז אבי גבאי לא נענה לבקשתה.

 

 איור: צח כהן

 

ברק מביא למפלגתו פנים חדשות בפוליטיקה הישראלית, לצד שמות מוכרים באריזה חדשה: סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף במיל' יאיר גולן, ששקל להתמודד על ראשות מפלגת העבודה; איש העסקים קובי ריכטר; ופרופ' יפעת ביטון, שהוצבה במקום השלישי ברשימת גשר של אורלי לוי־אבקסיס בבחירות האחרונות, והיתה מועמדת לכהן כשופטת עליון בשנים 2016 ו־2018.

 

ברק בודק כמה אופציות להתמודדות בבחירות, ובהן שימוש במפלגת עצמאות, שעמה התמודד בבחירות ב־2011, או חבירה לגוש הכולל מפלגה קיימת שנהנית ממימון בחירות מהמדינה, כמו למשל העבודה. ברק הודיע אמש שעדיין לא בחר שם למפלגתו החדשה. מי שעומד בראש הקמפיין שלו הוא היועץ האסטרטגי ליאור חורב, שהיה הקמפיינר של מפלגת כולנו בשתי מערכות הבחירות האחרונות.

ההכרזה של ברק מגיעה על רקע מאמצים גוברים מצד הליכוד לבטל את הבחירות החוזרות, שאליהן דחפה מפלגת השלטון רק לפני חודש לאור כישלונו של נתניהו בהרכבת קואליציה.

 

אחת ההערכות הרווחות במערכת הפוליטית היתה כי אם יבוטלו הבחירות, נתניהו ינסה להקים ממשלת אחדות עם מפלגת כחול לבן. אלא שיו"ר המפלגה, הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, סתם את הגולל על הרעיון במסיבת עיתונאים שכינס אתמול. בכך, גנץ גם ככל הנראה חיסל באופן סופי את שאיפתו של נתניהו לביטול הבחירות החוזרות - על אף חששותיהם של גורמים בכחול לבן שהמפלגה לא תצליח להשיג שוב 35 מנדטים. אותם גורמים חוששים בעיקר מזליגת מנדטים למפלגתו של ברק או לישראל ביתנו, שמובילה קמפיין אנטי־חרדי לוחמני.

 

"אנו לא רואים היתכנות לעצירת פיזור הכנסת", אמר אתמול גנץ. "נתניהו שוב מוליך שולל את אזרחי ישראל. במשך שישה שבועות הוא נכשל בהקמת ממשלה ואיבד את זה. משלא הצליח להרכיב ממשלה הוא הוא פעל בכל כוחו לפיזור הכנסת והוביל את מדינת ישראל למערכת בחירות מיותרת ויקרה יחד עם סיעת הליכוד ומפלגות נוספות. אם נתניהו לא היה מדרדר את המדינה לבחירות, נשיא המדינה היה מטיל עליי את האחריות להקים ממשלה והייתי מצליח. נתניהו יודע את זה, וכל המערכת הפוליטית מבינה את זה. בפיזור הכנסת ובהקדמת הבחירות נתניהו חיסל את האופציה להקים ממשלה שתפעל למען אזרחי ישראל ושלח את 2019 לאבדון כלכלי, חברתי ושלטוני. הוא לחץ על כפתור פיזור הכנסת ואין דרך חזרה. אם הייתה אופציה חוקית לביטול הבחירות, וניתן היה להקים ממשלת אחדות ללא בנימין נתניהו, היינו שוקלים זאת ברצינות".

 

מה הסיכויים?

 

מי שלקח על עצמו את הובלת המהלך לביטול הבחירות הוא יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד. כבר מרגעיה הראשונים, יוזמה זו עוררה סימני שאלה משפטיים ופוליטיים, וכלל לא ברור אם יש היתכנות לביצועה — בשני ההיבטים. בהיבט המשפטי, היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד אייל ינון קבע כי סיכוייו של המהלך להבשיל נמוכים. כמעט כמי שראה את הנולד לנגד עיניו, כבר בדיוני הוועדה המסדרת בהצעת החוק לפיזור הכנסת בסוף מאי, הבהיר ינון כי לאחר שהכנסת ה־21 תפזר את עצמה לא ניתן יהיה לבצע פניית פרסה ולמנוע את קיום הבחירות. ינון ניאות אתמול לבחון את הנושא שנית, טרם הצהרתו של גנץ כי לא יחבור לנתניהו בשום הרכב, אולם היא כנראה תתברר כלא רלוונטית ללא קשר למסקנותיה.

 

מי שהצטרף לעמדתו של ינון בימים האחרונים הוא היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. בסביבתו של היועץ הסבירו בימים האחרונים מדוע לא ניתן לבטל את הבחירות, אם כי הדברים לא נאמרו רשמית. אדלשטיין מצידו טען כי הוא נסמך על חוות דעת משפטיות אחרות, בלי שהסכים לחשוף מי עומד מאחוריהן. הוא העריך כי גיוס רוב של יותר מ־74 חברי כנסת לביטול הבחירות יעמוד במבחנים משפטיים, משום שמדובר ברוב גדול מזה שאישר את פיזור הכנסת לפני כמה שבועות.

 

בהערת שוליים, כדאי לשים לב לנוכחותה הבולטת של עו"ד מיכל רוזנבוים בשיח המשפטי על ביטול הבחירות. רוזנבוים היתה מועמדת לתפקיד מבקר המדינה מטעם ראש הממשלה והליכוד, וזכתה גם לתמיכה ואהדה מצד יהדות התורה. לבסוף מועמדותה לא הוגשה, אולם היא שבה לשיח הציבורי והפוליטי כאשר הגישה לאדלשטיין חוות דעת שלפיה ניתן לבטל את קיום הבחירות ברוב של 61 חברי כנסת בלבד.

 

 

בנימין נתניהו ובני גנץ בנימין נתניהו ובני גנץ צילום: EPA, רויטרס

 

 

בשיחה עם "כלכליסט" הסבירה אתמול רוזנבוים כי "ניתן למנוע את פיזור הכנסת במסלול שנשען על פרשנות משפטית שבסיסה מניעת אי־תקינות שנוצרה עם הקדמת הבחירות". לדבריה, האינטרס הציבורי מחייב יצירת פרשנות משפטית לחוקים הקיימים, בעיקר כדי למנוע בזבוז של מיליארדי שקלים בקיום בחירות נוספות.

 

רוזנבוים התייחסה גם לחוק שמדבר על מלאכת הרכבת הממשלה, שקובע כי זו יכולה לצאת לדרך בשלושה תרחישים: בחירות, מוות של ראש ממשלה או עילה לכינון של ממשלה חדשה. לטענתה, ביטול הבחירות מהווה עילה כזו. בתרחיש כזה, לפי רוזנבוים, אדלשטיין יכול לכנס את נשיאות הכנסת כדי שתחליט על ביטול פגרת הבחירות, ולאחר מכן מקבע בחוק את ביטול הבחירות. רוזנבוים סירבה להשיב מי הזמין ממנה את חוות הדעת.

 

לא נגעתי

 

בשעות שקדמו להצהרת גנץ שלפיה אין כל סיכוי שיחבור לנתניהו, הקפיד ראש הממשלה להרחיק את עצמו מהאש ולנסות לטשטש את טביעות אצבעותיו מהמהלך לביטול הבחירות.

 

למרות ניסיונות אלה, ההערכות במערכת הפוליטית הן שנתניהו היה מעורב ומיודע לגבי הבדיקות והמהלכים, שרובם ככולם נבעו מסקרים פנימיים של הליכוד שלפיהם המפלגה יורדת מתחת לרף ה־30 מנדטים - וגוש הימין אינו מגיע ל־61 מנדטים ללא ישראל ביתנו.

 

נתניהו אמר אתמול: "אני מכבד ומעריך את יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין. היוזמה שלו מבקשת למנוע סיבוב נוסף של בחירות בישראל. אדלשטיין ביקש שניפגש בימים הקרובים ואעשה זאת". בדבריו, נתניהו ביקש להפריך דיווחים שלפיהם הליכוד הציעה לגנץ רוטציה בראשות הממשלה. "בשום שלב לא הוצעה רוטציה, עד לרגע זה אין קשר בין הליכוד לכחול לבן ואין לי שום כוונה לוותר על שותפיי הטבעיים לממשלת הימין", הוסיף נתניהו.

 

גם הסיפא הזו העידה על כך שההיתכנות הפוליטית למהלך קלושה. אם נתניהו לא מוכן להציע רוטציה לגנץ ומבקש להמשיך בשותפות עם המפלגות החרדיות ואיחוד מפלגות הימין, אלה לא יסכימו לחבור לכחול לבן וליאיר לפיד. רק פיצול של גנץ מכחול־לבן וחבירה לנתניהו ושותפיו היה מאפשר הרכבת קואליציה, ותרחיש זה נראה היה מופרך מלכתחילה, עוד טרם הצהרתו של יו"ר כחול לבן. באופן דומה, גם תרחיש שבו החרדים מוותרים על דרישותיהם בעניין חוק הגיוס ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מסכים לחבור אליהם לממשלת ימין נראה קלוש, משום שבשלב זה ליברמן משוכנע שכוחה של מפלגתו יתעצם אם יתקיימו בחירות.

 

אהוד ברק מכריז על הקמת מפלגה אהוד ברק מכריז על הקמת מפלגה צילום: מוטי קמחי

 

שותפיו של נתניהו, ובראשם יו"ר כולנו משה כחלון ויו"ר איחוד מפלגות הימין הרב רפי פרץ, מיהרו שלשום לתמוך בביטול הבחירות - כנראה במהלך מתוזמר ומתכונן עם הליכוד. כחלון וחבריו לכולנו ירוצו בבחירות הקרובות במסגרת רשימת הליכוד, בעוד פרץ - שרק הושבע השבוע כשר החינוך - מבקש להמשיך בתפקידו. לעומת זאת, יו"ר האיחוד הלאומי ושר התחבורה הטרי בצלאל סמוטריץ' מתנגד לביטול הבחירות. באיחוד מפלגות הימין חוששים שאם הבחירות יוקדמו נתניהו ייאלץ לוותר עליהם - או יפסיד במירוץ לראשות הממשלה.

 

במפלגות החרדיות בינתיים יושבים על הגדר. מצד אחד, החרדים מצדדים בביטול הבחירות, מחשש שאת הממשלה הבאה ירכיב גנץ - ואז הם יישארו בחוץ. מצד שני, גם בתרחיש של ממשלת אחדות הם יישארו בחוץ. במפלגת העבודה ובמרצ מתנגדים לביטול הבחירות.

 

בחירות ולא להיות

 

אם אכן ייערכו בחירות בספטמבר, העלות הישירה שלהן נאמדת ב־1.5‑2 מיליארד שקלים: כ־475 מיליון שקל לתהליך עצמו, שייצאו מתקציב המדינה, ועוד כ־1‑1.5 מיליארד שקל, שהם עלותו של יום שבתון למשק. בהינתן שיהיה זה ההליך השלישי שמתקיים בתוך שנה — אחרי הבחירות המוניציפליות באוקטובר והבחירות לכנסת באפריל — מדובר באובדן תוצר כולל של 4‑5 מיליארד שקל.

 

מדובר בסכום עתק עבור משק שנמצא בהאטה כלכלית ומתמודד עם גירעון עצום, שנאמד ב־53 מיליארד שקלים, והיד עוד נטויה. על אף ההיקפים הגדולים, העלויות הישירות הללו הן בגדר כסף קטן בהשוואה לנזק הכלכלי העקיף שיגרום תהליך הבחירות המחודש למגזר הציבורי ולמגזר העסקי, שכן הוא צפוי "למחוק" את שנת 2019.

 

ללא ממשלה וללא כנסת, האי־ודאות הכלכלית של הסקטור העסקי בכל נושאי המדיניות - למשל מיסוי ורגולציה - עוצרת את החברות במשק מביצוע השקעות, למשל בציוד ובכוח אדם. עניין זה בעייתי בימים כתיקונם, ובעייתי במיוחד בימים של האטה וגירעון גואה.

 

במגזר הציבורי הבעיה חמורה לא פחות. תקציב המדינה מאושר עד סוף 2019, ובמצב הנוכחי לא יאושר תקציב חדש עד סוף מרץ 2020. משרד האוצר, שאחראי על ניהול תקציב המדינה, מתכנן זה כמה חודשים צעדים דרסטיים כדי להתמודד עם גירעון שיצא מכלל שליטה וחורג בכ־12 מיליארד שקלים מהתקרה המותרת בחוק. רק לפני שבוע אישרה הממשלה קיצוץ רוחבי של 1.2 מיליארד שקל, רובו כדי לממן פרויקטים ולא לצמצום הגירעון. בנוסף אושרו כמה העלאות מסים, אולם היועץ המשפטי לממשלה אסר על צעדים דרסטיים יותר כמו העלאת מע"מ בזמן כהונת ממשלת מעבר.

 

הקפאון השלטוני מורגש היטב גם בשוק הנדל"ן. אחרי שנים של התערבות ממשלתית מסיבית, הקבלנים, המוכרים והרוכשים מבקשים להמתין ולראות מה יעלה בגורלם של צעדים משמעותיים, כמו מחיר למשתכן והעלאת מס רכישה על משקיעים. גם משקי הבית, שמרגישים את חוסר הוודאות, עלולים לעצור צריכה פרטית - שנחלשת גם ככה לפי כמעט כל מדד. בהיבט זה, המסקנה ברורה: למשק הישראלי, עדיף לדלג על הבחירות.

ויש משמעות כלכלית גם לתוצאות הבחירות. אם הממשלה שתתגבש לאחר הבחירות תהיה ממשלת ימין־חרדים, היא תיוולד בליווי תג מחיר של עוד 20 מיליארד שקל עבור דרישות קואליציוניות. הסכמים כאלה לא רק יזניקו את הגירעון, אלא יעכבו את צמיחת המשק, שכן הכספים הללו ילכו בעיקר לצרכים סקטוריאליים, על חשבון הגדלת ההשקעה הממשלתית. הסייג היחיד במקרה זה הוא דרישת השותפות הטבעיות של נתניהו להגדלת תקציב הבריאות.

 

לעומת זאת, ממשלת אחדות המורכבת משני גושים פוליטיים גדולים יכולה לשנות את התמונה לחלוטין ולהפחית באופן משמעותי את עלות ההסכמים הקואליציוניים. יתרה מזו, ניתן לצפות כי הכספים שתחלק ממשלה כזו ינותבו להגדלת הפריון והצמחת המשק, למשל באמצעות השקעה בהשכלה גבוהה והכשרה מקצועית ובעיקר תשתיות ותחבורה. צעדים כאלה יתרמו את התרומה המשמעותית ביותר לפיתוח כלכלי, ויש ביכולתם להגדיל את הצמיחה העתידית של המשק. אם זה יקרה, יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת על החוב הממשלתי העתידי ביחס לתוצר. כמו כן, ממשלה רחבה גם תבטיח אישור מהיר של הגזירות הכלכליות הנדרשות לצורך איזון תקציבי. ולא פחות חשוב מכך: ממשלה רחבה היא בעלת הסיכוי הגבוה ביותר להעביר רפורמות מבניות, כמו למשל העלאת גיל הפרישה לנשים. כל אלה רפורמות שיצמיחו את המשק, שנמצא בקצה הפוטנציאל שלו במצב העניינים הנוכחי.

 

ועדיין - שאלת מיליון הדולר היא אם ראש הממשלה הבאה, עם או בלי בחירות, יהיה בנימין נתניהו. אם כן, ויוגשו נגדו כתבי אישום, הממשלה עלולה להתפרק ולגלגל את המדינה לבחירות נוספות, שאינן טובות למשק. יתרה מזאת וחשוב מכך, עצם העובדה שנתניהו יעמוד שוב בראש הממשלה עלולה לגרור חששות מחוסר יציבות, שיוסיפו לדרדר את מצבו של המשק.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x