שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

"זינוק בתקלות בבזן חיפה, אבל הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה מוגבל מאד"

עוד מצא המבקר כי נרשם הישג מוגבל לתוכנית הלאומית להגבלת הזיהום במפרץ חיפה, ולא ברור מהו היעד; בנוסף, הממשלה עוד לא יודעת להצביע על קשר בין זיהום האוויר בחיפה לבין התחלואה העודפת באזור המפרץ; תכנית המתאר של חיפה התפזרה בין משרדי הממשלה, והבלאגן חוגג

ליאור גוטמן 12:0024.06.19

אחד הפרקים הנפיצים של מבקר המדינה יוסף שפירא עוסק ב"פיקוח והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה על המפעלים במפרץ חיפה". מדובר בכלל המפעלים שפועלים שם ושייכים לקבוצת בזן, שמפעילה את בית הזיקוק הצפוני ואת המפעלים הפטרוכימים באזור.

 

 

 

שפירא מזכיר ש"הריכוז הגדול של מפעלי תעשייה באזור מפרץ חיפה, שרבים מהם משתמשים בחומרים מסוכנים, וכן זיהום האוויר שמקורו במפעלים, בכלי התחבורה ובנמל - הם גורמי סיכון כבדי משקל העלולים לפגוע באיכות האוויר והסביבה ובבריאות תושבי אזור חיפה ובשוהים בו".

 

משכך, הפיקוח והאכיפה שמבצע המשרד להג"ס בנושא הם אמצעים חשובים שאמורים "לסייע לו במניעת גידול בזיהום האוויר ואף בהפחתתו ולמנוע את הפרתם של תנאים שהציב בעניין זה למפעלים - מכוח חוקים שונים - ברישיונות העסק שלהם, בהיתרי פליטה ובצווים אישיים שניתנו להם".

 

המבקר יוסף שפירא על רקע בתי הזיקוק בחיפה המבקר יוסף שפירא על רקע בתי הזיקוק בחיפה צילום: אלעד גרשגורן, אלכס קולומויסקי

 

 

והתוצאות בשטח? אלו נמצאו כרחוקות מכוונת המחוקק, אולי אפילו על חשבון בריאות התושבים באזור. שפירא מצא ש"מממצאי ביקורת זו על פעולות הפיקוח והאכיפה שנקט המשרד להגנת הסביבה בשנים האחרונות בעניינם של מקורות זיהום אוויר נייחים במפרץ חיפה מצטיירת תמונת מצב שאינה מניחה את הדעת ומחייבת בדחיפות את ביצוען של פעולות תיקון".

 

כך למשל, נמצא שהמשרד להגנת הסביבה "טרם יישם מסקנות והמלצות קודמות של מבקר המדינה בנוגע לכלי הפיקוח והאכיפה שברשותו, וספק אם הוא משתמש בכלים אלה באופן המיטבי". עוד נמצא ש"השרים להגנת הסביבה טרם קבעו בתקנות הוראות למניעה ולצמצום של זיהום אוויר ממקורות נייחים, והמשרד להג"ס ומחוז חיפה שלו מתקשים לנקוט פעולות פיקוח ואכיפה אפקטיביות על מנת שהמפעלים יעמדו בנהלים, בתקנים ובהוראות שכבר נקבעו. נוסף על כך, דוח זה מעיד על כשל בניהול מערכי הניטור הרציף והדיגומים בארובות המפעלים, שעדיין אינו מאפשר למשרד להג"ס ולציבור לקבל תמונת מצב מהימנה ומדויקת על ריכוז המזהמים הנפלטים מהמפעלים ועל כמותם".

 

ואם לכמת את הדו"ח למספרים, שפירא מצא ש"המשרד להג"ס ואיגוד ערים חיפה היו ערים לכך כי במשך שש שנים ביצעו 12 מ-14 המפעלים שבמפרץ חיפה ניטור ב-42 ארובות שלהם שלא בהתאם לנוהל הניטור שקבע המשרד". זאת ועוד - לפי מבקר המדינה "המשרד נקט אמצעי אכיפה מינהליים או פליליים רק בעניינם של 241 (כ-53%) מ-448 המפגעים המהותיים (מפגעים שאינם קלים) אשר דווחו ותועדו בתקופה שבין 2013 ליוני 2018 ברשויות המקומיות השייכות למפרץ חיפה. בנוגע להליכים מנהליים: המשרד שלח 66 מכתבי התרעה (14%), קיים 26 שימועים (5.8%) והפיק שבעה צווים (1.5%) בנוגע להליכים פליליים, זאת כאשר ידוע שבשנים 2018-2014 חל גידול של עשרות אחוזים במספר המפגעים הסביבתיים באזורים שבאחריות מחוז חיפה של המשרד, ובכלל זה היה זינוק של מאות אחוזים במספר מפגעי זיהום האוויר שאותרו. השיא השלילי הגיע בשנה שעברה, זאת בשעה ש"בשנת 2018 נפתח תיק חקירה אחד בתחום זיהום האוויר, אף שלפי מסמכי המשרד להג"ס אותרו באותה שנה 26 מפגעים בתחום זה. לנוכח כל האמור לעיל מצטיירת תמונת מצב המעידה על מיעוט אכיפה פלילית בעניינם של מפגעי זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה".

 

ואיפה משתלב הטיפול בבתי הזיקוק בפרק הביקורת הזה? לפי שפירא, "רק בשנת 2017, יותר משש שנים לאחר שהמשרד להג"ס מצא ששיעור מזהמי האוויר, הסתיים הטיפול שלו בנושא בהסדר טיעון שאליו הגיעו הצדדים. בשנים 2012 - 2016 שוב נמצאו בארובות מפעלי הקבוצה עשרות חריגות ניכרות בפליטות לאוויר של מזהמים שונים שחשיפת בני אדם אליהם עלולה לגרום בטווח הארוך למגוון רחב של נזקים בריאותיים ואף למחלת הסרטן. רק בינואר 2019, כשש שנים וחצי לאחר שהתגלו כאמור החריגות הראשונות, הועבר תיק החקירה בנושא לתובע חיצוני לצורך הכנת כתב אישום"

 

האם מדובר בממצאים חד-פעמיים? לפי שפירא התשובה שלילית. "בשנת 2011 מצא המשרד להג"ס כי קבוצת בזן הפרה כמה פעמים את ההוראות האישיות שנקבעו לה, ואולם בפועל ננקטו אמצעי אכיפה רק בשל מקצת ההפרות, ולאחר נקיטתם הוטלו קנסות על הקבוצה; ואילו הטיפול ברוב ההפרות לא מוצה.

 

בשנת 2015 חל גידול של כ-120% בהיקף הפליטות של תרכובות אורגניות נדיפות (הידועות כחומרים מסוכנים ומסרטנים) מרכיבי ציוד במפעל של חברת כרמל אולפינים בע"מ (להלן - כאו"ל), באופן שהיקפן האמור הסתכם ב-534 טונות (לעומת 244 טונות בשנת 2014), וזאת עקב "תקלת חשמל" שאירעה במפעל בפברואר 2015; אך למשרד להג"ס נודע על הגידול בהיקף הפליטות רק בשנת 2016, כשנה לאחר שאירעה התקלה"

 

ומה לגבי הלפיד שמככב בסרטוני הפייסבוק של תושבי האזור? כאן נמצא ש"בשנים האחרונות אירעו במתקני כאו"ל (כרמל אולפינים - ל"ג) כמה תקלות שגרמו להזרמת כמויות גזים גדולות באופן מתמשך לשריפה בלפיד שבשטח המפעל ולפליטת עשן שחור, המעידה על הפעלה לא תקינה של הלפיד אשר עלולה לסכן את תושבי האזור. יצוין כי אף שהמשרד להג"ס ער זה שנים רבות לאי-תקינותה של הפעלת הלפיד, הוא החל לנקוט צעדי אכיפה בעניין זה רק לאחרונה"

 

מבחינת שפירא, השורה התחתונה של הפרק הזה היא ברורה. "ממצאיו של המשרד להג"ס בעניין ריבוי החריגות, הפרות החוקים וההוראות והתקלות במפעלי קבוצת בזן בשנים האחרונות מלמדים על חולשות ממשיות של המשרד בכל הנוגע להפעלת אמצעי האכיפה השונים העומדים לרשותו כנגד הקבוצה. אומנם במהלך הביקורת נקט המשרד להג"ס כמה צעדי אכיפה, אולם חלקם ננקטו זמן רב לאחר ביצוע העבירות לכאורה, והדבר מעורר חשש להפחתת האפקטיביות שלהם ולפגיעה ביכולת ההרתעה של המשרד".

 

קבוצת בזן מסרה בתגובה לדוח: "הקבוצה תמשיך לפעול ולהשקיע תקציבים בצמצום השפעתה הסביבתית , בשקיפות, תוך עמידה בתקנים המחמירים העולם".

 

"לא ברור מהם המזהמים שלערכי היעד שלהם מתכנן המשרד להגיע" 

 

בפרק של דוח מבקר המדינה שעוסק ש"איכות האוויר במפרץ חיפה, מדידת המזהמים ונתוני הפליטות והשוואתם", מזכיר יוסף שפירא שאזור מפרץ חיפה הוא אחד ממוקדי הזיהום הסביבתי הבולטים בישראל, הכולל, בין היתר, זיהום אוויר משמעותי. "באזור זה מתבצעת פעילות תעשייתית אינטנסיבית עוד מלפני קום המדינה, וכן מצויים בו תשתיות לאומיות כמו תחנת כוח, נמל מטענים, מכלי דלק, נמל נוסעים, שדה תעופה, רכבת ועומסי תחבורה - אשר מייצרים פליטות ניכרות של מזהמים מסוגים שונים לאוויר"

 

שפירא מדגיש שכתוצאה מפליטות אלו וממבנהו הטופוגרפי המיוחד, סובל אזור מפרץ חיפה משך שנים רבות מבעיות של זיהום אוויר, ונתוני משרד הבריאות מהשנים האחרונות מלמדים כי בנפת חיפה יש תחלואה גבוהה בהשוואה לממוצע הארצי.

 

ומה עושה המדינה עם כל זה? "כדי להתמודד עם המצב, ובמסגרת יישומו של חוק אוויר נקי, גיבש המשרד להג"ס את התוכנית הלאומית מפרץ חיפה שנכנסה לתוקף בשנת 2015 וביצע - ומבצע גם כיום - פעילות רבה בקשר לתוכנית. עם זאת, העלה דוח ביקורת זה ליקויים באופן גיבושה של התוכנית, בנושאים נדרשים שנעדרו ממנה, באופן הדיווח לציבור על יישומה, ובמידת העמידה בלוחות הזמנים ביעדים שנקבעו בה, שחלקם טרם הושג גם כיום".

 

כך למשל, נמצא שכניסתו של חוק אוויר נקי לתוקף, הטמעתו של מנגנון היתרי פליטה ויתר הפעולות שבהן נקט המשרד להג"ס בעשור האחרון במסגרת חוק זה, וכן יישומה של התוכנית הלאומית מפרץ חיפה, "הובילו לשינוי מגמה ולהפחתה בהיקפי הפליטות של חלק ניכר מהמזהמים העיקריים ולשיפור בנתוני איכות האוויר במפרץ חיפה בשל צמצום נוכחותם של מזהמים אלו באוויר".

 

 

מפרץ חיפה מפרץ חיפה צילומים: טל שחר

 

למרות זאת, בדוח הביקורת נמצא ש"על אף מגמה זו נותרו קשיים מספר בעניין פליטות ואיכות האוויר בחיפה: ישנם מזהמים אחדים שפליטתם הופחתה, לעיתים מעט או במידה מתונה, וחיפה עדיין בין הרשויות המובילות בפליטות של שמונת המזהמים שבמצאי הפליטות"

 

למעשה, שפירא מדגיש שהמשרד להג"ס לא הציג בפני משרד מבקר המדינה מסמכים שהוכנו במסגרת עבודת מטה לפני גיבוש התוכנית הלאומית מפרץ חיפה,  שיש בהם כדי ללמד בוודאות לפי איזו מתודולוגיה גובשה התוכנית, על איזה מידע מהארץ ומחו"ל היא נסמכה ועל סמך מה גובשו יעדי התוכנית".

 

התוצאה של שיטות העבודה הזו היא ש"בהיעדר התייחסות מפורשת לסוגיית ערכי היעד של מזהמים בתוכנית הלאומית מפרץ חיפה, לא ברור מהם המזהמים שלערכי היעד שלהם מתכנן המשרד להגיע באמצעות התוכנית, אם בכלל"

 

עוד נמצא ש"השרים להג"ס שכיהנו מאז החליטה הממשלה על התוכנית הלאומית מפרץ חיפה פרסמו דוחות תקופתיים על יישום התוכנית. ואולם, הדוחות אינם מתפרסמים במתכונת אחידה, לא כל הנושאים מדווחים בהם, אין בדוחות נתונים כוללים על הפליטות שעליהן דיווחו המפעלים, ולרוב אין בהם נתונים על תוצאות הניטור והדגימה הסביבתיים במשך התקופה המדווחת וזאת בהשוואה לתקופות קודמות".

 

גם פקידות המשרד להגנ"ס לא חפה מביקורת, ולפי שפירא המשרד "אינו מדווח לממשלה אחת לשנה על יישום התוכנית הארצית, כנדרש בחוק אוויר נקי ובהחלטת הממשלה מאוגוסט 2013, אלא רק אחת לשנתיים. כמו כן, במרץ 2019, יותר מחמש שנים וחצי מאז אושרה התוכנית הארצית, לא הציע השר להג"ס לממשלה, כנדרש בחוק אוויר נקי, לעדכן את התוכנית".

 

יעד מרכזי וחשוב של התוכנית הלאומית מפרץ חיפה - הפחתה משמעותית בפליטת ארבעה מזהמים מהתעשייה - לא הושג בנוגע לשניים מהם עד שנת 2018, היעד המקורי שנקבע בתוכנית הלאומית מפרץ חיפה להשגתו, ואין לדעת מתי יושג.

 

לצד נתונים על היקף הפליטות ומצב איכות האוויר, העלה דוח ביקורת זה כמה מגבלות טכנולוגיות ואחרות (חלקן קיימות בכל העולם) המובנות במערך הניטור והדיגום, שגורמות לכך שמספר רב של חומרים מזהמים ראשוניים ושניוניים נותר מחוץ ליכולת הזיהוי, המדידה וההתרעה של מערך הניטור והדיגום. הדבר גורם לחוסר ודאות לגבי חלק ניכר מהמזהמים המצויים בפועל באוויר ובעניין השפעותיהם הפוטנציאליות על בריאות הציבור והסביבה - בחיפה ובמוקדי זיהום נוספים.

 

מהו הקשר בין זיהום האוויר לתחלואה במפרץ?

 

בדו"ח מבקר המדינה על אזור מפרץ חיפה קובע המבקר יוסף שפירא שמדובר ב"אחד ממוקדי הזיהום הסביבתי הבולטים בישראל. במפרץ מרוכזת פעילות תעשייתית אינטנסיבית הכוללת מתקני נפט ובתי זיקוק, מתקני אחסון דלקים ומפעלי תעשייה כימית ופטרוכימית. כמו כן פועלות באזור המפרץ תשתיות לאומיות ובהן שדה התעופה של העיר חיפה, תחנת כוח של חברת החשמל, נמל מטענים ונמל נוסעים. גורם נוסף לזיהום באזור מפרץ חיפה הוא עומסי תחבורה, בשל ריכוזם הגדול של מנועי דיזל אשר משרתים את הנמל ואת המפעלים". כל הריכוז הזה מוביל לפליטות של מזהמים לסביבה, ולכן המסקנה של שפירא היא ש"אזור מפרץ חיפה הוא אחד ממוקדי זיהום האוויר המשמעותיים בישראל", כאשר "כלל הוצאות הטיפול בנזקי הזיהום במישור הבריאותי והסביבתי הסתכמו בשנת 2014 בכ-1.4 מיליארד שקל".

 

 

שריפה במפרץ חיפה (ארכיון) שריפה במפרץ חיפה (ארכיון) צילום: דוברות המשרד להגנת הסביבה

 

שפירא אמנם מצא ש"המשרד להג"ס פעל במשך השנים לצמצום זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה, והממשלה אף החליטה ליישם את התוכנית הלאומית מפרץ חיפה וכן להקים מפעל חלופי לייצור אמוניה בנגב" אולםב שורה התחתונה "מכלול הממצאים המובאים בפרקי דוח זה מצביעים על שורה של ליקויים המעוררים שאלות אם די בפעולות אשר ננקטו וכן אם האופן שבו ננקטו הפעולות האמורות יש בו כדי להבטיח את מזעור הפגיעה בבריאות הציבור, כדי להגן על הסביבה וכדי להפחית את הסיכונים באזור זה"

 

והתוצאה? בשנים 2018-2016 בחן משרד מבקר המדינה לסירוגין את נתוני התחלואה העודפת בנפת חיפה, את סוגיית הקשר הסיבתי בין התחלואה לזיהום האוויר באזור ואת יישום החלטת הממשלה בנוגע לגיבוש תשתית נתונים אודות השפעת זיהום האוויר במפרץ חיפה על בריאות הציבור. הביקורת נעשתה במשרד הבריאות ובמשרד להגנת הסביבה, והמסקנה העצובה היא ש"במבחן התוצאה - בחלוף שנים רבות מהעלאת הצורך בהעמקת המחקר ובגיבוש מסד נתונים בריאותיים מלא ומעודכן, ושלוש שנים מהחלטת הממשלה בעניין, בפועל כמעט דבר לא השתנה; תשתית הנתונים העומדת לרשות מקבלי ההחלטות בנושא הגנת הסביבה והבריאות במפרץ חיפה עודנה חסרה באופן מהותי".

 

מחלות ריאה מחלות ריאה צילום: שאטרסטוק

 

שפירא מציין שאכן במשרד הבריאות יודעים להגיד ש"בהשוואה לממוצע הארצי יש בנפת חיפה תחלואה עודפת במבוגרים - בסרטן, במחלות לב ובמחלות נשימה. כמו כן ישנה החמרה של אסתמה בילדים. עמדה זו נשענת על נתונים עקביים שאסף המשרד ובחן לאורך השנים. ממצאים אלה חמורים ומדאיגים ביותר".

 

אז מה חסר למדינה כדי לקבל תמונה מלאה על מה שקורה באזור חיפה? בראש ובראשונה ביצוע מחקר אפידמיולוגי שכבר נמצא באיחור של שנים; הקמת מערך איסוף, עיבוד וניתוח של נתוני תחלואה ולבסוף החלטת ממשלה תוכנית לאומית בריאות וסביבה. לעניין זה פירא מצא ש"הועלה כי רק באוגוסט 2018 הועברה התוכנית לאישור השר להג"ס ושר הבריאות, וממילא היא גם לא הוגשה כנדרש לאישור הממשלה. משמעות הדבר שחל עיכוב של שנה לפחות באישור תוכנית זו, שמטרתה לחזק את היכולת של מדינת ישראל לקבוע מדיניות בתחום הגנת הסביבה כדי להבטיח את בריאות הציבור".

 

"תכנית המתאר של חיפה התפזרה בין משרדי הממשלה, והבלאגן חוגג"

 

את הפרק שעוסק ב"תכנון סטטוטורי במפרץ חיפה וזיקתו למפגעי סביבה", ניתן לסכם בקלישאה ש"יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל".

 

לפי מבקר המדינה יוסף שפירא שנים רבות ידוע לגורמים הממשלתיים - בהם המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, עיריית חיפה ומינהל התכנון ש"לנמל חיפה ולריכוז התעשיות והמתקנים באזור מפרץ חיפה, ובייחוד התעשיות הפטרוכימיות, השפעות על קשת רחבה של סוגיות הנוגעות למפגעים סביבתיים, בריאותיים, ביטחוניים ואחרים באזור זה, ובין היתר לחומרים מסוכנים ולזיהום של האוויר והסביבה", ולכן "מצב מיוחד זה מחייב הקפדה על ראייה כוללת ומתואמת בין כל הגורמים הנוגעים בדבר בעניין התכנון הסטטוטורי באזור המפרץ ופעולה נמרצת להפחתת זיהום האוויר, החומרים המסוכנים והמפגעים שבו".

 

 

חיפה חיפה צילום: אלעד גרשגורן

 

והמציאות בפועל? כל אחד עושה מה שמתחשק לו. מבקר המדינה מצא שתפקודם של גופי התכנון ומשרדי הממשלה הנוגעים "התאפיין בראייה חלקית של הבעיות, בוודאי בכל הקשור לתוכנית המתאר שאמורה ללוות את הפיתוח של אזור חיפה. מדובר בתמ"א 30, ששפירא מכנה אותה ככזו ש"נועדה ליישב את מארג הקונפליקטים באזור, ליצור בלמים ואיזונים בין הצרכים השונים, לצמצם את הסיכונים מחומרים מסוכנים ולהביא לקבלת החלטות מיטבית", כאשר בפועל היא לא אושרה עד למועד סיום הביקורת בשנת 2019.

 

שפירא מדגיש שהתכנון הסטטוטורי של מפרץ חיפה אמור לבטא את צורכי הערים שבמטרופולין חיפה ואת צורכי תושביהן, למזער ככל הניתן פגיעה סביבתית ובריאותית בהם, וכן להביא בחשבון את צורכי המשק, ובהם התעשייה והנמלים, אולם הממצאים שלו מעידים ש"בדצמבר 2018, יותר מ-27 שנים לאחר שהמועצה הארצית הורתה להכין את תמ"א 30, נמצא כי תוכנית זו - או תוכנית מתאר ארצית אחרת שאמורה לחול על כלל השטח של מפרץ חיפה - עדיין לא אושרו על ידי הממשלה ולא קיבלו תוקף".

 

הבלאגן התכנוני הזה גורם לכך שלאורך שנים התרבו התוכניות הפרטניות הנוגעות לאזור זה, ועד לרמה בה "מוסדות התכנון בחנו וקידמו בנפרד כל אחת מהן, ובהתאם לכך נקבעו הוראות בעניינן, באופן שפוגע בתכנון האזורי האינטגרטיבי ומעצים אי-סדר תכנוני באזור". כך למשל עד סוף דצמבר 2011, שנים רבות לאחר שמוסדות התכנון החלו לקדם את תמ"א 30, הייתה ועדת השרים לענייני פנים ושירותים אמורה לקיים דיון בעניינה של תוכנית זו לקראת אישורה; אולם ועדת השרים החליטה במועד זה, כפי שסוכם כבר קודם לכן בין משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים ומשרד הפנים, להחזיר את התוכנית למועצה הארצית על מנת שזו תשקול לגרוע מהתחום שעליו היא חלה את כל שטח הנמלים (נמל חיפה ונמל המפרץ החדש) ושטחי היבשה הסמוכים להם - ששטחם הכולל גדול ממחצית שטחה - אזור עתיר סיכונים ומזהמים, שהוא לב האזור ולב התוכנית, ואשר יועד לפיתוח מטרופוליני לרווחת התושבים. וכך יצא שאם עד דצמבר 2011 המועצה הארצית ומינהל התכנון, שמכוח תפקידיהם אמורים לשמור על האיזון בין האינטרסים השונים לרבות האינטרסים הסביבתיים והבריאותיים, הם שקידמו תכנון סטטוטורי של יותר ממחצית שטחה של תמ"א 30, מי שאחראי על העניינים בשטח היא חברת נמלי ישראל, ששפירא אומר את המובן מאליו לגביה, שהיא "שמטבע הדברים מייצגת בעיקר אינטרסים של תשתיות תחבורה ואת האינטרסים שלה, היא שמקדמת את הנושא".

 

כשלי המשרד להגנת הסביבה בהקשר הזה מקבלים ביטוי נוקב בדו"ח מבקר המדינה, ולתפיסת שפירא "המשרד להג"ס, המופקד על נושא הטיפול בזיהום האוויר, גם לא פנה ביוזמתו למינהל התכנון ודרש ממנו לתקן את הוראות תמ"א 30 ולהתאימן למדיניות בנושא צמצום זיהום האוויר שקבעה הממשלה", ועד לרמה שעד סוף 2018 לא בוצע סקר סיכונים סביבתי לאזור.

 

ומה לגבי הנמל החדש שמקימים שם, זה שאמור לעבור לחברה סינית ממשלתית כבר בעוד כשנתיים? לפי שפירא תוכניות ההקמה פוצלו "לשלוש תוכניות בדרך המכונה בעגה "שיטת הסלמי", באופן שחלקים ומקטעים ממנה קודמו במדורג כתוכניות נפרדות. שיטה זאת מנטרלת למעשה את יכולתם של מוסדות התכנון ושל המשרד להג"ס לשקול דברים באופן הוליסטי-מצרפי ולקבל תמונת מצב מהימנה על ההשפעות הסביבתיות של התוכנית" ואם זה לא מספיק שפירא מחדד ש"בביצוע חלקים ומקטעים מהתוכנית להקמת נמל המפרץ החדש הושקעו עד למועד עריכת הביקורת כ-2.9 מיליארד שקל, לפני שאושרו החלקים המשמעותיים ביותר בתוכנית מבחינת ההשפעה על הסביבה. והתוצאה? "בחודש דצמבר 2017 העביר המשרד להג"ס לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה את חוות דעתו שלפיה "ככל הנראה תוכנית הנמל צפויה להוסיף רמת זיהום אוויר לא זניחה לאזור חיפה". קביעת "עובדות בשטח" בסכומי עתק עלולה להקשות על מוסדות התכנון שלא לאשר בפועל חלקים ומקטעים אלו גם אם יש לכך הצדקה". 

 

תגובת המשרד להגנת הסביבה

 

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה שגם מבקר המדינה מציין את הירידה בזיהום האוויר במפרץ חיפה, מה גם שבעקבות פעולות המשרד הופחתו 56% מפליטות המזהמים האורגנים הנדיפים מתעשייה משנת 2014 לשנת 2018.

 

לגבי סוגיית ניטור ודיגום חומרים מסרו ש"המשרד להגנת הסביבה מבצע אפיון של איכות האוויר על-פי הפרקטיקה המקצועית המקובלת במדינות ה-OECD, ומערך הניטור הישראלי נחשב למתקדמים בעולם המערבי. מאז 2015 עלה מספר מתקני הדיגום ומערך הניטור של המשרד להגנת הסביבה במפרץ חיפה הוא הצפוף ביותר בארץ"

 

בנוגע לאכיפת מפעלים מסרו שהם "דוחים את האמור בדוח המבקר, שלפיו האכיפה במחוז חיפה היא בשיעורים נמוכים: החל משנת 2014 ניהל מחוז חיפה קרוב למחצית מהליכי האכיפה המנהליים והפליליים של המשרד בתחום איכות האוויר, דבר המשקף את מיקוד המאמצים של המשרד באזור זה. כדי להגביר את האכיפה יש הכרח לתגבר את המשרד בכוח אדם. המצב הנוכחי שבו היקף המשרות במשרד צמח נטו ב-2.5 משרות ב-5 שנים ומוקדי וגורמי הסיכון רק הולכים וגדלים, אינו הגיוני ואינו משרת את הציבור בצורה טובה".

 

באשר לעמידה בדרישות נוהל ניטור ארובות: המשרד "אינו מסכים לטענת המבקר כי היו "ליקויים שלא אפשרו קבלת תמונת מצב מהימנה ומדויקת על ריכוז המזהמים הנפלטים מהמפעלים". במהלך שנת 2018 עדכן המשרד את נוהלי ניטור הארובות שלו מ-2011. מטרת העדכון הייתה להבטיח איכות טובה יותר של ניטור, בסטנדרטים מתקדמים יותר. חלק מהמפעלים לא עמד בלוחות הזמנים למעבר לנוהל החדש, והמעבר לנוהל המעודכן לא מנע מהמשרד או מהציבור לקבל תמונת מצב מהימנה על פליטות המזהמים".

 

באשר לעמידה בנוהל הדיגום: המשרד מקבל את הערת המבקר באשר לאי העמידה של המפעלים בדרישות נוהל הדיגום בעבר ופעל לשיפור המצב.

 

לגבי תכנון סטטוטורי: האחריות על קידום ואישור תכניות "היא של מינהל התכנון במשרד האוצר, מה גם שהדיונים בתוכנית שהוביל מינהל התכנון הסתיימו כבר ב-2008 ועל כן, הביקורת ב-2019 כעת היא ביקורת בדיעבד על עבודה שנעשתה לפני עשור"

 

בנוגע למכרז להקמת מפעל אמוניה: "המשרד להגנת סביבה הוא זה שהביא בסופו של דבר, במועד המתוכנן, לסגירת המערך לייבוא אמוניה, באמצעים רגולטוריים ישירים ומכוח סמכויותיו לפי חוק החומרים המסוכנים. כמו-כן, לאחר סגירת המערך, בחן המשרד חלופות ואישר את החלופות הקבילות בתהליך נרחב ומיטבי, שראוי לציון ביסודיותו".

 

ולגבי זיהום אוויר ותחלואה אומרים שם ש"בכל הקשור למידע בריאותי - יש לפנות למשרד הבריאות. באשר לביקורת בדבר העמקת המחקר: בשנים 2016, 2017 ו-2019, פרסם המשרד להגנת הסביבה קולות קוראים למחקרים לבחינת הקשר בין איכות האוויר לתחלואה באזור מפרץ חיפה והן למחקרים בנושא השפעת זיהום האוויר על מדיות הסביבה השונות. רשימת המחקרים שאושרו ונמצאים בעבודה מפורטת בהמשך. המחקרים מורכבים מאוד ונמצאים בתהליך עבודה"

בטל שלח
    לכל התגובות
    x