שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

המדינה מודה: דחיית פינוי שדה דב תפגע בצה"ל

חוות דעת סודית של מנכ"ל משרד הביטחון שומטת את הקרקע מתחת לתירוץ הביטחוני לדחיית פינוי שדה דב. וגם: היועץ המשפטי לממשלה קובע כי הדחייה תגרום למדינה הפסד של כ־12 מיליארד שקל

אמיתי גזית 06:5316.06.19

"לדחיית מועד הפסקת הפעילות (בבסיס הצבאי בשדה דב — א"ג) מעבר ל־1.7.2019 תהיינה משמעויות ביטחוניות שליליות משמעותיות, זאת לאור היערכות צה"ל למימוש הפסקת הפעילות במועד זה בהיבטים של סד"כ, תשתיות, אמל"ח ועוד". זו השורה התחתונה במכתב קצר ודרמטי שכתב מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') אודי אדם, לראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו ב־16 באפריל השנה, ונחשף לראשונה כעת. המכתב מסכם בקצרה ממצאי בדיקה שביצעה מערכת הביטחון בהתאם לתיקון לחוק שדה דב שקיבלה הכנסת ב־30 בדצמבר 2018.

 

 

 

על פי החוק, שר הביטחון יכול להורות על דחייה בפינוי החלק הצבאי של שדה דב רק אם יש לכך הצדקה ביטחונית. אלא שהחוק גם מצמיד את מועד פינוי שדה התעופה האזרחי למועד פינוי הבסיס הצבאי, באופן שבו כל דחייה בפינוי שדה התעופה משמעה שהמדינה תעבור על החוק — ותספק עילה משפטית לבעלי הקרקע הפרטיים לבטל את ההסכם עמה. מחיר ביטול ההסכם: לפחות 12 מיליארד שקל.

 

שדה דב. הכנסת חוקקה חוק כדי שפינוי שדה התעופה האזרחי יתבצע במקביל לפינוי הבסיס הצבאי שדה דב. הכנסת חוקקה חוק כדי שפינוי שדה התעופה האזרחי יתבצע במקביל לפינוי הבסיס הצבאי צילום: עמית שעל

 

 

דברים אלה מקבלים אישור בחוות דעת אחרת, שסיפק לנתניהו היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, וגם היא נחשפת כאן לראשונה. העלות הכספית של ביטול ההסכם הופיעה בחוות דעת שסיפק לנתניהו שאול מרידור, ראש אגף תקציבים באוצר, וחלקים מתוכנה הובאו לידיעת "כלכליסט". חוות הדעת של הממונה על התקציבים לא נחשפה במלואה משום שיש בה מידע שעלול להסב נזק כבד למדינה בהליכים המשפטיים שעודם מתנהלים מול עורכי הדין של בעלי הקרקעות.

 

הכנסת נרתמה לעקוף את בג"ץ ולדחות את הפינוי

 

חוק שדה דב נחקק באפריל 2017 כדי לאפשר את המשך פעילות שדה התעופה האזרחי עד לפינוי הבסיס הצבאי: על פי הסכם עם בעלי הקרקע הפרטיים — שאותם מייצגים חמישה עורכי דין שמכונים מנהלי הגוש הגדול — הטיסות האזרחיות אמורות היו להפסיק ביוני 2016, אך מועד זה נדחה לאפריל 2017. הסכמות אלה קיבלו תוקף של פסק דין.

 

במרץ 2017 ביקשה המדינה שוב לדחות את מועד הפסקת הטיסות, אך בג"ץ דחה את בקשתה. ביוזמת חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ואיציק שמולי אישרה הכנסת בתוך שעות חוק העוקף את פסיקת בג"ץ ומאפשר לשדה התעופה האזרחי להמשיך לפעול כל עוד ממשיכות הטיסות מהבסיס הצבאי.

 

 

 

 

מנהלי הגוש הגדול תבעו את המדינה בטענה להפרת ההסכם. הדיונים עדיין מתנהלים, והמדינה טוענת כי לא נגרם נזק משום שהטיסות הצבאיות נמשכות.

 

ביוני 2018 הודיע אביגדור ליברמן, שר הביטחון באותה העת, כי הפעילות הצבאית בשדה דב תיפסק סופית ב־1 ביולי 2019, מה שיחייב הפסקה של פעילות שדה התעופה האזרחי באותו המועד. אבל ארבעה חודשים לאחר הצהרת ליברמן שוב נרתמה הכנסת למאמץ לדחות את פינוי השדה, הפעם באמצעות תיקון חדש שלפיו שר הביטחון יוכל לשנות את מועד הפסקת הפעילות אם יחול שינוי בנסיבות הביטחוניות. על פי התיקון, על שר הביטחון לקבל החלטתו לאחר שיתייעץ עם גורמים במשרד הביטחון, עם היועץ המשפטי לממשלה ועם הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

 

אלא שעתה נחשף כי שלושת הגורמים הללו שלחו, כל אחד בנפרד, חוות דעת שלפיה אין לדחות את פינוי שדה התעופה. מנכ"ל משרד הביטחון בחן אם חל שינוי נסיבות ביטחוני המצדיק את המשך הפעילות הצבאית. מסקנתו היתה שלא רק שאין לכך הצדקה, חמור מכך — צעד שכזה אף יגרום נזק ביטחוני.

 

חוות הדעת של אדם לא נחשפה עד עתה בשל ההליכים המשפטיים המורכבים שמנהלת המדינה מול מנהלי הגוש הגדול. חשיפת המסמך למעשה מונעת מהמדינה להיתלות בנימוקים ביטחוניים כדי לדחות את פינוי שדה התעופה. ללא נימוקים ביטחוניים כל דחייה של הפינוי מפרה את ההסכם של המדינה עם הגוש הגדול, וכך מאפשרת למנהליו להתנער מההסכם עם המדינה ולבטל אותו — ולזה יש השלכות כלכליות כבדות משקל.

מנדלבליט מתנגד לדחיית הפינוי: "החלטה חשודה".

 

במסגרת הליך הבחינה מחדש על נתניהו, כשר ביטחון, לקבל חוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט. מסמך זה אינו מותיר מקום לספק. על המסמך חתום מנדלבליט עצמו, והשורה התחתונה בו היא כי החלטה על דחיית פינוי שדה דב שלא תישען "על נימוקים ביטחוניים כבדי משקל, תיחשב כחשודה ברצון להמשיך את פעילות השדה האזרחי ועלולה לגרום בסבירות קרובה לוודאי לביטול ההסכם עם מנהלי הגוש הגדול ומשכך לנזק גדול, ובכלל זה בהיבט התקציבי. בהיעדר דיון כולל וסדור בעניין זה בממשלה תחרוג ההחלטה כאמור אף ממתחם הסבירות".

 

מנדלבליט מוסיף כי "החלטה (על דחייה — א"ג) שהתכלית שלה אינה הגנה על אינטרס ביטחוני עלולה להיחשב ככזו שהתקבלה בחוסר סמכות ודינה בטלות". מנדלבליט מדגיש כי לא מספיק שינוי מינורי בנסיבות הביטחוניות כדי להתמודד עם טענה של מנהלי הגוש הגדול על הפרת ההסכם. לדבריו, "הישענות על נימוק ביטחוני יכולה להיות טענת הגנה רק בתנאים חריגים, של צורך מובהק ודחוף, שלא הוכר במועד קבלת ההחלטה המקורית (על הפסקת פעילות ב־1 ביולי 2019 — א"ג)".

 

ההסכם עם המנהלים נחתם לראשונה בשנות השמונים של המאה הקודמת, וב־2007 נחתם הסכם נוסף שבמסגרתו העבירו המנהלים למדינה 50% מזכויותיהם בקרקע וויתרו על דמי שכירות בה. בתמורה התחייבה המדינה לפנות את השדה ולפעול לתכנון שכונת מגורים בשטח.

 

מנדלבליט מבהיר כי הפרת ההסכם וביטולו יגרמו למדינה להפסדי עתק: דמי השימוש בקרקע מוערכים ב־150 מיליון שקל לשנה. המנהלים יוכלו לדרוש דמי שימוש גם על שנים קודמות, משנת 2000 (משום שעד אז דמי השימוש קוזזו ממסים שהם שילמו), וכמובן על השימוש העתידי בקרקע. עלות דמי השימוש למדינה מוערכת ב־1 מיליארד שקל. נוסף על כך, מנהלי הגוש הגדול ידרשו לקבל בחזרה את זכויות הבנייה שהם נתנו למדינה, ששוויים כיום הוא כ־4 מיליארד שקל.

 

מנדלבליט אף מזכיר את הפגיעה שתיגרם לפרויקט מעבר צה"ל לנגב אם יבוטל ההסכם עם מנהלי הגוש הגדול. שדה דב הוא אחד משמונה בסיסי צה"ל שנכללו בהסכם שוה"מ 3 שעליו חתם משרד האוצר עם משרד הביטחון במרץ 2015. על פי ההסכם, הבסיסים יועתקו לנגב כדי לפנות מקום לבניית 60 אלף דירות. בשדה דב מתוכננות לקום 16 אלף דירות — המספר הגדול מבין כל הבסיסים שבהסכם — 10,000 מהן אמורות להיות שייכות למדינה עקב זכויות שיש לה בקרקע.

 

חלק מהכסף שיניב שיווק הקרקעות לקבלנים ישמש למימון העתקת בסיסי צה"ל לנגב. בגלל מספר הדירות הגדול שמתוכננות בשדה דב, ובזכות שווי הקרקע ששוכנת באזור היקר בארץ, תוכנית זו קריטית למימון שוה"מ 3.

 

בחוות הדעת של מרידור מובהר כי המדינה צפויה לאבד הכנסות של כ־12 מיליארד שקל משיווק הקרקעות לבנייה. כ־5 מיליארד שקל מהסכום הזה מיועדים למימון הסכם שוה"מ 3, כך שביטול ההסכם עם מנהלי הגוש הגדול מאיים על המשך פרויקט מעבר צה"ל לנגב.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x