שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

תמונה עגומה: העשירון התחתון בחובות וענף ההייטק במצוקת כוח אדם

דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב ל־2019 קובע כי חמישית מעניי ישראל שקועים בחוב הגדול בממוצע פי 8 מהכנסתם השנתית. בנוסף בתי החולים הם הצפופים ביותר בעולם המערבי. התקווה: זינוק בשיעור הבנות הערביות במגמות טכנולוגיות

שחר אילן 06:4805.06.19

קו אחד מקשר בין רבים מהממצאים של דו"ח "תמונת מצב המדינה 2019" שמפרסם היום מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישארל, והוא האטימות של ממשלות הליכוד לדורותיהן לחלש, לעני ולזה שיש לו פחות הזדמנויות. הנתון הקשה ביותר שעלה בדו"ח מראה כי העשירון התחתון מצוי בבועת אשראי חמורה. כ־18% ממשקי הבית בעשירון זה מצויים בחוב, הגדול פי 8 בממוצע מההכנסה השנתית שלהם. זאת לעומת חוב בגודל הכנסה שנתית אחת פחות או יותר בכל יתר העשירונים. במרכז מזהירים ש"קיים ספק בנוגע ליכולת החייבים מהעשירון התחתון לעמוד בהחזר החוב".

 

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מאיר שפיגלר. קצבאות הבטחת ההכנסה נשחקו מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מאיר שפיגלר. קצבאות הבטחת ההכנסה נשחקו צילום: ארכיון קקל

 

מי שלא מסוגל לעבוד גם לא יוכל להתקיים בכבוד

 

הדו"ח מראה שמדיניות שחיקת הקצבאות של ממשלות נתניהו לאורך השנים נחלה הצלחה מסחררת. קצבת הבטחת ההכנסה, המתקבלת לאחר שקצבת האבטלה לא הספיקה, עמדה בשנת 2000 על 70% משווי קו העוני והתדרדרה עד ל־40% משוויו ב־2017. המשמעות המעשית היא שהקצבה לא מבטיחה קיום בכבוד ובוודאי לא מחלצת מעוני.

 

הגירעון ההולך וגדל בתקציב המדינה לא נובע חלילה מהוצאה ציבורית גדולה אלא להיפך: שיעור הוצאות הממשלה והרשויות המקומיות בישראל, העומד על 40% מהתוצר המקומי גולמי, נמוך משמעותית מממוצע ארגון המדינות המפותחות - 44%. ההוצאה להגנה חברתית, הכוללת בין היתר את הקצבאות, עומדת על 9.7% בלבד מהתוצר, הרבה פחות מ־13.3% בארגון.

 

 

במרכז טאוב מתריעים כי "העלייה בגירעון ל־3.8% עלולה להוביל להורדת דירוג האשראי העולמי של ישראל. הפגיעה בדירוג תייקר את עלויות החוב מה שעלול לפגוע בצמיחה העתידית". הגירעון מטריד עוד יותר אם זוכרים ששיעור ההשקעות במשק בישראל, 21% מהתוצר המקומי גולמי, נמוך מהשיעור בשני שליש מהמדינות המפותחות.

 

פער המיומנויות בישראל מחמיר את מצוקת ההייטק

 

גם עתיד גיוס העובדים להייטק נראה מאוד לא מזהיר. על פי המבחן הבינלאומי למיומנויות מבוגרים - PIAAC, הפער בין כישורי העבודה של עובדי ההייטק בישראל לשאר עובדי המשק עומד על כמעט סטיית תקן שלמה (0.9) והוא הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות בהן הממוצע עומד על 0.6 בלבד. ובעוד שאחוז התעסוקה בתחום נראה מעודד ועומד על 8.2%, יותר מפי שניים מממוצע הOECD, מתברר שהוא דווקא דורך במקום כבר עשור בעקבות קושי בגיוס כוח אדם לחלק מן המשרות. בעיה נוספת בדרך להגדלת הענף היא שכמעט כל העובדים בעלי המיומנויות הגבוהות במשק מועסקים בתחומים שבהם השכר כבר גבוה מלכתחילה, ולכן העניין שלהם בהסבה להייטק מוגבל.

 

משרד החינוך שם לעצמו יעד לספק את כוח העבודה הדרוש לתחום ההייטק באמצעות הרחבת החינוך הטכנולוגי בתיכונים שבעבר נחשב לנחות.

 

עליה מרשימה במיוחד נרשמה אצל הבנות במגזר הערבי. שיעור הבנות הערביות הלומדות במסלול טכנולוגי גבוה הכפיל עצמו מ־11% ב־2006 ל־20% ב־2017 (31% אצל הדרוזיות). באותה תקופה השיעור בקרב הבנים הערבים גדל מ־13% ל־15% בלבד. בקרב הבנות הבדואיות זינק שיעור הלומדות בחינוך טכנולוגי גבוה פי 3.5 מ־6% ל־21%. לעומת זאת אצל היהודים החינוך הטכנולוגי הגבוה עדיין נתפס כתחום גברי. בחינוך הממלכתי דתי לומדים בו 25% מהבנים ורק 8% מהבנות. הנתון המעודד על השתלבות הבנות הערביות בחינוך הטכנולוגי הגבוה מצטרף לעלייה המשמעותית בשיעור התעסוקה של נשים ערביות שנסק מ־32% ב־2016 ל־40% השנה. הגורם שתרם ל־72% מעלייה זו הוא השיפור בהשכלתן. בטאוב מציינים שכיוון שהשכלת הנשים הערביות ממשיכה להשתפר, יש לצפות לעלייה נוספת בתעסוקה. היבט נוסף הוא כי למרות שהתלמידים היהודים בחינוך הטכנולוגי הגבוה מגיעים מרקע חברתי כלכלי גבוה פי 2 מהתלמידים הערבים, שיעור הזכאות לבגרות די דומה עם 87% אצל היהודים ו־82% אצל הערבים. זאת לעומת פערי ענק בשעורי הזכאות בכל שאר סוגי המקצועות.

 

 

ישראל לא משקיעה בבריאות כמו שאר העולם המערבי

 

בפרק העוסק בבריאות החוקרים מסבירים את הירידה המהירה באיכות השירות שמקבל צרכן הבריאות הישראלי. מתברר שההוצאה הלאומית על בריאות עומדת כבר שני עשורים על 7%, בעוד ממוצע המדינות המפותחות עומד על 9% ובמדינות שלהן יש ביטוח בריאות ממלכתי או מערך קופות חולים מפותח כמו בישראל הוא מגיע ל־11%.

 

מאז 1995 גדלה ההוצאה לבריאות לנפש פי 3 במדינות עם מערכת בריאות דומה לישראל, פי 2.5 בממוצע ב־OECD ובקושי פי 2 בישראל. זהו נתון מדאיג בשל ההזדקנות המהירה יחסית של האוכלוסייה בישראל ועליית שכר הרופאים. נתונים אלה מהווים קשר ישיר למצב החמור בבתי החולים. מספר מיטות האשפוז הכלליות בישראל עומד על 3 מיטות לאלף איש, לעומת ממוצע ה־OECD של 4.8 והמדינות הדומות לישראל של 5.6. התוצאה: ישראל היא המדינה עם תפוסת המיטות הגבוהה ביותר בבתי החולים בין המדינות המפותחות - 94%, לעומת ממוצע הארגון של 75% בלבד.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x