שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

לראשונה: גז מישראל הועבר למצרים לקראת הזרמה מסחרית

הגז, שיוזרם ממתחם קצא"א באשקלון ועד נקודת החיבור באל עריש, יועבר בהזרמה מסחרית מלאה וחופשית ללקוחות תעשייתיים מצריים. החוזה, שכולל העברת עשרות מיליארדי מ"ק גז גם ממאגר לוויתן, נחתם למשך עשר שנים

ליאור גוטמן 07:0502.06.19

שותפות מאגר הגז תמר החלה שלשום (ו') האחרון בהזרמות גז ראשוניות מישראל למצרים, כך נודע ל"כלכליסט". אלה ההכנות האחרונות לקראת הזרמה מסחרית חופשית ומלאה. בשישי שוגר מתקן בדיקת הצנרת, "פקק", לבדיקה שהגז דוחק אותו לאורך כל הקו - מהחיבור הישראלי שממוקמם במתחם חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) באשקלון, ועד לנקודת החיבור המצרית באל עריש.

 

 

 

הדחיקה של ה"פקק" אמורה להסתיים כבר השבוע, ובמידה שלא יימצאו בעיות מיוחדות, שותפות תמר תחל בהזרמה מסחרית מלאה וחופשית של הגז הישראלי ללקוחות תעשייתיים במצרים. בכך יושלם המהלך שהחל ב־2008, אז שירתה צנרת ההולכה בין אל עריש לאשקלון את חברת החשמל והזרימה גז ממצרים לישראל. כעבור 11 שנה נהפך כיוון הזרימה והצנרת משרתת את חברת דולפינוס המצרית.

 

מאגר תמר מאגר תמר צילום: יח"צ

 

שותפות תמר מחזיקה באחד משני חוזי הענק למכירת גז מישראל למצרים. שני החוזים נחתמו בפברואר 2018 והם כוללים מכירה הן ממאגר תמר והן ממאגר לווייתן, בהיקף כולל של כ־64 מיליארד מ"ק, בחלוקה שווה בין המאגרים, כלומר כ־32 מיליארד מ"ק מכל מאגר למשך עשר שנות אספקה. היקף ההכנסות המשוער של שני החוזים, כפי שדווח בזמנו על ידי שותפות תמר ושותפות לוויתן, הוא כ־15 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהתמורה הכספית אמורה להיכנס לקופת המדינה (בתמלוגים, מס חברות ומס ששינסקי), זאת מבלי לחשב את התשלום לקצא"א, בגין שימוש בתשתיות שלה.

 

ההבדל העיקרי בין החוזים הוא במכסות האספקה בשנים הראשונות. החוזה לאספקת גז מלווייתן, שאמור להיכנס לתוקפו בנובמבר הקרוב עם תחילת הזרמת הגז משם, כולל מכסת אספקה ידועה מראש לאורך כל שנות ההזרמה. לעומתו, החוזה ממאגר תמר שונה, ובשנתיים הראשונות, עד 2021, האספקה תהיה על בסיס עודפי היצע, עם אפשרות לספק גז בכמויות משמעותיות בעיקר בסתיו ובאביב, שאז צריכת החשמל בישראל נמוכה. מ־2021, ובכפוף לשידרוגי צנרת ההולכה בישראל, מאגר תמר יוכל להזרים גז על בסיס מכסה שנתית קבועה.

 

מי שאמורה לתת דעתה על רכישת הגז היא הממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין. הטענות הן כי רכש של 40% מהצינור יכול "לסנדל" את המשק הישראלי ולמנוע הזרמה עתידית של גז זול בכיוון ההפוך ממצרים לישראל, אם וכאשר יעלה כזה צורך.

 

מבדיקת "כלכליסט" עולה שרשות ההגבלים טרם חיוותה דעה רשמית לעניין כאשר מול עיניה שתי סוגיות לבדיקה: הראשונה היא עסקית - מי שהרכש של הצנרת הפריע לו בעצם טוען שממשלת מצרים השקיעה מאות מיליוני דולרים ברכישה משותפת עם נובל ודלק של מתקן תשתית שיגביל את מצרים מלמכור גז לישראל, מהלך חסר היגיון עסקי מצד אחד, או אולי כזה שמעיד על כך שמצרים כלל לא מתכננת למכור גז לישראל.

 

הסוגיה השנייה היא גיאופוליטית - עסקאות הגז היו הבסיס לגיבוש מתווה הגז הממשלתי, ולמרות אזהרות ומחאות שמדובר ב"בלוף", המציאות הוכיחה שמצרים תרכוש גז מישראל. אם מוסיפים לכך את העובדה שזו לא רק מכירה של גז בין שתי מדינות אלא גם בעסקה בה מעורבות חברות ממשלתיות ישראליות ומצריות, קצא"א מצד אחד ו־EGAS מצד שני, אז אין פה רק מהלך עסקי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x