$
בארץ

מנדלבליט על תיקי רה"מ: "שום לחץ לא השפיע עלינו, ולא ישפיע עלינו"

היועץ המשפטי לממשלה בכנס לשכת עורכי הדין: "הטענה כאילו מערכות החוק והמשפט פוגעות כביכול בדמוקרטיה וברצון העם – מבטאת חוסר הבנה של מהות השיטה הדמוקרטית". על פסקת ההתגברות אמר: "העיקר הוא בכך שהשינויים העומדים על הפרק ייבחנו בתום לב, תוך הקפדה לשמור על עצמאות הרשות השופטת והייעוץ המשפטי לממשלה, ויכולתם להגן באופן אפקטיבי על זכויות האדם, המנהל התקין והאינטרס הציבורי"

משה גורלי 11:5627.05.19

היועץ המשפטי לממשלה פתח את נאומו בסדרת דוגמאות שבהם תיקן בג"ץ עוולות קשות של השלטון. "בכל המקרים האמורים", אמר מנדלבליט, "פסל בית המשפט את הפעולה השלטונית, אשר פגעה באופן ניכר בזכויותיהם של אזרחים, בהיותה בלתי סבירה. המקרים הללו, ורבים דומים אחרים שמצויים בפסיקתו של בית המשפט, מדגימים היטב את חשיבותה של עילת הסבירות".

 

 

 

מנדלבליט הקדיש את דבריו לכוונה לבטל את עילת הסבירות במסגרת ההתגברות, "עילת הסבירות היא כלי עבודה משפטי המאפשר לתקן ליקויים בתהליך קבלת ההחלטות של השלטון מול האזרח. משמעות ביטולה היא פגיעה ישירה באזרחי המדינה, שייוותרו חשופים לאפשרות שיהיו החלטות שרירותיות של השלטון. לא תהיה לאזרח כל הגנה מפני פעולה של הרשות, שאולי נעשתה בסמכות, אך מתעלמת בצורה קיצונית מזכויותיו, ובכך פוגעת בו שלא כדין.

 

"עילת הסבירות מבטיחה כי ההחלטות של רשויות השלטון במדינת ישראל יתקבלו באופן הגון, בצורה שוויונית, ללא שרירות וללא העדפת פלוני על פני אלמוני מסיבות שאינן ענייניות. עילת הסבירות מבטיחה כי זכויות הפרט יישמרו, וכי רשויות השלטון יפעלו לפי כללים של מנהל תקין וטוהר מידות".

 

כנס לשכת עורכי הדין באילת. מימין: עו"ד אבי חימי, שרת המשפטים איילת שקד והיועמ"ש אביחי מנדלבליט כנס לשכת עורכי הדין באילת. מימין: עו"ד אבי חימי, שרת המשפטים איילת שקד והיועמ"ש אביחי מנדלבליט

 

מנדלבליט השיב לסמוטריץ שמבקש להשיב הגלגל לאחור: "ביטולה של עילת הסבירות איננו בגדר 'החזרת הגלגל לאחור', אלא בגדר המצאת הגלגל מחדש – הפעם ללא ערובה משמעותית לזכויותיהם של אזרחי המדינה ולשמירה על שלטון החוק".

 

לגבי ההתגברות על הכנסת אמר היועץ: "פסקת ההתגברות שנדונה אף היא לאחרונה, ואשר תכליתה היא לאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל ע"י בית המשפט מפאת אי-עמידתו באמות המידה החוקתיות, כבר עלתה לדיון בהזדמנויות שונות בעבר. העיקר הוא בכך שהשינויים העומדים על הפרק ייבחנו בתום לב, תוך הקפדה כי במסגרתם יישמרו המרכיבים היסודיים של מערכות החוק והמשפט – הכוללים את עצמאות הרשות השופטת והייעוץ המשפטי לממשלה, ויכולתם להגן באופן אפקטיבי על זכויות האדם, המנהל התקין והאינטרס הציבורי".

 

לאיילת שקד ולטענת החזרת המשילות אמר היועץ: "אני מאמין גדול במשילות, ובצורך של הממשלה להיות מסוגלת להוציא את מדיניותה אל הפועל באופן חוקי. ניתן לראות זאת באלפי ההכרעות המשפטיות שקיבלנו במהלך כהונתי בתפקיד, שברובן המכריע, למעט מקרים חריגים ביותר ובודדים במספר, פעלנו יחד עם הממשלה לקידום מדיניותה – בתחומי הביטחון, הכלכלה, ההתיישבות, ובעוד תחומים רבים נוספים.

 

"הטענה כאילו מערכות החוק והמשפט פוגעות כביכול בדמוקרטיה וברצון העם – מבטאת חוסר הבנה של מהות השיטה הדמוקרטית, המבוססת על ביזור הכוח ועל הפרדת הרשויות. בדמוקרטיה אין לאף אחת מן הרשויות כוח אבסולוטי, לא לשליט וגם לא למחוקק, לא לשופט וגם לא ליועץ, לא לשוטר וגם לא לראש העיר. המתח בין גורמי הכוח של רשויות המדינה הוא חלק אינהרנטי, חיוני, ומאזן במשטר הדמוקרטי".

 

איילת שקד איילת שקד צילום: עמית שעל

 

לגבי החסינות אמר מנדלבליט: "טענה נוספת שהושמעה בימים האחרונים היא שכדי לאפשר לחברי הכנסת לקדם שינויים כאלה ואחרים בקשר למערכות החוק והמשפט, נדרש לקדם גם שינוי לחוק חסינות חברי הכנסת, תוך השבת המצב החוקי לזה שהיה בשנת 2005. על פי הטענה שהושמעה לאחרונה חברי הכנסת זקוקים כביכול לשינוי חוק החסינות כדי להגן על עצמם, לאור הרפורמות שהם מעוניינים לקדם במערכת המשפט. אותו דובר גם הוסיף וטען כי החוק נועד להתמודד עם לחצים שמופעלים עליי להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה. דברים אלו חוטאים לאמת, בלשון המעטה.

 

"הם מצטרפים לגל של התבטאויות מצערות בזירה הציבורית והתקשורתית, שמבקשות לפגוע בלגיטימיות של ההחלטות שלנו – ולתייג אותנו בתיוגים פוליטיים, כאילו מאן דהוא קשר קשר כזה או אחר על מנת להשפיע על הזירה הפוליטית מתוך מוטיבציות זרות. טענות אלה הן הבל הבלים".

 

לטענת הרדיפה אחרי ראש הממשלה אמר מנדלבליט, "התביעה הכללית, שבראשה אני עומד, איננה רודפת איש. היא רודפת רק את האמת ואת הצדק, ופועלת מתוקף סמכויותיה על פי חוק. בכל הנוגע לתיקי החקירה של ראש הממשלה, כל ההחלטות התקבלו בצורה מקצועית ועניינית, ללא כל הטיה, לא לכאן ולא לכאן. הדרך בה הלכנו עד כה, בה אני הולך כיום ובה לעולם אלך, היא אחת ויחידה – דרך הישר. שום לחץ לא השפיע עלינו, וגם לא ישפיע עלינו בהמשך. איננו משרתים אף אחד, חוץ מהאינטרס הציבורי ומשלטון החוק".

 

לגבי התנהלות מול נתניהו הרחיב היועץ: "תמיד בחנתי אך את הראיות, ולא את זהות החשוד. לאחר השלמת החקירות, פעלתי לבחינת חומר החקירה שנאסף בשלושת תיקי החקירה בהם נחקר ראש הממשלה כחשוד על פי לוח זמנים שנקבע מראש. תוך כדי תהליך בחינת חומר הראיות, התקבלה החלטת הכנסת להקדים את הבחירות. החלטה זו של הכנסת להקדים את הבחירות לא הזיזה אותנו מהדרך. המשכנו לעבוד לפי אותו סדר לבחינת חומרי החקירה שנקבע מבעוד מועד. עבדנו בצורה סדורה ומקצועית ובסופה קיבלתי את החלטתי ביחס לשלושת התיקים.

 

"כפי שפורסם, היו ניסיונות להפעיל עלינו לחצים לשנות את סדר העבודה שקבענו. חלק הפצירו להזדרז בקבלת ההחלטה, וחלק הפצירו לעכב את קבלת ההחלטה. כל אחד משיקוליו ומניעיו. גם לאלה וגם לאלה השבתי אותה התשובה – אני פועל על פי שיקולים מקצועיים בלבד. הדבר היחיד שמנחה אותי בדרכי הוא קבלת החלטה מיטבית המבוססת אך על חומר הראיות והדין החל עליהן.

 

"המשכתי בדרכי, ומיד לאחר יום הדיונים האחרון שערכתי, נתתי את החלטתי לפיה מצאתי כי יש תשתית ראייתית לכאורה לכך שראש הממשלה ביצע עבירות פליליות, ועל כן אני שוקל להעמידו לדין פלילי, וכי כמקובל הוא מזומן לשימוע לפני שאקבל החלטה סופית. כשם שקיבלתי את ההחלטה לשקול הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה, מבלי שהסיטו אותי מהדרך המקצועית שלאורה אנו עובדים, כך מתקבלות יתר ההחלטות ביחס לשימוע עצמו. הכול באופן ענייני. כך, למשל, היה גם ביחס למועד השימוע.

 

"מלכתחילה קבעתי כי השימוע של ראש הממשלה, כמו גם של יתר החשודים בתיקים אלה, יתקיים תוך שלושה חודשים ממועד העמדת חומרי החקירה לרשותם, כלומר, עד 10 ביולי. סירבתי לבקשה של באי כוח ראש הממשלה לדחיית מועד השימוע כל עוד שהם נמנעו מלקחת את חומרי החקירה ולהעריך לאורם את לוח הזמנים הדרוש להיערכותם.

 

"לעומת זאת, החשודים האחרים לקחו את חומרי החקירה כנדרש, ולאחר שלמדו אותם – הגישו בקשות מנומקות הנסמכות על חומרי החקירה שבידיהם לדחיית מועד השימוע. לאחר בחינת הבקשות, נמצא כי בנסיבות העניין נכון לדחות לאותם חשודים אחרים את מועד השימוע לתאריך 15 באוגוסט. לאחר שבאי כוחו של ראש הממשלה לקחו גם הם את חומר החקירה, ועל בסיסו ביקשו לדחות מועד השימוע בשנה תמימה, שקלתי את בקשתם, ובשים לב למכלול השיקולים – החלטתי שאין מקום לקבלה במלואה. בהתחשב במועדי השימוע שנקבעו לחשודים האחרים, ולשיקולים מקצועיים נוספים שפרטתי במכתבי לבאי כוח ראש הממשלה, קבעתי כי השימוע של ראש הממשלה יתקיים בתאריכים 2 ו-3 באוקטובר.

 

"כל ההחלטות הללו התקבלו באופן ענייני. לנוכח זאת, הטענה כי תיקון לחוק החסינות נדרש כדי להגן כביכול על ראש הממשלה מפני החלטות לא ענייניות לגביו היא חסרת כל ביסוס. קשה שלא להתרשם שזו איננה המטרה האמיתית העומדת בבסיס הכוונה לקדם את התיקון לחוק החסינות, או כל דבר חקיקה אחר שנועד לשנות מהמצב המשפטי הקיים בהקשר זה.

 

"גם הטענה כי תיקון זה נדרש כדי להגן על חברי כנסת שמבקשים לקדם חקיקה שקשורה למערכות החוק והמשפט, היא מופרכת לחלוטין. אין כל קשר בין הדברים. האמת צריכה להיאמר – עבודת התביעה הכללית בקשר לתיקי ראש הממשלה היא מקצועית, עניינית ויסודית. לאורך כל הדרך, עמדנו מול לחצים משני צידי המתרס, ולא נכנענו להם. לעולם לא ניכנע לשום לחץ שהוא.

 

"ככל שבאי-כוחו של ראש הממשלה יתייצבו לשימוע במועד שנקבע, טענותיהם יישמעו בלב פתוח ובנפש חפצה ויישקלו לעומקן כנהוג. אני מאמין גדול בחשיבותו של תהליך השימוע, ואינני אומר זאת מן השפה ולחוץ".

 

על להקמת הממשלה החדשה אמר מנדלבליט, "אנחנו בייעוץ המשפטי לממשלה נפעל, כתמיד, לסייע לממשלה החדשה לקדם את מדיניותה, בגבולות הדין. נחנו נקדם בברכה את שר המשפטים החדש אשר ימונה, וזו גם ההזדמנות להודות לשרת המשפטים היוצאת, הגברת איילת שקד, על העבודה המשותפת שהביאה הישגים רבים למשרד המשפטים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x