שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

דעה

מה גורם לתורמים לעמותות להסתיר את זהותם ומתי זה חשוב שנדע מי הם?

נתונים של רשם התאגידים שפורסמו בשבוע שעבר מראים שעמותות דתיות וחרדיות הגישו מספר כמעט כפול של בקשות לחיסיון לתורמים ב־2017 ביחס לעמותות חילוניות; הנתונים פורשים דינמיקה מרתקת ועתיקה העוסקת במתח שבין חשיבות הפרסום הפומבי של תרומות וזכותם של תורמים לאנונימיות

ד"ר שני הורוביץ-רוזן 20:4229.04.19

נתונים של רשם התאגידים במשרד המשפטים שפורסמו בשבוע שעבר, חושפים נתונים אודות בקשות של עמותות בישראל לקבלת חיסיון לתורמים שלהן ופורשים בפנינו דינמיקה מרתקת שמוכרת לעולם הפילנתרופיה עוד מימי הרמב"ם והפילוסוף הרומאי סנקה, העוסקת במתח שבין חשיבות הפרסום הפומבי של תרומות וזכותם של תורמים לאנונימיות ולתרומה בסתר.

 

 

הנתונים שהתפרסמו לבקשת התנועה לחופש המידע, מגלה שבשנת 2017, 44 עמותות בישראל ביקשו חיסיון ל-377 תורמים, בסכום כולל של 41.5 מיליון ש"ח. מתוך העמותות, 27 מתוכן הן עמותות דתיות וחרדיות (61%), שביקשו חיסיון לתרומות בסך כולל של 22 מיליון ש"ח. רשם התאגידים אישר חסיונות לתורמים בסך 11.4 מיליון ש"ח, 8.5 מיליון ש"ח מתוכם לעמותות דתיות וחרדיות. כלומר, עמותות דתיות וחרדיות מבקשות וגם מקבלות אישורי חיסיון תורמים בהיקף נרחב יותר. שחר אילן כתב על כך בהרחבה.

 

חיסיון תורמים הוא למעשה הסתרה של זהות התורם שתרם לעמותה, שנשאר אנונימי לציבור. עד 2017 הוענק בישראל חיסיון אוטומטי על זהות התורם בתרומות של עד 20 אלף ש"ח, שהשתנה בהתאם למדרגות התרומה: כדי לקבל חיסיון לתרומות מ-150 אלף ש"ח ועד חצי מיליון ש"ח יש להוסיף תצהיר של חבר העמותה, ולתרומות של מעל חצי מיליון ש"ח יש לצרף תצהיר של התורם. בשנת 2018 אישרה וועדת החוקה של הכנסת את יוזמתה של שרת המשפטים היוצאת שקד להעלות את סכום התרומה האוטומטי במסגרתו מוענק חיסיון לתורמים ל-100 אלף ש"ח.

 

מדוע מאפשרת המדינה לתורמים לתרום בעילום שם? האתגר לאזן בין הסתרה לגילוי של תורמים מוכר משחר ההיסטוריה. הטענה בזכות החשיבות של מתן בסתר היא ארוכת ימים ומופיעה בכתביו של הפילוסוף הרומאי סנקה, וכאחת המעלות החשובות בהלכות התרומות שכתב הרמב"ם. גם הנצרות, האסלאם וההינדואיזם משבחות תרומה בסתר. כמו בימי אנגליה הוויקטוריאנית, גם כיום הסיבות למתן החיסיון לא השתנו במידה רבה. המדינה מאפשרת לתורמים את החופש לתרום לפי צו מצפונם, גם לנושאים השנויים במחלוקת, מבלי לחשוש מלחץ חברתי ונידוי בעקבות תרומות לארגונים שנחשבים 'לא ראויים' בקרב הקהילה של התורם.

 

חיסיון מאפשר לתורמים לתרום גם לנושאים שנחשבים שוליים או לא אטרקטיביים, ולהשקיע בפרויקטים ניסיוניים מבלי להסיט את תשומת הלב הציבורית לזהותו של התורם במקום למטרה עצמה. החיסיון מסייע לעמותות לחזק קשרים עם תורמים, מבלי לחשוש מתחרות מצד עמותות שיבקשו מהם תרומות דומות. הוא מסייע גם לתורמים עצמם, שחלקם מבקשים להסתיר את תרומותיהם כדי לא לגלות לציבור את יכולותיהם הכלכליות ובכך להפוך למטרה לבקשות תרומות נוספות, או פשוט מתוך רצונם לתרום בסתר. בכך, המדינה מאפשרת לתורמים את החופש לבטא את תפיסת עולמם של צניעות ואחריות חברתית מבלי לסמן אותם כשעירים לעזאזל בקרב הקהילות שלהם.

 

באמריקה למשל, שבה אין חובה לחשוף את זהותם של תורמים, תרומה אנונימית של 9 מיליון דולר בשנת 2018 אפשרה לעמותה Planned Parenthood, אחת העמותות החשובות והגדולות המסייעת בתכנון המשפחה, חלוקת אמצעי מניעה והפלות, לפתוח מרפאות חדשות בטקסס השמרנית. בנוסף, חלק גדול מהתרומות שהניעו את תחילת המאבק של הLGBTQ להכרה ושוויון זכויות מאז שנות ה-70' היו בעילום שם.

 

מנגד, חיסיון תורמים יוצר חוסר שקיפות, ומאפשר לתורמים להשפיע בסתר על המרחב הציבורי בישראל באמצעות תרומות שמסובסדות על ידי המדינה. חוסר השקיפות עלול ליצור תחושת ניכור בקרב הציבור, ומנוגד לחופש המידע החיוני כל כך לדמוקרטיה. תחושת הניכור כלפי הפילנתרופים מתעצמת בשנים האחרונות בעולם, כתגובת נגד לתורמים הגדולים הפועלים כיום, כמו גייטס, בזוס וצוקרברג, והתבטאה במלוא עוצמתה בכעס שהתעורר בעקבות גל התרומות האדיר לשיקום הנוטרדאם. ביקורת חריפה נשמעת גם באמריקה על היכולת של תורמים אנונימיים גדולים להשפיע על השיח הציבורי והפוליטי דרך קרנות פילנתרופיות ומכשירים פיננסיים אחרים, ולזכות בזיכוי במס במקביל.

 

הנתונים של רשם התאגידים חושפים רבדים מרתקים נוספים של סוגיית חיסיון תורמים, ראשית, מעט מאד עמותות ביקשו חיסיון לתורמים שלהן. רק 44 עמותות ביקשו חיסיון מתוך עשרות אלפי העמותות הפעילות בישראל. ייתכן שהמספר הנמוך נובע מהתחמקות מחובת הדיווח על תורמים, מחוסר ידיעה על האפשרות לשמור על חיסיון התורמים או אפילו מחוסר רצון לבקש חיסיון מלכתחילה. אפשר לשער שהמעבר לחובת דיווח בטופס אלקטרוני ישנה את הנתונים ויהיה מעניין מאד לעקוב אחר בקשות החיסיון גם בעתיד.

 

הנתונים מציינים בקשות של חיסיון לתורמים גם מצד עמותות מוכרות כמו קרן התזמורת הפילהרמונית וחוג ידידי בית החולים שיבא תל השומר, שהגישו עשרות בקשות לחיסיון תורמים ונדחו בשל טעות בירוקרטית. מסקרן מאד להבין מדוע מבקשים התורמים לעמותות מוכרות, שנמצאות בקונצנזוס הציבורי, חיסיון. על אף שהחיסיון רלוונטי גם כשמדובר בתרומות שגרתיות כאלה, מעניין יהיה לבחון את התחומים שבהם פועלות העמותות שמבקשות חיסיון וללמוד על דפוסי הפעולה של התורמים שלהן.

 

חיסיון תורמים נועד להבטיח לתורמים את היכולת לתרום בחופשיות לפי צו מצפונם מבלי להיות מנודים חברתית ובכך מעודד פילנתרופיה. מאידך, הוא משאיר את התורמים מאחורי הקלעים, ומקשה על יצירת אקלים ציבורי שמעודד תרומות ושיח פתוח אודות תפקידם של פילנתרופים בחברה האזרחית. לכן, תפקידו של רשם התאגידים באישור חיסיון תורמים ובאיזון בין הזכות לתרום בסתר לבין ההקפדה על שקיפות שלטונית חשוב כל כך, ומוטב שדוחות מסוג זה יתפרסמו באופן קבוע מדי שנה.

 

הכותבת היא מומחית לתקשורת ושינוי חברתי, יועצת תקשורת אסטרטגית לעמותות ולעסקים

בטל שלח
    לכל התגובות
    x